עבור אנשים עם מוגבלויות הרבה דברים שנראים פשוטים לאחרים הם לא פשוטים כלל. לצאת לנופש הוא אחד מהם. כשמדובר בנופש בארץ עוד איכשהו מסתדרים, מעמיסים את הציוד לרכב ונוסעים, אבל כשמדובר בנופש בחו"ל עם מטוס
– העניינים מסתבכים. אישור רפואי, הודעה מראש, פירוק מצברים של כיסא הגלגלים הממונע, ומה לא… מסכת ייסורים של ממש. ויש כאלה (כמוני) שהרופאים ממליצים להם להימנע מטיסות עקב המצב הבריאותי. בגיל 8 גיליתי את הקרוזים, הפלגתי עם משפחתי לאיי יוון במעבורת לא אטרקטיבית במיוחד, אבל כבר אז התאהבתי בשייט.
במשך השנים הפלגתי כמעט עם כל ספינות הקרוזים המקומיות, כמובן שהיה נפלא, אבל ידוע שהספינות הללו ישנות, קטנות ורחוקות שנות אור מהיצע ספינות הפאר בחו"ל. תמיד היה לי חלום להפליג באחת גדולה ומפוארת, כמו בסרטים ההוליוודיים (רק בלי לטבוע), אך הדבר היה כרוך בטיסות וקשיים רבים. בשנה שעברה החלה חברת
MSC, ענקית הקרוזים האיטלקית, להביא תיירים לארץ ועל הדרך הקצתה מספר חדרים לנופשים ישראלים, כך שהתאפשר לעלות על הספינה בחיפה, וגם לחזור לחיפה בסיבוב הבא. הספינה שהגיעה למחוזותינו הייתה ה-MSC Lirica. הליריקה היא אחת הספינות הקטנות של החברה, אבל גם ככזאת היא גדולה ומפוארת פי כמה מהספינות המקומיות!
ב-14.7.13 הגענו לנמל חיפה. במקום ישנן 3 חניות נכים מוסדרות ואפשר להשאיר את הרכב ממש בסמוך לטרמינל. אנשי
MSC ישראל המקסימים העבירו אותי את הצ'ק-אין בלי תור ולאחר סיור קצר בדיוטי-פרי (המבחר גדול יותר מהחנויות בספינה, אבל גם המחיר) עשינו את דרכנו לספינה. המראה שנגלה לעינינו הותיר אותנו בהלם למספר דקות – הספינה פשוט עצומה! ספינה מקומית שעגנה במקום לפתע נראתה כמו סירת הצלה. התאוששנו מההלם והמשכנו לכניסה. כל האנשים נכנסים דרך המדרגות, אבל יש כניסה נוספת דרך רמפה המיועדת לכיסאות גלגלים/עגלות תינוקות. מכיוון שהספינה גדולה השיפוע שנוצר חד מאוד וקצת קשה לעלות, אבל אנשי הצוות מיד מזנקים לעזרה. אחד העובדים נמצא שם במיוחד כדי לעזור לבעלי מוגבלויות, ואם תרצו יגלגל אתכם עד חדרכם.
המשכנו את דרכנו לחדר. גם בספינה הזו יש ספי מעבר ממתכת שנועדו לצורכי ביטחון, הם לא מפריעים למעבר הכיסא, אבל כן מציקים קצת. הגענו למעליות, ידעתי שיש 9(!) מעליות, אבל וואו! הן מהממות ביופיין, מהירות ובעיקר גדולות ומרווחות, בכל מעלית ניתן להכניס 4 כיסאות גלגלים בקלות. הגענו לקומה 8, המסדרונות מרווחים והכניסה לחדר נוחה (רוחב הדלתות בערך 60 ס"מ). הזמנו חדר רגיל, לא היה ניתן להזמין חדר מותאם לנכים, לי אישית זה פחות קריטי, למרות שהיה קצת צפוף. אולי בהמשך יהיה ניתן להזמין את אחד החדרים המותאמים, לפי מה שראיתי בתמונות החדרים המותאמים מרווחים מאוד ומצוידים היטב בכל כלי העזר.
המשכנו ל-"חדר אוכל". בספינה 4 מסעדות, 2 מהן בסגנון בופה המוכר. בשתי האחרות השירות הוא כמו במסעדה לכל דבר, אתם נכנסים, בוחרים שולחן (בארוחות ערב יש שולחן שמור), מקבלים תפריט (באנגלית או מגוון שפות אחרות, לצערי אין בעברית) ובוחרים כאוות נפשכם ממגוון מנות הגורמה – ההבדל היחיד הוא שבסוף לא משלמים. אם אתם רוצים לאכול בחדר, אי אפשר לקחת טייק-אווי (שזה די מצער כשאתה אדם עם מוגבלות ומעדיף לאכול בחדר) אבל יש רום סרסוויס עם מגוון מאכלים קלילים וכמובן את מסעדות הבופה שפועלות כמעט 24 שעות ביממה ומציעות פסטות, פיצות, המבורגרים ומגוון מאכלים וקינוחים טעימים (לפעמים גם את המנות של המסעדות).
בערבים מסוימים מבקשים מהנוסעים להתלבש באלגנטיות, בדרך כלל מדובר בארוחות ערב בנוכחות הקפטן, ומגישים ברחבי הספינה גביעי שמפניה, קוקטיילים ומתאבנים. עם כל הגברים בחליפות מעונבות ולצדם נשים בשמלות יוקרה, האווירה קצת הזכירה את הסרט "הסנדק".
אציין כי האוכל בספינה אינו כשר, יש אפשרות להזמין אוכל כשר בעלות של כ-20 דולר ליום לסועד.
מלבד האוכל, בסמוך למסעדות הבופה יש מתקני שתיה קרה/חמה חופשית, מה שמאוד נוח וחסכוני. אם אתם מעדיפים מים מינרליים, בקבוק של ליטר יעלה לכם 3 יורו או חבילה של 14 בקבוקים ב-30 יורו. אופציית החבילות מאוד פופולארית בספינה ומשתלמת
– לדוגמה: כניסה לסאונה + חמאם טורקי עולה 16 יורו אבל ניתן לרכוש מנוי למשך כל ההפלגה בעלות של 49 יורו בלבד. מתחם הסאונה אגב, נגיש לחלוטין.
בחזרה ליום הראשון, לאחר הארוחה סיירנו בספינה (לשומרי דיאטה זה פתרון מצוין לשרוף את מיליון הקלוריות מהארוחה), כל הספינה למעט מגרש המיני גולף במיני קומה 13 נגישה באופן מוחלט לנכים. לפעמים יש דלת עם מדרגה/סף גבוה, אך תמיד הדלת שליד כן מוסדרת עם רמפה נוחה. צוות העובדים וגם הנופשים האירופאים מאוד אדיבים ומרבים להציע עזרה, לפנות את הדרך, לוותר על המעלית (כאילו שחסר מקום), בשלב מסוים זה אפילו מעורר קצת אי נוחות. מתחם הבריכה כולל 2 בריכות גדולות וכן 2 אמבטיות ג'קוזי גדולות. לא יצא לי לבדוק אם קיים הסדר לנכים, יש מספר מדרגות ולא ראיתי מעלון מיוחד, אבל אולי הוא פשוט מוסתר. במהלך היום המקום מלא במיטות שיזוף ובערב הכול ריק ונפלא לטייל.
בערב הלכנו למופע המרכזי בתיאטרון "ברודווי"
– המקום כשמו הוא, נראה כמו היכל מופעים מהמושקעים ביותר. במקום מספר מקומות מסומנים לכיסאות גלגלים, קצת רחוקים מהבמה, אבל מאוד נוחים. המופעים עצמם מאוד יפים ומושקעים, יש 8 רקדנים, 4 זמרים, ועוד מספר פעלולנים ואקרובטים שביחד יוצרים מופעים פשוט מרהיבים!
.jpg "אלכס על סיפון הספינה")
לקראת ההגעה ליעדים עיינו בעלון סיורי החוף והיה נהדר לגלות שמספר סיורים (מספר מועט, אבל עדין, כל הכבוד!) מותאמים לנכים ו/או אנשים המתקשים בהליכה. הסיורים כמובן בתשלום. אישית איני חובב סיורים מודרכים ולכן העדפתי לוותר על התענוג.
היעד הראשון אליו הגענו היה האי זקינטוס ביוון. לצערי גיליתי שזה אחד המקומות בהם הספינות עוגנות בלב ים והמעבר לחוף מתבצע בסירות קטנות. במקרה הזה הסירות שבהם השתמשו היו סירות ההצלה של הספינה, שהן יחסית גדולות ומרווחות, אך הירידה אליהן מתאפשרת רק דרך המדרגות. צוות הספינה טען שהם מיומנים בהעלאת נכים לסירות ואפילו קיבלתי כרטיסים לקדימות בתור, אבל העדפתי לא לקחת סיכון וליהנות ממתקני הספינה הרבים. ממה שסופר לי ע"י משפחתי והתמונות שראיתי, מדובר באי ציורי ויפה, אך פחות אטרקטיבי מאיי יוון אחרים.
היעד הבא אליו הגענו היה גנואה, עיר צפונית באיטליה. הפעם הירידה הייתה מאוד נוחה, שרוול כמו של מטוסים שהתחבר לאחד הסיפונים ואפשר יציאה חלקה (למעט מדרגה קטנטנה) הישר לתוך הטרמינל. האטרקציות המרכזיות של העיר (למשל נקודת התצפית "הביגו") נמצאות לא רחוק מהנמל ואפשר להגיע לשם עצמאית, אך שוב לא היה לי מזל והגענו לשם ביום גשום. לאחר בירור מזג האוויר בקבלה החלטנו לקחת מונית ולנסוע לעיר פיזה, לראות את מגדל פיזה המפורסם. מדובר בשעתיים נסיעה לכל כיוון. העיר פיזה נמצאת במחוז טוסקנה והדרך לשם מאוד יפה. העיר עצמה קטנה ואין בה אטרקציות אחרות מלבד מתחם המגדל. כשנכנסים בשערי המתחם מגלים מקום ציורי יפהפה, ממלכה עתיקה עם הרבה ירוק ומגדל אחד נטוי (ולצדו קתדרלה ועוד כמה מבנים יפים). ניתן להיכנס לתוך המגדל בתשלום, אבל לא עם כיסא גלגלים. אמנם שמעתי מאנשים שביקרו במקום שהביקור שם לא שווה את הנסיעה, אבל אני התאהבתי במקום הזה מיד, ומבחינתי זה היה היעד הכי יפה בטיול!
היעד הבא
– רומא! הספינה עוגנת בעיר הנמל צ'בטבקיה הממוקמת במרחק של שעה נסיעה מעיר הבירה. הפעם שכרנו רכב וואן גדול עם נהג, עסק לא זול, אבל מאוד נוח. מביקור קודם ברומא ידעתי שרוב הדרכים והמדרכות עשויות מאבנים עתיקות ושבורות, הן לא חוויה נעימה כלל עבור אדם בכיסא גלגלים או אדם הנעזר בהליכון, ולכן רצוי להיעזר ברכב עם נהג מקומי כדי למזער טלטולים. המקום הראשון אליו נסענו היה הוותיקן, המדינה העצמאית הקטנה בעולם. הופתעתי לטובה מהיחס של הסדרנים במקום, שהעבירו אותנו בלי לחכות בתור, וגם מרמת הנגישות שכוללת רמפות ומעליות המאפשרות להגיע לתוך כנסיית פטרוס הקדוש. לא התעכבנו שם הרבה, בין היתר בגלל מזג האוויר, ששוב היה סוער ומאוד הקשה להסתובב במקום. בביקור קודם ברומא ערכנו סיור בקולסאום המפורסם ובמקומות ידועים אחרים, לכן הפעם העדפנו לברוח מהגשם ובחרנו להמשיך לשופינג בקניון EUROMA 2 היפהפה. המתחם הענק ממוקם בפאתי העיר וכולל סופרמרקט ענק, חנויות יוקרה, רשתות מפורסמות, וכמובן מסעדות ודוכני אוכל. כמובן שהקניון נגיש לחלוטין לנכים!
עם הגעתנו למסינה שבסיציליה חיכתה לי הפתעה פחות נעימה, שליוותה אותי גם ביעדים הבאים. הרציף כנראה נמוך מדי, הרמפה ששמים ביציאה לא מספיקה והצוות מוסיף סטנד של כ-3 מדרגות. הצוות כמובן נושא את כיסא הגלגלים ועושה זאת בזהירות ואדיבות רבה, אבל היה עדיף לו היו בונים רמפה קטנה במקום המדרגות.
מסינה מציעה מספר אטרקציות: סיור במסינה (מונית/רכבת טיולים), נסיעה לטאורמינה (כ-20 דקות), נסיעה לאתר צילומי הסרט "הסנדק", ונסיעה להר הגעש המפורסם אתנה (מדובר בנסיעה ארוכה, אחריה עולים לרכבל נגיש ואחריו לרכב מיוחד שאינו נגיש). לקחנו מונית ובחרנו לנסוע לטאורמינה, עיר הממוקמת על הר גבוה והנוף שמשקיף ממנה פשוט עוצר נשימה. כמה סצנות מתוך הסרט "הסנדק" צולמו שם. בדרך חזרה נהג המונית ערך לנו סיור קצר במסינה, בקתדרלה המפורסמת ובנקודת תצפית נוספת עם נוף מרהיב.
היעד הבא היה האי רודוס, יוון. ברודוס יש המון מקומות יפים כמו עמק הפרפרים, האקווריום, אך האטרקציה הפופולארית ביותר היא העיר העתיקה, בה אפשר למצוא פיסות היסטוריה רבות כולל בית הכנסת העתיק, וכמובן עשרות מסעדות, בתי קפה וחנויות. העיר העתיקה ממוקמת בסמיכות לנמל, אפשר לוותר על רכב, להתרווח בנוחות בכיסא הממונע או הקולנועית (למי שיש) ולצאת לדרך. הדרכים בתוך העיר העתיקה אמנם לא הכי חלקות, אבל לא קשות כמו ברומא.
האווירה ברודוס פשוט נהדרת, העיר העתיקה יפהפייה, אני נהנה לחזור לשם שוב ושוב.
היעד הבא והאחרון
– לימסול, קפריסין. בניגוד לרודוס, הנמל בלימסול מרוחק מהכול. המוניות יקרות, האטרקציות לא שוות במיוחד (לפי מה ששמעתי מאנשים), הלחות גבוהה באופן קבוע, לכן בחרנו לוותר וליהנות מיום נוסף על סיפון הליריקה המדהימה.
בזכות
MSC ישראל הגשמתי עוד חלום קטן בחיים. חלום זו אכן המילה הנכונה לתאר את החוויה החלומית שעברתי – חוויה של שירות, חוויה של אוכל, חוויה של יעדים, חוויה של אירופה כפי שמעולם לא הכרתי.
השנה הגיעה למחוזותינו ה-
MSC פנטזיה, שהיא אפילו גדולה ומפוארת מהליריקה, אך הפעם לא התאפשר לנופשים ישראלים להצטרף. כולי תקווה שבשנים הבאות ספינות MSC ימשיכו לבקר בארצנו וששוב תתאפשרנה העלאת נופשים ישראלים. עד אז, מי שכן יכול לטוס יכול לרכוש את אחת מחבילות החברה המציעות טיסה + הפלגה למגוון יעדים קסומים. ואני אמשיך לחכות בסבלנות לחלום הבא.
ניתן להתרשם מתמונות נוספות באלבום שלי בפייסבוק – לחצו כאן
