מידע מסייע

מאת: טליה שדה מוסקוביץ' | מתנדבת נגישות ישראל צפון-נ.י.צ.

אני אוהבת שגלגל השנה מזכיר לי לכוון את האנרגיה לצאת למקומות שהרבה פעמים נשכחים ברצף היומיום. בשיא ענת החורף הנוכחי, כאשר אף אחד מאיתנו אינו יכול לומר תרתי משמע איזה חורף עתיד להיות לפנינו, הגיחה לה השנה האזרחית החדשה.

למרות ועל אף כל האתגרים והמאפיינים של התקופה, הרצון עז לצאת לטייל עם ביתי איה המרותקת לכיסא גלגלים, והפעם לתת הדגש בעל ערך נוסף לחג המולד, המציין את יום לידת ישו – בכדי לאפשר לתת מקום ומרחב מכבד עבור לין המטפלת המסורה שלה מזה 16 שנה, אשר משויכת לדת הנוצרית.

לאפשר, לשלב, ולצאת לטבע –"חלון הראווה" המהווה השראה ומעניק כוחות ושמחת חיים.

משימת איתור המקומות הנגישים המותאמים והמדויקים לצרכים שלנו הינה מאתגרת באופן מיוחד. בהמלצתה החמה של ד"ר רויטל שורץ-סבירסקי, מנהלת נגישות ישראל צפון-נ.י.צ., אשר הפנתה אותי לאלי מאירי – עו"ס במקצועו, אשר הרחיב את תחום עיסוקו כמורה דרך תרתי משמע, במיוחד להנגשת טיולים וסיורים לאנשים עם מוגבלות. החיבור האנושי נוצר בצורה נדיבה ובלתי אמצעית באופן מידי, וכך יצאנו לסיור כנסיות בעיתוי חגיגי מושלם כמצוות השנה החדשה, כאשר ברחבי העולם הנוצרים המאמינים פוקדים אותן.


שפת הכינרת בכנסיית הר האושר


התחלנו בכנסייה הידועה בשמה – הר האושר;

חווית הנגישות בפועל

הכנסייה ניצבת על פודיום מלבני גדול ומוקפת מכל צדדיה באכסדרה המאפשרת תצפית לעבר הכנרת והאתרים בהם פעל ישו.

המקום נגיש לכיסאות גלגלים

אבל מחוץ לכנסייה עצמה, במקום שבו ניתן להתקרב במעט לשפת הכנרת, – הנגישות לכיסאות גלגלים מוגבלת.

הצלחנו בכוחות משותפים לקרב את איה לצפות באורות הזוהרים של קרני השמש המרצדים על פני המים, להקשיב לרחש אדוות גלי המים

המשכנו לכפר נחום; היסטוריה משולבת, יהודית ונוצרית – ובנגישות מלאה.

ראינו את הכפר, את בית הכנסת ואת מקום מגוריו של ישוע. לחופי הכנרת שכנו בעבר ערים רבות. הכנרת היוותה מקום טבעי לפרנסה טובה לדייגים רבים, וכך התהוו סביב הכנרת מספר ערים לאורך התקופות השונות. אחת מהערים הללו לחופה הצפוני של הכנרת הייתה כפר נחום. למקום נודעת חשיבות רבה, אולי דווקא בזכות כך שישו קבע בה את מושבו במשך מספר שנים. בנוסף לבית הכנסת עוד מצוי בכפר נחום מבנה עתיק נוסף, מהמאה החמישית, הלוא הוא כנסיית בית פטרוס.




משם המשכנו ,בנסיעה לכיוון נצרת ,דרך כפר כנא; בנצרת תוך כדי נסיעה צפופה ומאתגרת בין סמטאות הגענו לכנסיית הבשורה. כנסייה השוכנת במרכזה של העיר נצרת. אשר הוקמה על אתר שבו, על פי המסורת הנוצרית-קתולית, ניצב ביתה של מרים, אימו של ישו. מסיבה זו נמנית כנסיית הבשורה, ואף העיר נצרת, עם המקומות המקודשים ביותר בעולם הנוצרי.

ניתן לציין שמצאנו, במקרה שאינו במקרה, מקום חניה ,שאינו מסומן כמקום חניה לנכים.

בכנסיית הבשורה – קושי בכניסה מכיוון קסה נובה, בגלל שתי מדרגות מסובכות.

בעליה בין המפלס התחתון לעליון יש מעלית – המפתח אצל השומר. ?! שלא נכח באותו זמן

מצב הנגישות מוגבל למדי, כך שנשארתי עם איה ברכב והמדריך קפץ לסיור מודרך עם לין בכנסיה הנחשבת השנייה בגודלה בארץ.

לפי מסורת רבת שנים למטיילים בעיר נצרת -עצרנו לסעוד במסעדת דיאנא, מסעדה ידועה במטעמיה.

פתחו לנו שולחן כמנהג המקום, מגוון בסלטים טעימים ומנות נוספות. יצאנו שבעים ומרוצים

חווית הנגישות בפועל

המסעדה ממוקמת על ציר רחוב ראשי, כאשר חנית נכים אינה בנמצא.

הצלחנו למצוא חניה בקרבת מקום; הבעיה נוצרה כאשר ירדנו מהרכב, בדרכנו אל המסעדה – נאלצנו לרדת מהמדרכה הצרה מלהכיל אותנו הולכי הרגל בכלל ובוודאי למתניידות עם כיסא גלגלים.

האילוץ לרדת לכביש מהווה מקור סכנה ואי נוחות. המסעדה מרווחת, אך אין שרותי נכים במקום!

עם רצון ל"קנח" את הטיול בחוויה של טבע ונוף עוצר נשימה; נסענו להר הקפיצה (בערבית: جبل القفزة), הנקרא גם הר קדומים, במטרה לחוות תצפית נוף משכרת, כולל תצפית מרהיבה על עמק יזרעאל. ידענו שקיים שביל נגיש לאנשים המתניידים בכיסאות גלגלים;

להפתעתנו, בעקבות אירועי החג MAGIC LIGHTS OF NAZARETE – CHRISTMAS המקום היה סגור.




אלי המדריך, אשר מכיר את שומרי המקום, הצליח לשכנע את השומרים לאפשר לנו לערוך סיור במקום, בעודנו ישובים ברכב, לאורך כל המסלול וכך באורך פלאי ובהפתעה מוחלטת נכנסנו למסלול מרהיב ביופיו, ייחודי בכל קנה מידה להפקה של אורות זוהרים ומרצדים מעלינו כגשרים משני צידי המסלול הדרך. תוך קריאות פליאה הרגשנו שנכנסו לחוויה חושית המקיפה ומציפה אותנו באורות קורנים ולרגעים חשנו כי בהר הקפיצה –חווינו קפיצה קטנה לחו"ל.

בחזרתנו מטיול זה… אין לתאר במילים את תחושת המלאות והשלווה שאפפה את שלושתנו (איה, לין המטפלת המסורה והנפלאה ואנכי), למרות שחווית הנגישות הייתה מורכבת וללא מענה מקיף ומכבד.

תחושה שהכול ביד המקרה.