היום הראשון
יצאנו בבוקר של יום חמישי ה-10.12 לטיול חנוכה של "עיניים לשניים", כדי לכבוש עוד מסלול מתחת לצמיגי אופניינו. הגענו בסביבות השעה עשר בבוקר אל מקורות הירקון שבתל אפק. עם הגיענו חיכה לנו מזג אוויר מושלם ליום רכיבה לאורך הירקון, מעט עננים לבנים ולא מאיימים בשמיים, שמש חמימה של חודש דצמבר ואוויר נקי של אחרי הגשמים הראשונים של סוף הסתיו ותחילת החורף. אז מיד התחלנו בפריקת האופניים וכל הציוד הנלווה מהאוטובוס, התכוננו ויצאנו לדרך.
שקועים עמוק בבוץ
למרות שבאופן כללי ידענו שהדרך תהיה בוצית ורטובה, רק כשהגענו אל הבוץ הראשון הבנו עד כמה עמוק אנו שקועים בבוץ. אז לאן ממשיכים? רק לכיוון היחיד שאפשרי – קדימה. בקטעים של חול קשה מתגלגלים על האופניים, ובקטעים של בוץ טובעני מושכים את האופניים בידיים, ומשתדלים שלא להחליק עם כל צעד ששוקע בבוץ העמוק.
אבל חוץ מזה, כל סיבוב גלגל, או צעד על הקרקע, שהרחיק אותנו מתל אפק הרגשנו גם איך הנוף אט אט משתנה לו. מנוף של נחל טבעי, ציוץ ציפורים, ובנייני ערים רחוקים באופק, הכל משתנה לאט לאט ומתחלף לנוף אורבני יותר ויותר. פתאום מתחילים לשמוע קצת יותר מכוניות, ואז מצטרפים גם קולותיהם של העוברים ושבים שמתרבים ככל שנכנסים לפארק הירקון שבתל אביב, אשר שם גם סיימנו את המסלול. עייפים, מלוכלכים ורעבים, אך מאושרים ומלאים חוויות.
מסיבת חנוכה בערב
בערב, לפני שהיום הראשון של הטיול נעלם אל תוך הלילה, עוד הספקנו להתארח במסיבת החנוכה של עמותת "נגישות ישראל" שנערכה בביתה של מנכ"לית העמותה מיכל רימון, ולהדליק נר חמישי של חנוכה, עם סופגניות וכיבוד כיד המלך.
היום השני
בבוקר של היום השני יצאנו לרכיבה קלילה לאורך חופי תל אביב. רכיבה שהתחילה בנמל יפו ליד עשרות הדייגים שעמדו על המזח מחכים לתפוס את אוצרותיהם, נמשכה אל נמל תל אביב וחופיה הצפוניים של העיר, והסתיימה במרינה של הרצליה.