בימים אלה ישראל משקיעה רבות לשיפור השירותים הדיגיטלים של גופים ציבוריים, נגישות ישראל פועלת לוודא ששירותים אלה יהיו מותאמים באופן מלא לאנשים עם מוגבלות. הגיע הזמן שהמדינה תתייחס מראש לשילוב ונגישות לאנשים עם מוגבלות, לא רק כמעשה חברתי אלא כתפיסה כלכלית חברתית
מאת יובל וגנר, יו"ר עמותת נגישות ישראל
כשמדברים על נגישות לאנשים עם מוגבלות, מדובר על התאמות שעושים בסביבה הבנויה, בשירותים הניתנים ע"י ארגונים ללקוחות ובטכנולוגיות, על מנת שגם אלה שחיים עם מוגבלויות שונות יוכלו לעשות שימוש ולהשתתף בשוויון ובעצמאות כמו כולם.
הרבה פעמים מדברים על-כך שנגישות מטיבה עם כלל האוכלוסייה .
דוגמאות לכך אנחנו רואים לדוגמה במסרונים הכתובים כגון SMS ו Whatsapp, הטכנולוגיה הזו נוצרה במקור עבור אנשים עם מוגבלות בשמיעה כחלופה לדיבור. וכיום כולם משתמשים בה.
דוגמה נוספת הינה STT speech to text טכנולוגיה הממירה דיבור לכתב וההפוכה TTS text to speech טכנולוגיה הממירה כתב לדיבור – טכנולוגיות אלו נועדו ללקויי ראייה ועיוורים והיום נעשה בהם שימוש נרחב בטכנולוגיות מתקדמות לתמלול, לבית החכם ולעוד יישומים רבים .
בתחום הבינוי ניתן להציג דוגמאות כדוגמה הכניסה לבניין ללא מדרגות לעומת כניסה עם מדרגות ברור שזה דבר שמעבר לנגישות לאנשים עם מוגבלות גם טוב עבור אמהות ואבות עם עגלת התינוק, ילדים עם האופניים וכמובן לסבא ולסבתא שמתקשים במדרגות.
גובה דרך פכים לשירות שבעבר היו גבוהים עקב חקיקת הנגישות היום דורשים להיות אתם הולכים יותר גם במקרה זה הקהל הרחב מרוויח.
עוד דוגמה הינה שירותי הנכים המרווחים והנוחים המיועדים ספציפית ובעיקר לאנשים עם מוגבלות בניידות עם כיסא גלגלים וכאלה המשתמשים בעזרים, במקרה הזה אנחנו רואים (לצערנו) תופעה שאנשים משתמשים דווקא בשירותים אלה עקב הנוחות שבגודל ולאו דווקא בשל מוגבלותם.
מסיבות אלה, רבות מחברות הטכנולוגיה הגלובליות במסגרת פעילות מחקר ופיתוח וחדשנות אלה מאתגרות את עצמן במציאת פתרונות לתת מענה לבעיות שבהן נתקלים יומיום אנשים עם מוגבלות .
במשך שנים בעולם ובארץ מנסים לשכנע את המחוקקים ובכלל את מקבלי ההחלטות לעשות יותר לקידום הנגישות ולא רק בגלל מחויבות חברתית לאוכלוסייה הגדולה בעולם המונה כ 18% אנשים עם מוגבלות ועוד 11% קשישים, ובנוסף אוכלוסיות שונות שאינן מוגדרות תחת קטגוריה אנשים עם מוגבלות אך בהחלט צריכים התאמות נגישות, בין אלה לדוגמה אנשים שאינם יודעים לקרוא .
מה שמרתק בהתפתחות הנגישות לאנשים עם מוגבלות בתקופת הקורונה שבגינה בעצם המדינה שמה את כל אזרחיה בסגר, גרם לכך שלראשונה כל אזרחי המדינה עברו חוויה התנסותית בהרגשה השכיחה בקרב אנשים עם מוגבלות איך זה מרגיש שרוצים לעשות משהו, בסיסי, יום יומי, אבל פשוט לא ניתן.
ההיבט השני שמאוד מרתק הינו ההבנה שצריך לאפשר לכל האוכלוסייה לעשות הכול מהבית, לעבוד ללמוד, סידורים, בנקאות, קניות ועוד.
במשך שנים רבות עמותת נגישות ישראל מנסה לקדם את ההבנה שנגישות וטכנולוגיה נגישה היא טובה לכולם.
ולהלן מספר דוגמאות שאם היו נעשות קודם בתפיסה הזאת, מצבנו הכלכלי במדינה בתקופת הקורונה היה שונה בתכלית :
דלתות נפתחות אוטומטית – טוב לנגישות, טוב לכולנו טוב לקורונה.
מעליות מופעלות בצורה קולית / אפליקציה – טוב לנגישות, טוב לכולנו טוב לקורונה.
ברזים, מתגי תאורה, תשלום באפליקציות – ללא מגע ידיים.
מעברים רחבים שמותאמים לכיסאות גלגלים – מאפשרים גם ריחוק בין אנשים.
אחד הנושאים שניסינו לקדם לפני הקורונה הנגשת כל השירותים הדיגיטליים שניתן לעשות מרחוק.
כולם חששו מזה וטענו שייקח עוד שנים רבות עד שבאמת נגיע לעבודה מרחוק, למידה מרחוק, רפואה מרחוק, ממשל מרחוק, מוניציפאלי מרחוק, קמעונאות מרחוק.
היום, מספר חודשים מאז תחילת הקורונה כולם ישרו קו שזה היה דבר שקורה, אם לפני הקורונה 80% לפחות מהשירותים נצרכו באופן פרונטלי היום המצב הפוך לגמרי 80% נצרכים מרחוק מהבית .
לאחר 15 שנה לחקיקת הנגישות לאנשים עם מוגבלות, ישראל התקדמה רבות בכל הקשור לשירותים נגישים לאנשים עם מוגבלות, המעבר החד מידי ללא הכנה מראש לשירותים דיגיטליים במידה רבה החזיר את האנשים עם מוגבלות כ-15 שנה לאחור.
אנשים שסוף סוף השתלבו בעבודה עכשיו נמצאים בבית מחוסרי עבודה כי הטכנולוגיה לא מאפשרת להם שימושיות בעבודה מרחוק .
תלמידים עם מוגבלות שבזכות חקיקה מתקדמת בישראל כבר שולבו בבתי ספר רגילים, במכללות ובאוניברסיטאות, גם הם מצאו את עצם מחוץ למערכת עקב בעיות נגישות קשות.
לפני 20 שנה, כשהקמתי את עמותת נגישות ישראל, בכל פגישה שאלו אותי מה זאת המילה הזאת נגישות, מעולם לא שמענו אותה. ההסבר היה כמובן שהמילה נגישות משמעותה לייצר הסדרים והתאמות בכדי שאנשים עם מוגבלות יוכלו להגיע, להשתמש ולהשתלב במקום ובשירות בצורה שוויונית כמו כולם למרות ועל אף מוגבלותם.
לאחרונה משתמשים במילה נגישות בהקשרים שונים ובעיקר בקונטקסט של זמינות וקשר, שימוש נרחב זה יוצר בעיות רבות של אי הבנה.
בימים האלה כחלק מלקחי הקורונה מדינת ישראל משקיעה רבות על מנת לשפר בצורה דרמטית את השירותים הניתנים בצורה דיגיטלית ע"י גופים ציבוריים לאזרחים כך שיוכלו לעשות הכול בצורה דיגיטלית המחשב או המכשיר הסלולרי.
עמותת נגישות ישראל פועלת נמרצות ביחד עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד משפטים בכדי לוודא שכל הפעילות הזו תהיה מותאמת באופן מלא ומוחלט לאנשים עם מוגבלות המהווים כ 30% מכל המגזרים, היהודי, חרדי, ערבי, בפריפריה, עולים חדשים.
הגיע הזמן שמדינת ישראל תתייחס מראש לשילוב ונגישות לאנשים עם מוגבלות, לא רק כמעשה חברתי אלא כתפיסה כלכלית חברתית.
דווקא עכשיו נושא הנגישות מראש הינה החלטה מתחייבת – נחסוך מיליארדים למשק מחד ונייצר הכנסות מהצד השני, ובעיקר נצמצם פערים חברתיים יקרים וקשים.
נחסוך מהנגשה רטרואקטיבית עלויות מימון ופערים חברתיים, במקום פיטורי עובדים עם מוגבלות תתאפשר תעסוקה נגישה מהבית של אנשים עם מוגבלות, נאפשר רפואה נגישה מרחוק ונחסוך עלויות בריאות יקרות, נפתח טכנולוגיות נגישות, נייצר מקומות עבודה והכנסות מייצוא.
זה הזמן ללמוד מלקחי העבר, תמיד לזכור ש- 30% מהלקוחות הם אנשים עם מוגבלות לכן כל שירות שמפתחים חייב להיות נגיש מראש ובשיתוף אנשים עם מוגבלות .
מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לא לתחקר מטעויות העבר.
