Skip to main content

חניות נכים בבתי מגורים חדשים

תקנת בניין מגורים חדש בחוק השוויון קובעת חובת סימון חניות נכים בכל בניין משותף חדש. המחוקק לא צפה תרחישים נפוצים רבים והתלונות מתחילות לזרום. הקבלנים / יזמים חוגגים

הסעיף בנושא חניות נכים בבית חדש טוב למצב אחד בלבד: שבבניין החדש יש בעלי דירות שהם בעלי תג נכה כמספר חניות הנכים בדיוק ושהם יגורו בבניין הזה לנצח וללא שינוי בזכאות שלהם לתג נכה.  פסק דין של המפקח על בתים משותפים מספטמבר 2023 מערער אפילו על הזכות הנ"ל.

הבעיות שעולות בתקשורת ובתלונות הן:

*. אין הצמדה מפורשת של חניית נכים לבעל דירה שיש לו תג נכה.

*. כשיש עודף בחניות נכים, היזם מוכר אותן לכל המרבה במחיר, לפעמים לדיירים בבניין שכן. לפחות באחד המקרים אפילו לא טרחו להסיר את התמרור.

*. אם יש עודף כנ"ל, לא ברור אם צריך להשאיר את החניות לשימוש אורחי הבניין.

*. באחד המקרים חניית הנכים שימשה גם לרכב הצלה (פעם לא הייתה דרישה כזאת), כך שלא בטוח אם מותר לחנות שם.

*. לא ברור מה קורה כאשר דיירים מתחלפים, למשל כאשר בעל תג נכה רוכש דירה "יד שניה" או מוכר.

*. לא ברור איך קובעים סדר עדיפות כאשר יש יותר בעלי תג נכה ממקומות מסומנים לפי התקנה.

*. קיים קושי כאשר בעלי תג נכה מתגוררים אצל בני משפחה, אך לא רשומים כבעלי הדירה.  כנ"ל כאשר הדייר עם המוגבלות הוא שוכר.

*. לעיתים סימון החניות איננו תקני (בעיקר הרוחב שלהן).

*. בפרויקטים גדולים היזם ממשיך "לבחוש" ברכוש המשותף (בעיקר בחניות) גם אחרי איכלוס כל הדירות.

בנוסח הנוכחי של התקנה יש פתח לסיכסוכי-שכנים, ניצול לרעה מצד קבלנים / יזמים / מנהלי אחזקה והרבה עוגמת-נפש לכל הנוגעים בדבר. התקנות לחוק כזה צריכות "לכסות" כל מצב שאפשר לצפות לו מראש כדי להשאיר מרחב מצומצם ככל האפשר לפרשנויות ול"תרגילים".

באוגוסט 2022 מתפרסמת הצעת תיקון במנגנון ההצמדה. באוקטובר 2022 מתפרסמות הסתייגויות ("מחלקה ראשונה").

מדובר בתזכיר הצעת חוק המקרקעין (תיקון – הצמדת מקומות חניה)  (מספר פ/1110/12) שהוגש לכנסת אך לא טופל עד למועד כתיבת שורות אלה, כנראה עקב חילופי הממשלות.

ב- 29 בספטמבר 2023 מתפרסם ב"גלובס" (מדור נדל"ן עמוד 20) פסק דין של המפקח על רישום מקרקעין בעניין בעלת תג נכה (בת 84) שרוצה לחנות בחניית נכים של בניין חדש, אבל נציגות הדיירים האחרים מתנגדת. המפקח פסק נגד בעלת התג (ראו פסק דין), אבל ציין את קיומו של תזכיר הצעת החוק (שאמור להסדיר את העניין) ואת עמדת הנציבות.


מקרים לדוגמא

רב-קומות בקריות

מדובר בפרויקט של יזם ידוע מאד בצפון. בשרטוט שהוצג לרוכשים סמוך לחתימה על החוזה רואים 3 חניות נכים במגרש של הבניין ועוד שתי חניות ב"מפרץ" חיצוני בצד של הבניין. לפי מספר הדירות, הבניין חייב בשני מקומות בלבד. למרות שיש בבניין שלושה בעלי תג נכה,
לא בוצעה הצמדה של חניות הנכים לרוכשים האלה (בניגוד לעמדת נציבות השוויון ). כיוון שיש יותר חניות מדירות, חניות הנכים שבמגרש נותרו "ציבוריות" (לאורחים). אחת מהן סומנה גם לרכב הצלה ולכן הסטאטוס שלה לא ברור.

קטע מוזר בסיפור הבניין הזה הוא שהקבלן שמר לעצמו זכות לסחור בחלקים של הרכוש המשותף הרבה אחרי איכלוס הבניין. בנספח לחוזה כתוב:
"כל החניות אינן כלולות ברכוש המשותף".
הקבלן מוכר את חניות הנכים (שלא מוצמדות לדירות) לדיירים שמעוניינים בחניה נוספת והסימון שלהן אמור להתבטל. בסופו של דבר לא יהיו חניות נכים בבניין החדש הזה.

רב-קומות של "גינדי" בשוהם

הסיפור הזה שודר בחדשות ערוץ 2  בדצמבר 2015. הקבלן מכר חניית נכים בבניין חדש לבעל רכב (שאין לו תג נכה) בבניין שכן. במקרה הזה לא טרחו להסיר את התמרור. נציגת השירות של "גינדי" המציאה סיפור על "אמא נכה" של בעל הרכב. מהר מאד התברר לתחקירנים שהאמא הזאת נפטרה לפני כ- 15 שנים… מהנדס העיר אמר שהחניות מופיעות בהיתר הבנייה וכך זה צריך להישאר. הוא לא הבטיח לעשות משהו בעניין. בסיכום הקטע ציינו שיש "לקונה" בחוק…

בית משותף חדש בדרום

לקראת סוף 2015 הגיעה התלונה הבאה:

" לאחותי רכב עם מעלון המתאים לצרכיה של הבת המתניידת באמצעות עגלת נכים. המשפחה מתגוררת  במתחם דירות בו מסומנות חניות פרטיות שרשומות על שם בעלי הדירות בטאבו. החניה המשוייכת לדירה בה מתגוררת אחותי (בשכירות) אינה חניה נגישה. החניות הנגישות במתחם מסומנות כחניות נכים באמצעות תמרור מתאים, אך משוייכות לבעלי דירות במתחם. בעלי הדירות במתחם אשר חנייתם מסומנת כחניית נכים, אינם מאפשרים לאחותי להחנות את רכבה בחניות הנכים, בטענה שמדובר בחניה פרטית. גם המשטרה המקומית מסרבת להתערב בשאלה…, שכן מבחינת המשטרה החניות רשומות בטאבו כחניות פרטיות, כפי שסומנו על ידי הקבלן במעמד שיווק ומכירת הדירות בפרוייקט. האם היה מותר לקבלן למכור את חניות הנכים לרוכשי דירות במתחם שאינם נכים? האם זכותה של בעלת רכב הנושא תו נכה לחנות בחניית הנכים גוברת על זכותו של בעל החניה לחנות בחנייתו שהיא למעשה קניינו מכח הסכם המכר בינו לבין הקבלן ?"

בית משותף בירושלים, פסק דין מינואר 2017

מדובר בתיק ה"פ 61018-12-16 דוד ואח' נ' חצרי אלף בית קידום פרויקטים בע"מ . מדובר בנכה צה"ל שיש לו מגבלות ניידות ותג נכה לרכב. הוא השתמש בחניה שהוקצתה לפי הסעיף בתקנה המדוברת לו מרגע האיכלוס במשך 3 שנים. ברגע מסוים החליט היזם (או מישהו מטעמו) למנוע מהתובע לחנות בחניה הזאת באופן חד-צדדי. היזם נשען על " נספח שינויים " שהתובע הוחתם עליו זמן קצר אחרי חתימת החוזה. הנספח מחליש את הזכאות לחניה ובמקביל "הרגיעו" את התובע בע"פ שאין לזה משמעות (פרטים מדויקים יותר בקישור לפסק הדין). הנציבות הייתה מעורבת באירוע לפני הגשת התביעה, אך היא לא הצליחה לשכנע את היזם להחזיר את המצב לקדמותו. השופט החליט להשאיר את צו המניעה על כנו, כלומר לאפשר לתובע להמשיך ולהשתמש בחניה. המשב (היזם) חוייב בהוצאות. כדאי לשים לב להערות כלליות של השופט כרמי מוסק:

"

התקנות, לאחר התיקון הנוגע לחנייה נגישה (חניית נכים) בבניין מגורים, התנו מתן היתר בנייה, בקיומן של חניות נגישות. מטרת החניות הנגישות הן לשימוש נכים בעלי תו נכה וכדי להנגיש את הבניין לנכים.  לפיכך, לטעמי לא ניתן להשתמש בחניות אלה אלא לחניית נכים. בוודאי שלא ניתן להשתלט עליהן כדי למנוע מנכים לחכות בחניות אלה, כפי שפעל נציג המשיבה…

שאלת הצמדת חניות נגישות לדירות מסוימות בבניין היא שאלה מורכבת. אמנם, עמדת הנציבות היא כי יש לפעול כך ולהצמיד חניות אלה לדירות בהן מתגורר נכה, עם תו נכה. יחד עם זאת, אינני משוכנע כי זו הייתה כוונת מתקין התקנות, שהרי דירה יכולה להחליף בעלים או מחזיקים. עלול להיווצר אפוא מצב בו חנייה נגישה לנכים תוצמד לדירה, ולאחר מכן הדירה תימכר למי שאינו נכה, שעה שהחנייה הנגישה כבר הוצמדה לאותה דירה והצמדה זו נרשמה, יש מקום להפריד בין השימוש בחנייה נגישה לנכים, ובין הצמדתה לדירה.  סבורני, כי היה ראוי לתת לשאלת הצמדת החנייה פתרון חד משמעי בתקנות או בכל דרך אחרת, מה גם ששאלת ההצמדה לדירה היא שאלה קניינית ואילו נושא התקנת החנייה והשימוש בה קשור לתקנות התכנון והבנייה, ואינו בהכרח בעל משמעות קניינית. על הבעייתיות שבהצמדת חניות נגישות לדירות ספציפיות בבניין וההבדל בין חנייה מוצמדת לעצם התקנת חנייה נגישה לנכים, נכתב מאמר על ידי ענר חפץ וניצן יכימוביץ' " במקרקעין ", יד/3 (יולי 2015) עמ' 1. באותו מאמר הוצע פתרון לפיו חניות נגישות לא תוצמדנה לדירה, ותינתן עדיפות לנכה בעל תו נכה … להשתמש בחניות אלה. המאמר סוקר את המגמה שבתקנות שנועדה להנגיש מבנים לנכים, והצמדת חנייה נגישה לנכים לדירה מסוימת בבניין תפגע במגמה זו. עמדתי היא כי ראוי לאמץ את האמור באותו מאמר. ".

".

בית משותף בדרום

ביוני 2021 מגיע הסיפור הבא מעיירת פיתוח בדרום. איש ועד הבית (שהוא, כנראה, גם מנהל האחזקה בתשלום של הבית) השתלט על חניית הנכים. הוא גם מאיים למכור אותה. בינתיים הסימון שלה לא תקני והוצב מחסום. בבניין יש דיירים בשכירות שאחד מהם עם תג נכה. איש הוועד מסרב לאפשר שימוש בחניה ולבעל הדירה אין עניין להשקיע בעימותים משפטיים.


קטע מתקנת נגישות בנייני מגורים

להלן הקטע הרלוונטי מהתקנה, לא כולל מידות והנחיות ספציפיות לרכב גבוה:

"

8.270. חניה בבניין מגורים חדש

           (א)   מקומות החניה הנגישים, באזור המיועד לחניה בבניין מגורים חדש, יימצאו קרוב ככל האפשר, לכניסה הנגישה לבניין.

           (ב)   חניה נגישה, שאין אפשרות להתקינה בתחום המגרש או בתוך בניין מגורים חדש, מטעמים של תכנון והנדסה, יכול שתהיה מחוץ לתחום המגרש, אך קרוב ככל הניתן לכניסה אל הבניין, ובלבד שתהיה דרך נגישה ממקום החניה האמור אל כניסה נגישה לבניין.

           (ג)    על אף האמור בפסקה (א), חניה נגישה יכול שתהיה מחוץ לתחום המגרש אם חניה זו קרובה יותר לכניסה נגישה ומספקת נגישות טובה יותר, ובלבד שמרחק חניה כאמור מכניסה נגישה לא עולה על 50 מטרים .

8.271. מקומות חנייה נגישים

           בבניין מגורים חדש, יוקצו מקומות חניה נגישים לרכב רגיל ולרכב גבוה מתוך סך כל מקומות החניה הנדרשים על פי תקנות החניה או מסך כל מקומות החניה המתוכננים, הגבוה מביניהם, כמפורט בטור ב' בטבלה שלהלן:

עמדת נציבות השוויון לאנשים עם מוגבלויות

לנוחיות הקוראים מודבקת להלן פיסקה מתוך  אתר האינטרנט של הנציבות (בהשמטת מראי המקום):

" לפי תקנות התכנון והבניה, ישנה חובה שבכל "בניין מגורים חדש" כהגדרתו בתקנות, יוקצה מספר מסוים של חניות נגישות. על חניות אלה יחולו מספר כללים שיאפשרו לאדם עם מוגבלות הזקוק לכך, להשתמש בחנייה בנוחות.
אמנם, התקנות מדברות על הקצאת מספר מסוים של חניות נגישות בבניין מגורים חדש, ולא על הצמדת אותן חניות, אולם, בבואנו לפרש את תכלית התקנות, נראה כי כוונת מתקין התקנות הייתה כי חניות נגישות יהיו מיועדות לדיירים עם מוגבלות בעלי תגי חנייה לנכה שניתן על ידי משרד התחבורה (להלן: דיירים עם מוגבלות) .
על כן, עמדת הנציבות הינה, כי במהלך מכירת הדירות אם הקבלן מבקש להצמיד חניות לדירות, עליו להצמיד קודם את החניות הרגילות לדירות של דיירים שאינם דיירים עם מוגבלות, ואת החניות הנגישות לדירות של בעלי תג חניה לנכה. רק במקרה שכל החניות הרגילות הוצמדו לדירות של דיירים שאינם דיירים עם מוגבלות, ניתן להצמיד חניה נגישה לאדם שאינו בעל תג
".

בתגובה על חלק מהתלונות לעיל קיבלנו באוקטובר 2016 מנציבות השוויון את התשובה הבאה:

" …  עמדת הנציבות הינה, כי במהלך מכירת הדירות, אם הקבלן מבקש להצמיד חניות לדירות, עליו להצמיד קודם את החניות הרגילות לדירות של דיירים שאינם דיירים עם מוגבלות, ואת החניות הנגישות לדירות של בעלי תג חניה לנכה , ורק אם הדירות נרכשו ואין דיירים בעלי תג נכה, ניתן להצמיד חנית נכה לדייר ללא מוגבלות.


לגבי שמירת הזכויות על ידי הקבלן:   אם הבנתי את הדברים שלך  – הקבלן הקצה מספר מספק של חניות נכים לפי הטבלה בתקנות , אך למרות שיש בבניין דיירים עם תג נכה הוא לא אפשר להם לקבל את החניות האלו .
ברור שעניין זה לא תקין משום שהמטרה של התקנות היא שאם אדם עם מוגבלות רוכש דירה הוא יוכל לקבל חניה נגישה. 
כפי שכתבנו בעמדה שלנו … – הקבלן יכול להצמיד חניות נגישות לדיירים  ללא מוגבלות
רק לאחר שהתברר שאין דיירים עם תג נכה  בבניין . לכן מהעובדות עולה כי אם הקבלן מוכר את חניות הנכים לדיירים ללא מוגבלות , כאשר יש דיירים עם תג נכה שרצו חניות אלה – הרי שזה מחטיא את מטרת התקנות ונוגד את עמדת הנציבות. כדאי להפנות את הקבלן לעמדת הנציבות.
"


קישורים ומידע נוסף

מאמרים נוספים בנושא

הירשמו לנגישון והשארו מעודכנים
תשאירו מייל עכשיו ונדאג שתשארו מעודכנים כל הזמן