לא מעט פעמים נדרשה העמותה לתת מענה בנוגע להבדל בין תגי החניה לנכים השונים.
כל סוגי תגי החניה זכאים להחנות בחניות נכים מסומנות. רק בעלי תג כחול לכסא גלגלים זכאים לנסוע בנתיב תחבורה ציבורית. הזכות להחנות הינה רק כאשר הזכאי לתג ברכב. שימוש ע"י בני משפחה – אינו חוקי.
נימוקים משפטיים / הרחבה
חוק חניה לנכים, תשנ"ד – 1993 אינו יוצר הבדלה בין התגים השונים, אלא מכליל בהגדרתו את כולם יחד. להלן ההגדרה לתג נכה כפי שהיא מופיעה בחוק:
"תג נכה" – תג שנתנה רשות הרישוי לנכה, הנושא את שם הנכה, את מספר זהותו ואת מספרי הרישוי של עד שני כלי רכב מזכים;"
בבג"ץ 8735/11 עמותת נגישות ישראל נגד שר התחבורה ואח', נקבע כי:
"המשיבים הודיעו בתגובתם כי הגם שבעבר הונפקו סוגים שונים של תגים, הרי מעתה ואילך לא תוקנינה זכויות שונות לבעלי התגים השונים. במלים אחרות, מעתה זכויות החנייה תהיינה זהות בלא אבחנה על פי סוג התג."
יחד עם האמור לעיל, הוסכם על כל הצדדים, כי ישנו צורך מהותי להסדיר את החקיקה הקיימת בנושא ולהביאה לשינוי בהקדם:
"עם זאת, המשיבים מאשרים, כי יש צורך להביא שינויים בחקיקה בכל הנוגע להסדרת הזכויות של נכים באשר לחניה".
במסגרת הבג"ץ לעיל, משרד התחבורה מסר כי בזמן הקרוב תעשה רביזיה בחוק חניה לנכים וזאת על מנת להתאים את הוראותיו למציאות העכשווית.
בית המשפט העליון ציין בפסק הדין כי חרף הצהרות של משרד התחבורה בבית המשפט העליון באותו בג"צ הרי שנכון למועד החלטתו לא החל עדיין הליך תיקון החקיקה ונראה כי בית המשפט העליון רמז בעניין כי הגיע העת לעשות כן.
נכון להיום, עד להסדרת השוני והתוקף של כל תג באמצעות גושפנקה חוקית, נושא חניית הנכים עדיין נשאר בעינו ועומד על כך כי אין הבחנה בין תגי החניה השונים. על כן, כל אדם הנושא תג נכה, יכול לחנות בכל סוג חניית נכים, ללא דופי.
יובהר, כי לעניות דעתנו החוק הינו מיושן וקיימות בו לקונות רבות. החוק אינו קובע מנגנון ברור לרשות הרישוי בנוגע להחלטה במתן / שלילת תג נכה ולמעשה מותיר לה שיקול דעת נרחב בהחלטה זו. התוצאה לכך היא התנהלות כושלת של משרד הרישוי במתן תגי נכה כמפורט להלן:
1. בניגוד גמור להוראות החוק מנפיקה רשות הרישוי שני סוגים שונים של תג נכה: תג כחול עם סמל של כיסא גלגלים ותג עם סמל משולש ירוק המונפק לאנשים עם מוגבלות שאינם נעזרים בכיסא גלגלים ו/או שמוגבלותם אינה בגפיים התחתונות. העמותה אף הגישה לאחרונה עתירה לבג"צ כנגד משרד התחבורה בנושא.
2. ההחלטה על מתן התגים ניתנת על בסיס קריטריונים שנקבעו על פי שיקול דעתה הבלעדי של רשות הרישוי מבלי שהתייעצה על כך עם ארגוני נכים ויתרה מזאת קריטריונים אלו אינם מפורסמים לציבור. לעניין זה יצוין כי מתקבלות בעמותה תלונות רבות של אנשים שביקשו לקבל לידיהם את רשימת הקריטריונים אך נתקלו בסירוב מצד משרד הרישוי. עוד יודגש כי לא ברור על בסיס אילו קריטריונים ניתן התג הכחול ועל בסיס אילו קריטריונים ניתן התג הירוק.
3. זאת ועוד, ההחלטה הנמסרת למבקש התג איננה מנומקת. לא מתקבל כל פרוטוקול של הרופא מטעם הרשות שנתן את ההחלטה. באופן הזה יכולים להיווצר מצבים שבהם נפלו פגמים מהותיים בהחלטת הרופא. למשל שהוא לא התייחס למסמך רפואי חשוב או לא עמדה בפניו עובדה חשובה שיש בה כדי להשפיע על החלטתו, שלא נקב בקריטריון המתאים לשלילת מתן התג וכיו"ב.
4. יוצא אם כן, שאין כל בקרה על החלטת משרד הרישוי במתן התג לנכה
.
5. כמו כן, ההחלטה על מתן תג נכה נסמכת על מסמכים רפואיים בלבד. הדבר אכן מספק כשמדובר באנשים הנעזרים בכיסאות גלגלים או שזכאים לקצבת ניידות מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון. עם זאת כאשר מדובר באנשים עם מוגבלות שאינם נעזרים בכיסא גלגלים ו/או שמוגבלותם אינה בגפיים התחתונות אך כתוצאה ממנה סובלים ממוגבלות ממשית בניידותם למשל חולי סכרת שסובלים מבעיות של חסימת כלי דם ברגליים ועקב כך אינם יכולים ללכת למרחק רב ללא עזרים, ראוי היה שיבדוק אותם רופא מטעם רשות הרישוי ויוודא שאכן זהו המצב.
6. בנוסף לאמור לעיל, מי שמחליט אם לתת את התג או אם לאו, הינו פעמים רבות רופא אשר הלקות של מבקש התג הנבחנת על ידו אינה בתחום מומחיותו. כך למשל רופא גריאטרי נותן החלטה במקרה של אוטיזם עם מגבלת הליכה בעוד שנכון היה שרופא פסיכיאטר ואורטופד או נוירולוג יחליטו בעניין.
7. לבסוף, אין כל הליך ערעור מסודר על החלטת משרד הרישוי ובקרה אמיתית.
8. בשל התנהלות משרד הרישוי אשר תוארה לעיל, נוצר מצב אבסורדי לפיו מצד אחד, ניתנים תגי נכה בקלות רבה מדי ועקב כך כמות תגי החנייה המאושרים בישראל הינה גדולה ביותר. ישנם כ – 13,212 אנשים המחזיקים בתג נכה כחול וכ- 131,733 אנשים המחזיקים בתג נכה ירוק, זאת בעוד שקיימת מצוקה אמיתית במספר חניות נגישות המוקצות לנכים.
בנסיבות אלו, להלן עיקרי השינויים הנדרשים בחוק חניה לנכים, כפי שעמותת נגישות ישראל רואה לנכון לבצע:
1. תג נכה יקבלו, רק אנשים עם מוגבלות ממשית בניידותם והחיים בקהילה חיים פעילים. (כאלה שאינם יכולים ללכת מרחק של 100 מטר במישור ללא צורך בעזרים או עזרה בזמן נתון [קריטריון נהוג במדינות רבות בעולם]. תג הנכה יהיה אישי ובלתי ניתן להעברה (ובכל מקרה לא יהיו מספר תווים לבני משפחה ו/או למספר רכבים בבעלות האדם עם המוגבלות) יש להחמיר משמעותית את תנאי קבלת תג נכה.
2. סוגי תגי חניה: יהיו 5 סוגי תגי חניה – תג לרכב עם מעלון/מעלית, תג כחול עם סמל כסא גלגלים, והתג המשולש, תג זמני לאנשים עם מחלות שלתקופה זמנית נוצרת בעיית ניידות, תג נכה לתייר נכנס.
3. זכאות לשימוש בחניות נכים מסומנות
-
תג כחול לרכב גבוהה עם מעלון – יזכה לחניה בכל סוגי חניות נכים – רכב גבוהה ורכב רגיל. חניות המסומנות לרכב גבוהה תהיינה בלעדיות למחזיקי תג זה.
4. יוגדר שלט חדש לחניה של רכב נכה עם מעלית
5. יוגדר באופן ברור –
-
נושא חניה ללא הפרעה ממשית לתנועה
6. תהיה הכרה הדדית ביו תגי חנייה של מדינות אחרות.(תג חניה נכה חוקי של מדינה אחרת יוכר ויהיה קביל בישראל. כמו כן, יוכרו תגי חנייה לנכים ישראליים בחו"ל).
7. יסומנו חניות נכים ברחובות בערים במקומות הבאים, ליד מקומות שמשרתים את כלל הציבור כגון:– בית מרקחת, דואר, קופת חולים/מכון רפואי, מרכז תרבות, רחוב עם מכלול בתי קפה / מסעדות וכו'(כאשר אין אלטרנטיבה אחרת).
8. במקרה של חניה שלא כחוק – חובת ההוכחה תהיה על הפקח/שוטר
9. בכל מקרה בו יש להפעיל את ההוצאה לפועל, לא יתאפשר עיקול חשבון בנק או רכב נכה או כל עיקול אחר.
10. רכב נכה שיעשה בו שימוש ע"י בן משפחה או כל נהג אחר שלא לצורך הסעת הנכה יסתכן בשלילת תג החניה מופיע כיום בסעיף 61 (א) (1) לסדר הדין הפלילי.
11. שיפור תג החניה – לתג טכנולוגי – שיוודא הפעלה רק שהזכאי לתג החניה נמצא ברכב.
