מידע מסייע

, לפי שירו של הזמר גרי אקשטיין:

…יש מקום אחר והוא הרבה יותר יפה, האוויר נקי וזה ממש שווה זהב…"

אבן הבזלת, בהם ממוקמים "יד לבנים", הספרייה ומרכז "פסגה" – המרכז לפיתוח סגלי הוראה בבית-שאן.

– גם השמש האירה פניה. קבלת הפנים, שיתוף הפעולה, ההתעניינות במיזם הנגישות, ההתלהבות ובעיקר – ההתנסות בלקויות השונות אותה חוו עובדות ועובדי כל מחלקות העירייה, חיממו את הלבבות של כולנו.

לאחר כיבוד מפנק שהוכן ע"י תלמידי בית-הספר "גולני" לחינוך מיוחד וגמ"ח בית שאן, נפתח המיזם בדברי ברכה של ראש עיריית בית-שאן, מר רפאל בן-שיטרית וגב' יהודית אוחנה משרותי הרווחה. העובדים האזינו ברוב קשב להרצאתה של ד"ר רויטל שורץ-סבירסקי, מנהלת "נגישות ישראל צפון" (נ.י.צ.) בנושא "א' ב' של נגישות" ואחריה המשיכו לחלק המרכזי של המיזם "עד שלא תחווה, לא תבין".

– התנסות בנסיעה בכיסאות גלגלים והליכה בעזרת קביים בשתי דרגות חומרה.

מתנדבות נ.י.צ. שוש טובול ואהובה שרון, שגם　אירגנה וריכזה את המיזם באהבה ובמופת – התנסות בהליכה ובטעימת משקאות בכיסוי עיניים.

– התנסות בקשיי שמיעה בעזרת אוזניות.

עובדי העירייה נותני השירות בתחושותיהם. חלק מן התגובות שעלו בשיחה:

"זה פותח את הראש ואת הלב" , "תודה על שחשפתם אותנו לנושא" , "מעתה אשים לב יותר לאנשים עם מוגבלות" , "אשתף פעולה ואציע עזרה" , "בהרצאות השונות, בתיאוריה ובסיפורים זה מרגש, כואב ועצוב, אך בהתנסות זה לגמרי שונה, כי אז נחשפים לקושי העצום".

וממכתב ששלחה הגב' יהודית אוחנה- מחלקת הרווחה בעיר, לרויטל שורץ-סבירסקי:

במיזם הזה הבאנו לנותני השירות בעיריית בית שאן את חזון עמותת "נגישות ישראל" שהנו – לפעול על מנת לאפשר לאנשים עם מוגבלות להשתלב בחברה בשוויון, בזכות, בכבוד ובמקסימום עצמאות.

צילמה: צעירה נחמיאס, מתנדבת נ.י.צ.