הנגשת הבית או הדירה נעשית בהתאם לסוג המוגבלות ולצרכים של האדם בעל המוגבלות, אולם אם אתם כבר בונים או משפצים – חשוב להנגיש את הבית עד כמה שניתן לקראת העתיד לבוא. בחלק ממדינות העולם מחייבים בהנגשות מסוימות בבתי דירות מתוך ראייה אסטרטגית לטווח הארוך.
בשלב זה רבים ישאלו את עצמם: איך לא חשבנו על נגישות שקנינו או תכננו את הבית או הדירה? איך לא דרשנו מהאדריכל לחשוב על העתיד? איך תכננו מדרגות בכניסה לבית? ומי בכלל המציא את המפלסים, ולמה פתח הדלתות צר? איך לא חשבנו על זה?
יובל וגנר הוא יו"ר עמותת נגישות ישראל, מומחה מורשה לנגישות
ה-7/10 ומלחמת "חרבות ברזל" הכניסו למעגל המוגבלויות אלפי פצועים חדשים. מוגבלויות אלה מייצרות צורך בהתאמות נגישות של הבית/דירה של הנפגע ובני משפחתו.
לעיתים מדובר בדברים קטנים הניתנים לשיפור ולעיתים אין ברירה ואפילו צריך לעבור מקום מגורים.
בישראל קיימת חקיקה המחייבת הנגשה של בנייני דירות שיש בהם מעל 6 דירות משותפות שקיבלו היתר בנייה מספטמבר 2010. הנגישות המחויבת בבניינים אלה הינה רק בשטחים המשותפים – דרך הגישה מהרחוב, דלת הכניסה, הלובי, המעליות, חניות בבניין, וכן אם יש עוד שטחים משותפים כגון מועדון, בריכה, או חדר כושר.
אין בישראל חובה חוקית להנגשת בתים פרטיים או את פנים הדירה.
בעולם יש מדינות שמחייבות גם הנגשת בסיסיות בבתי דירות בראייה אסטרטגית לטווח הארוך, שמתייחסת להסתברות שבגיל השלישי בשלב זה או אחר כולם צריכים נגישות, וכן כי לעיתים סטטיסטית אנשים במהלך חייהם נפצעים או חולים ונזקקים לנגישות. לכן מדינות אלו מגדירות גודל מינימלי של פתחי דלתות וגודל מינימלי של חדר אמבטיה ומטבח שיאפשרו עתידית להתאים ולהנגיש את הדירה ולמנוע צורך במעבר דירה.
בישראל, כ-18% מהאוכלוסייה הם אנשים עם מוגבלות מתוכם כ-600 אלף איש עם מוגבלות קשה. סוגי המוגבלויות נחלקים למוגבלויות פיזיות, חושיות (ראיה ושמיעה), קוגניטיביות ונפשיות. הסיבות למוגבלות הינן: נכי צה"ל ונפגעי פעולות טרור, נכי תאונות דרכים ועבודה, ונכים כתוצאה ממחלה וזקנה. מוגבלויות נוספות הינם אנשים שמנים מאוד, גבוהים מאוד ונמוכים מאוד.
עולם ומלואו של אתגרים
עבור אלפי הפצועים המשתקמים, בשלב מסוים בשיקום, עולה נושא היציאה והחזרה הביתה. וכאן נפתח עולם ומלואו של אתגרים, ובהתאם למוגבלות עולים צורכי ההנגשה.
בשלב זה רבים ישאלו את עצמם: איך לא חשבנו על נגישות שקנינו או תכננו את הבית או הדירה? איך לא דרשנו מהאדריכל לחשוב על העתיד? איך תכננו מדרגות בכניסה לבית? ומי בכלל המציא את המפלסים, ולמה פתח הדלתות צר, זה גם לא ממש יפה? איך לא חשבנו על זה? איך לא השארנו מקום למעלית? ובכלל גובה מתגי החשמל – למה כל כך גבוה? והשירותים, למה הם כל כך קטנים?
אז זה השלב לפעול, צריך להעסיק אדריכל עם ניסיון בהתאמות בתים / דירות לאנשים עם מוגבלות וקשישים, אבל הכי חשוב להתייעץ עם הרופאים, המרפאים בעיסוק והפיזיותרפיסטים על מנת ללמוד על משמעויות המוגבלות הן כעת והן בצפי לטווח הארוך.
חשוב להבין שבשונה מבנייה של מבני ציבור, שם בונים לפי חוקים, תקנות ותקנים, בהנגשה של בית או דירה מנגישים לפי הצרכים האישיים הנובעים מהמוגבלות במטרה לייצר סביבה נגישה, בטוחה ונוחה.
הנגשה של דירה לפצועים הינה בהתאמה ישירה למוגבלות, לכן הנגשה לאדם הנעזר בכיסא גלגלים שונה ביחס להנגשה לאדם עם קטיעות ושונה מהנגשה לאדם עם מוגבלות ראייה או ביחס למוגבלויות שמיעה או נפשיות והלומי קרב. לכל מוגבלות יש את ההתאמות הרלוונטיות לקשיים ואופי החיים הנובעים מהמוגבלות.
לתכנן כבר כאשר אתם בריאים
אם אתם מתכננים או בונים בית כשאתם עדיין בריאים, אבל חושבים על נגישות בעתיד, כדאי שתשקלו את הנקודות הבאות:
- חניה מקורה, גבוהה ורחבה – כזו שתתאים לרכב גבוה.
- דרך נגישה מרוצפת ללא מדרגות, ללא שיפועי צד, ברוחב של לפחות 130 ס"מ, מהכניסה לחצר ועד פתח הדלת הראשית. אם נדרשת רמפה יש לשאוף לשיפוע קטן ככל שניתן ומקסימלי של 5% .
- פתחים של דלתות ברוחב מינימלי של 80 ס"מ אך מומלץ מעל ל-90 ס"מ ואפילו 100 ס"מ במונחים של מעבר נטו. ידיות לדלתות עדיף ידיות מנוף, או כל ידית נוחה ומותאמת למשתמש. היום כבר יש דלתות חשמליות הנפתחות בלחיצת כפתור או בתפעול אפליקציה.
- שטחי תמרון וסיבוב מותאמים לכיסא גלגלים ובקוטר של 150 ס"מ בכל מקום שנדרש סיבוב – ליד דלתות, במטבח, חדר השינה, חדר האמבטיה, סלון וחדר כביסה.
- לוודא מעלית נגישה לכיסא גלגלים שאורכו בין 120-130 ס"מ ורוחבו כ-70 ס"מ – לוודא אפשרות כניסה קלה וגישה נוחה להפעלת לחצני המעלית.
- חדר אמבטיה – לתכנן כך שיכלול קוטר תמרון סיבובי של 150 ס"מ, אמבטיה שהדופן שלה בגובה 45 ס"מ, מקלחת שניתן להיכנס לתוכה עם כיסא גלגלים, כיור בגובה של 72 ס"מ כך שיהיה ניתן להיכנס מתחתיו עם כיסא גלגלים. חשוב לייצר תקרה חזקה אם בעתיד יהיה צורך בהתקנת מנוף. למוגבלי הליכה וקטועים – התקנת מאחזי יד וספסל מקלחת נוח ויציב.
- חדר שינה – מספיק גדול לתמרן עם כיסא גלגלים לצידי המיטה, מתגי הפעלה במרחק נגיעה מתוך המיטה. לייצר תקרה חזקה אם בעתיד יהיה צורך בהתקנת מנוף. לדאוג שהתקנת הטלוויזיה תיעשה בגובה גבוה על הקיר ובזווית נוחה לצפייה.
- חדר ארונות – מספיק רחב שיאפשר גישה למדפים, עם דלתות הזזה, היום גם ניתן להזמין מדפים המתכווננים לגובה נוח.
- מתגי הפעלה של החשמל – להתקין בסביבות ה-90 ס"מ גובה – או בכל גובה לפי הנוחות של המשתמש.
- מטבח, סלון – פשוט להתאים את הריהוט בהתאם לנוחות המקסימלית של המשתמש הפצוע.
- ריצוף – חשוב שזה מחד לא יהיה חלק ומאידך לא יהיה גס מדי ומסכן בנפילות. כדאי לוותר על שטיחים, ולוודא שהריצוף אינו מסנוור.
- ממ"ד – לוודא כזה שבגודלו מאפשר גישה מבחינת גודל וזמן למשתמש, היום גם ניתן למגן את חדר השינה בעת הצורך.
- חדר עבור המטפל – אם נדרש מטפל, חשוב שהחדר שלו יהיה במקום קרוב למשתמש, שייתן פרטיות לבני הבית, ושתתאפשר קריאה לעזרה בעת הצורך.
- בית חכם מבחינת חשמל יהיה בית יותר נוח לכל סוג של מוגבלות עתידית.
הנגשות לפי סוג המוגבלות
אם אתם כבר יודעים מהי המוגבלות הדורשת מכם לתכנן מחדש את הבית ולהתאימו, הנה כמה עצות רלוונטיות:
- לאנשים עם מוגבלות שמיעה – חשוב לייצר אקוסטיקה טובה ולהתקין מערכות עזר לשמיעה למצבים שונים – כאשר מצלצלים בפעמון, כשקוראים בשם האדם עם מוגבלות השמיעה, לטלוויזיה, רדיו, אזעקה ועוד. חשוב לתכנן תאורה מתאימה.
- לאנשים עם מוגבלות ראייה – ניתן להשתמש בהתאמה ובתכנון עם המשתמש בטקסטורות חושיות שונות הן על הקירות, הן בריצוף והן על דלתות. אפשר לתכנן תאורה ותאמת ללקויי ראייה, להשתמש בשילוט קולי ועוד.
- לאנשים עם מוגבלות נפשית והלומי קרב – ניתן לייצר תנאי שקט אקוסטיים ולצבוע ולעצב את הריהוט בצבעים ומרקמים מרגיעים ומייצרי ביטחון.
לסיכום, השקיעו בהנגשת מקום מגוריכם כך שזה יהיה הכי נוח ובטוח עבורכם לטווח הקצר והארוך, שם אתם מבלים חלק גדול מזמנכם. ההשקעה הזו משתלמת. עשו זאת בליווי אנשי מקצוע ותלמדו מניסיונם של אחרים עם מוגבלות דומה.
