השאלה הנשאלת
האם תשדירי פרסומת וסרטוני פרסומת מחייבים ליווי של כתוביות ו/או שפת הסימנים לטובת לקויי שמיעה ומוגבלויות אחרות?
חוקים ותקנות רלוונטיים לנושא:
תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג – 2013 קובעות לעניין זה כי:
29.
(א) מידע הנמסר לכלל הציבור ומידע הנמסר באופן פרטני, על אודות כל שירות ציבורי וכחלק ממנו, בכתב או בעל פה, לרבות בטפסים, חוברות מידע עלונים ופרסומים הניתנים לכלל הציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו, מכתבים והודעות, וכן מידע הנמסר באמצעות הטלפון, למעט פרסומות, ולמעט מידע המסופק באמצעות האינטרנט שחלות עליו הוראות תקנה 35, יימסר לבקשת אדם עם מוגבלות, באופן שיבטיח לו נגישות למידע ולקבלת השירות בכפוף לתקנות המשנה שלהלן.
חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), תשס"ה-2005 קובע כי:
10
. (ז) הוראות חוק זה, ככל שהן מוסיפות חיובים על הקבוע בחוק הקלות לחרש, התשנ"ב-1992, ערב ביטולו, לא יחולו –
(1) על משדר פרטי, אלא בתום שלוש שנים מהמועד שבו החל לשדר לראשונה;
(2) על משדר פרטי, בכל הנוגע לערוץ טלוויזיה חדש, אלא בתום שלוש שנים מהמועד שבו החל לשדר את הערוץ לראשונה.
(ח) הוראות חוק זה לא יחולו על תשדיר פרסומת שאורכו אינו עולה על חמש דקות.
בסעיף 17 לחוק זה מצוין, כי חוק הקלות לחרש יבוטל ביום 1.1.2015
17
. חוק הקלות לחרש, התשנ"ב-1992 – בטל החל מיום י' בטבת התשע"ה (1 בינואר 2015).
מסקנה:
מכל האמור לעיל, אנו למדים כי אין חובה חוקית להנגיש (להוסיף כתוביות ו/או שפת הסימנים) סרטון/תשדיר פרסומת זאת לפי תקנות נגישות השירות, כאמור ולפי חוק שידורי טלוויזיה לא יהיו כתוביות ושפת סימנים לתשדיר שירות שאורכו אינו עולה על חמש דקות.
המלצה:
למרות כל האמור לעיל, המלצת עמותת "נגישות ישראל", היא להוסיף כתוביות בתשדירי/בסרטוני פרסומת כיוון שהם יביאו תועלת אדירה נוכח הגדלת החשיפה של תשדיר/סרטון הפרסומת לאוכלוסייה עם ליקויי שמיעה / חירשים / לקויי קשב וריכוז ועוד.
במידה ויש אילוצים המקשים על שידור הסרטון בליווי הכתוביות ניתן ליישם פיתרון חלקי, הווה אומר, כי מתוך סך הפעמים שכל פרסומת תעלה לשידור, יהיה אחוז מסוים משידור הפרסומת שיהיה עם כתוביות, לטובת אותה האוכלוסייה ולטובת חשיפה מירבית לאותו שירות או מוצר.
