הטמעת נגישות בארגון היא הליך מורכב, ההחלטה לבצעו יכולה לנבוע ממספר סיבות: עסקית, חברתית, תדמיתית וחוקית
מאת: יובל וגנר, מייסד ונשיא עמותת נגישות ישראל
כבר מעל ל-25 שנה בעולם כולו, ובארץ משנת 2005, מקודמת חקיקת נגישות, המתייחסת לכל סוגי המוגבלויות ולכל תחומי החיים. הרציונל מאוד פשוט ואנושי: לכל אדם יש את הזכות הבסיסית לשוויון הזדמנויות.
בעולם כולו מדברים על כך שסטטיסטית כמות האנשים עם מוגבלות היא כ-18% מהאוכלוסייה. כ-9% הינם אנשים עם מוגבלויות קשות שעבורם הימצאות הסדרי נגישות קריטיים לצורך שילובם בחברה. האו"ם מגדירה נישה זו כ-המיעוט הגדול בעולם (The Biggest Minority in The World).
רוב האנשים מכירים ומבינים את נושא הנגישות מההיבט הפיזי, כי הרי הכי אינטואיטיבי לחשוב שנגישות זה לאדם הנעזר בכיסא גלגלים. מכאן נובעת ההבנה והקבלה של הצורך להנגיש חניות נכים, דרכי גישה, מעליות, שירותי נכים או הנמכת דלפקים. אבל נגישות הינה צורך לכל סוגי המוגבלויות, כך שנדרשות התאמות גם לעיוורים ולקויי ראייה, לחרשים וכבדי שמיעה, לאנשים עם מוגבלויות שכליות ונפשיות ובכלל לכל אדם עם צורך מיוחד.
הלקוח והארגון
חשוב להדגיש שנגישות אינה קשורה רק למבנה או לסביבה הפיזית, נגישות נדרשת בכל תחומי החיים ולכל סוגי המוגבלויות… נגישות מתחייבת בכל התהליך המתקיים בין הלקוח לעסק או לארגון.
אז מה זה ארגון נגיש? על מנת להפוך לארגון נגיש עלינו ראשית להחליט שברצוננו להגיע ל-100% מהלקוחות הפוטנציאליים. זו החלטה עסקית וחברתית. בתהליך עלינו להנגיש את המבנים/חנויות, להדריך את העובדים כיצד לתת שירות נגיש ומותאם לכל לקוח בהתאם למוגבלותו, להנגיש את המוקד הטלפוני לטובת אלה המתקשים במדיום זה ביניהם לקויי שמיעה, חרשים או מתקשים בדיבור, להנגיש את אתר האינטרנט/ אפליקציות/ מכשירים אוטומטיים, בעיקר לאנשים עם מוגבלות בראייה ובידיים והמתקשים בקריאה, לייצר ערוצי תקשורת חלופיים ונגישים מול הלקוח כגון מייל, פקס, SMS וצ'אט, לארגן מידע בפורמטים נגישים כגון ברייל, כתב מוגדל וקובץ קולי, להעסיק עובדים עם מוגבלות, לוודא שהפרסום נגיש ולהנגיש את האירועים והכנסים אותם מארגנים לעובדים ובני משפחתם ו/או ללקוחות.
את נושא הנגישות ניתן להציג באופן הבא: מטרתנו כארגון לוודא ש-100% ממבנינו, משרדינו, חנויותינו, שירותינו ומוצרינו זמינים, נגישים ונוחים לשימוש ל-100% מלקוחותינו בין אלה גם אנשים עם מוגבלות. כך לדוגמה, אם אתרי האינטרנט והמוקד הטלפוני והעובדים הם רק בשפה העברית – הארגון מפסיד את דוברי הרוסית, ערבית וכדומה. אם אתר האינטרנט אינו נגיש ללקויי ראייה ועיוורים, אם המוקד הטלפוני אינו מותאם למתקשים בשמיעה ודיבור, אם העובדים לא עברו הדרכות כיצד לתקשר ולסייע ללקוח עם מוגבלות ראייה, שמיעה, הבנה או תקשורת – המפסיד בכל אלה הינו הארגון – שמפסיד לקוחות.
הליך הטמעת הנגישות בארגונים הינו מורכב ודורש יועצים מקצועיים לליווי. הטמעת נגישות בארגונים הינה מתוקף חקיקת הנגישות (חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות), המגדירה בדיוק מה נדרש לבצע בכל נושא ובאיזה לוח זמנים, החקיקה אף מגדירה הקלות ופטורים ואת נושא האכיפה.
מגוון סיבות
ההחלטה להטמיע נגישות בארגון יכולה לנבוע ממספר סיבות:
- העסקית – הגדלת כמות הלקוחות ושיפור הרווחיות.
- החברתית – כחלק מאחריות תאגידית.
- התדמיתית – תדמית חיובית ציבורית.
- ניהול סיכונים – הימנעות מתביעות ושיימינג.
- החוקית – עמידה ברגולציה.
מבחינה עסקית מדובר בקהל מטרה גדול ביותר – כאמור כ-18% מכלל האוכלוסייה ועוד כ-11% קשישים. בתחומים מסוימים – קמעונאיים מסחריים, כגון: תיירות, תרבות, מסעדות וכדומה, גודל קהל המטרה הינו כפול ומכופל מאחר ולמקומות אלה האדם עם המוגבלות מגיע עם בני משפחה וחברים. כך שההכנסה מוכפלת רק בגין העדפת מקום נגיש על פני האופציה שאינה נגישה. לכן ניתן לציין שעסק נגיש יגדיל את היקף הלקוחות ואף את הרווחיות ומומלץ להתייחס לתקציב הנדרש כהשקעה ולא כהוצאה.
מבחינה חברתית תאגידית לא ייתכן שארגון שרואה חשיבות של הנושא החברתי, יתעלם מקהל מטרה כה גדול ומיוחד של אנשים עם מוגבלות וקשישים, ויעמיד את עצמו בחשיפה לביקורת חברתית.
מבחינה חוקית והימנעות מסיכונים, כל ארגון שפועל לפי חוק נדרש להיערך לפעול להנגשה כי אחרת ייאלץ להתמודד עם מהלכי תביעה ואכיפה.
תהליך ההנגשה
במידה ויו"ר או מנכ"ל הארגון מחליטים על הנגשה יש חשיבות לדרך בה נעשים הדברים. חשוב לבצע את הטעמת הנגישות בדרך יעילה, מקצועית וחסכונית.
עמותת נגישות ישראל המלווה כבר שנים בתהליך זה ארגונים גדולים כגון: בנקים, חברות סלולר, חברות ביטוח, רשתות קמעונאיות, רשתות בתי מלון, מסעדות, אטרקציות ועוד, למדה מניסיונה שבעצם מדובר בתהליך של שינוי ארגוני – תהליך בו מייצרים בארגון DNA של נגישות. עמותת נגישות ישראל מתמחה בליווי והטמעת הנגישות בארגונים גדולים ואף פיתחה מודל ייחודי, יעיל, פשוט וחסכוני ליישום ההנגשה.
מודל ההטמעה של עמותת נגישות ישראל – יצירת DNA נגיש. התהליך מורכב מהשלבים הבאים:
- הצגת התהליך, מצב החקיקה והמודל להנהלת החברה.
- מינוי מוביל ארגוני (ברמת סמנכ"ל) לתהליך הנגישות בארגון.
- מינוי רכז נגישות והכשרתו.
- הקמת ועדת נגישות, שתכלול נציגים מכל מחלקות הארגון.
- תהליך אבחון ומיפוי פערי נגישות בארגון.
- יצירת מודעות ארגונית לנושא הנגישות.
- בניית תכנית רב-שנתית להטמעת הנגישות בארגון.
- ביצוע שיפורי נגישות לפי תכנית העבודה.
- מעקב ודיווח חצי שנתי על סטטוס ההתקדמות/ביצוע ההנגשה/פיתוח נושא הנגישות בארגון.
- פרסום הסדרי הנגישות ללקוחות.
כל התהליך מבוצע בליווי וייעוץ להטמעת נגישות של היועצים המומחים של נגישות ישראל – ייעוץ ארגוני, ייעוץ נגישות, ייעוץ משפטי או מומחים בתחומים אחרים. כל השירותים במקום אחד.
במידה וטרם סיימתם להנגיש, זה הזמן ליישום כי זה WIN WIN WIN.
לסיכום, עסק נגיש הוא עסק מרוויח, וזה הזמן לפעול להטמעת הנגישות בצורה מקצועית וליצור DNA נגיש.
ועידת נגישות ישראל ה- 6 בסימן 'חדשנות ועתיד הנגישות'
ב-29 באפריל מתקיימת ועידת נגישות ישראל ה- 6 והפעם בסימן 'חדשנות ועתיד הנגישות'. בואו ללמוד כיצד לקדם את הנגישות בצורה חכמה ויעילה, ממרצים מובילים מהארץ ומהעולם.
מומלץ למנהלים ועד כל מי שעוסק בנגישות.
