לנועה, ובעצם לעצמי
מהרגע שהבנתי באיזה מצב בריאותי את נמצאת, הסתכלתי עלייך כעל פעלולנית, כעל אמנית הליכה על חבל המתוח בין שתי פסגות הרים, תהום ביניהן, ואת צועדת ומתנודדת עליו בביטחון, כאשר כל מעידה תביא את נפילתך לתהום-המוות, אבל את מצליחה תמיד לייצב את שיווי המשקל שלך ולהמשיך ללכת בבטחה על חבל-החיים שלך. והנה, נועה, הפעם כבר לא הצלחת לחזור לשיווי המשקל של החיים…
המאבק שלך לחיים, וגדולת הנפש מול הגוף, היא דוגמה ומגדלור לאנשים החזקים ממך פי עשרות מונים, ההיאחזות שלך בכל רסיס חיים טוב, בכל שמחונת, בכל ביס טעים של החיים, הוא אות ומופת לניצחון הנפש על הגוף.
כולנו מעריצים וסוגדים לגבורת החיילים בקרבות, ומדי סיום מלחמה אנחנו מחלקים לגבורתם צל"שים למיניהם, אבל את נועה, את עלית על כולם, את הראית לכל מי שהכיר אותך מהי גבורת-חיים, לא גבורה של שנייה פה או דקה שם כמו בקרב צבאי, אלא מהי גבורה של אורך ואורח חיים רצוף ומתמשך שנים ארוכות וכואבות. אולי השיא שלך היה כאשר המרחב לחיים עצמאיים בגליל חגג את פסח לפני שנה וחצי, אז, בלווי עופר גביש מקיבוץ יפתח, שרנו את שירי ארץ ישראל שהייתה עדיין טובה לנו ולעצמה, ופתאום חברי המרחב בגליל התחילו לרקוד… חבורה עליזה של אנשים עם מוגבלות מפזזת ומכרכרת, ובאמצע, את, נועה, רוקדת בחן מיוחד, ונגה שלנו מחזיקה את מכל החמצן שלך, ואת רוקדת ועוד מנסה לשיר עם כולם, וברור שאין לך מספיק חמצן גם לשיר וגם לרקוד, ואת בוחרת בריקוד…ואנחנו רואים ויודעים שזו הגבורה!
בסדנת התנועה של "המרחב לחיים עצמאיים בגליל" מצאת עניין מיוחד, ולא הבנתי למה, עד שבמפגש השני הייתי אתך בזוג, ורוני נתנה הוראות לזוגות שהיו בחדר, התרגיל היה לגעת אחד בשני בנגיעות מסוגים שונים לפי הוראות רוני. התרגיל היה ארוך מעניין, וברובו היינו בעיניים עצומות, כשהסתיים התרגיל אמרת לי: "היה לי ממש נעים", ואני, יקה, שלא ממש להוט על נגיעות, שאלתי:" למה היה לך נעים?", ואת ענית:" עופר, אתה לא מבין! אבל בי נוגעות אחיות, רופאים, מנתחים, וזה תמיד כואב, והפעם זה היה נעים". נועה, חבל שלא אמרתי לך מאז עד כמה המשפט הזה נחקק ונצרב בנפשי, ועד כמה עוד יותר הבנתי אותך אחרי שאמרת אותו.
נועה, אין לך מושג עד כמה אנחנו, החברה הישראלית המצ'ואיסטית צריכים אנשים כמוך, שמראים לנו על עוצמת הנפש, על שהכוח הפיזי הוא תמיד מוגבל, וגם שאתה נורא חזק אתה אולי גם הרבה יותר חלש, ולעומת החולשה שבחוזק, יש עוצמה אטומית בנפשך, בנפש הקסומה (ר. רולן) שאת ניסית להסתיר, ללא הצלחה, כי ראיתי את נפשך הרבה יותר מגופך.
נועה, אני משער שהיית מתקנת אותי ואומרת לי שאת כבר עבר, אבל אצלי את עברהווה, ואפילו עתיד. שימשת מגדלור להרבה אנשים עם ובלי מוגבלות בעוצמת חולשתך הפיזית ובגדלות ניצחון הנפש.
נ"ב – שם קבוצת התנועה שתתחיל בעוד זמן קצר יהיה: בִּתְ-נוּעָה
