מאת: יוסי וסרמן
המרחק בין ברלין לישראל בטיסה הוא קרוב ל-4 שעות.
המרחק בין הנגישות בישראל לברלין – הוא כמה אלפי שנות אור…
חזרתי לאחרונה מטיול של שבוע בברלין וכגודל הציפיות, כך היה גודל שביעות הרצון בנושא הנגישות.
כבר בשדה התעופה, עם הנחיתה, יכולת להבחין במקצועיות הגבוהה של הגרמנים. הרכב שבא לקחת אותי מהשרוול של המטוס מאובזר טיפ טופ ועל כל פרט חשבו בו. מדהים.
גם העיר עצמה נגישה ביותר: המדרכות רחבות – ואין מעבר שלא מונמך. כל אתרי התיירות שבקרתי בהם נגישים, נכים כמובן פטורים מהתור (לדוגמא בבניין הרייכסאג יש תור ענק והנכים מועברים לכניסה נפרדת עם מעלית וללא תור)
.
במקומות רבים הנכים ומלוויהם פטורים חלקית או באופן מלא מדמי כניסה. כמה דוגמאות: בגן החיות של ברלין משלמים רק על כרטיס אחד, כנ"ל בקולנוע התלת מימד במרכז סוני(מרכז טכנולוגי ברמה גבוהה ומומלץ לבקר שם).
בתור חובב ספורט, נסעתי לבקר באיצטדיון האולימפי של ברלין, שם הכניסה לנכה ולמלווה חינם (חסכון של 50 יורו) והארוחה במסעדה במקום בחצי מחיר. באצטדיון יש מאות מקומות מיוחדים לנכים והשיא היה שהכניסה למשחקי הכדורגל בבונדס ליגה שעולה מאות שקלים – היא בחינם לנכה ולמלווה שלו.
התחבורה ציבורית בברלין כוללת רכבת תחתית, רכבת קלה ואוטובוסים. הנסיעה לנכים היא בחינם (צריך לסדר אישור באופן חד פעמי). האוטובוסים רובם נגישים (עם רמפה), אבל הכי מומלצת הרכבת הקלה שנגישה כולה, מכסה את כל ברלין, מהירה ומגיעה בתדירות גבוהה (לא יותר מ-5 דקות המתנה לרוב).
לסיכום – ברלין היא עיר נגישה ביותר, עם מודעות גבוהה של הרשויות והתושבים למוגבלות, מעבר לעבודה כמובן שזו עיר עם הרבה מה לראות – היסטורית וטכנולוגית. יש בה הרבה מאד מסעדות ואפשרויות לשופינג ובילוי. הדבר היחיד שמעכיר על האווירה זה שאתה נמצא במקום שההיסטוריה שלו ידועה לשימצה
בכל מה שקשור לעם היהודי – (ובקטע הזה לא היה לי קל בתור בן לניצול שואה יליד ברלין).
יוסי על רקע האצטדיון האולימפי בברלין. חוויית נגישות ברמה אחרת
רוצים לקרוא עוד על הנגישות בגרמניה?
כנסו לכתבתה של ד"ר רויטל שורץ-סבירסקי
