קריית הממשלה בחיפה

בראשית המאה ה- 21 נחנך מבנה מרשים שהחליף מבנים ישנים ומאד לא נגישים. למעשה מדובר בקומפלקס של מבנים חדשים שכוללים את משרדי הממשלה, בית המשפט והמוסד לביטוח לאומי. אחרי ההתרגשות והשמחה התגלו בשטח לא מעט בעיות נגישות בעיקר בקשר לחניית נכים ולמעלית המקשרת בין המתחמים:

*. אין אכיפה מספיקה (אם בכלל) של מקומות החניה לנכים. באמצע 2007 התברר שיש אכיפה נגד נהגים נכים אפילו עם תו כיסא גלגלים!

*. השילוט לטובת נכים שמגיעים ברכב ולא מכירים את המקום הוא חלקי, לא רצוף ואולי אף מטעה. גם כשמוצאים חניה ברחוב, לא ברור היכן הכניסה. מרחוב נתנזון האפשרות היחידה, לכאורה, עבור משתמש בכיסא גלגלים היא כניסה דרך החניון. זה לא בטוח ולא מכובד.

*. אין כניסה לרכב גבוה בחניון המקורה. במפלס "3-" מתאפשרת חנייה של ואנים קטנים (כנראה לא הדגמים האמריקאים הגדולים).

*. אין מספיק מקומות מסומנים לנכים סמוך לכניסה. אפשר בקלות להסב מקומות המסומנים "כחול לבן" ברחוב נתנזון לחניית נכים (במחיר של ירידה בהכנסות העירייה). שמענו טענה שהעירייה לא מוכנה לספוג את תוצאות הסבת חניות נכים לחניות לעובדי הקריה (בניגוד לתכנון המקורי). אגב, מינהל הדיור הממשלתי מכחיש שחניות נכים הוסבו לחניות עובדים. דוגמא למקום שאפשר להקצות לנכים:

*. החניה הפנימית נמסרה לזכיין והיא בתשלום. החניון מתמלא בשעה די מוקדמת בבוקר ביום עבודה רגיל. תמרורי החניה לנכים בתוך החניון אינם תקניים.

*. לפחות באחד החניונים יש שימוש במכונות תשלום ומחסום היציאה לא מאויש. ראו פירוט של ההשלכות בתלונה על קניון רמת אביב.

*. בנושא החנייה בתשלום כדאי להזכיר את חוק החניה לנכים (1993, תיקון בתוקף מ- 2005):

"פטור מתשלום בעד חניה במקום ציבורי (תיקון: תשס"ה)

מקום ציבורי שהגישה הנגישה היחידה אליו לאדם עם מוגבלות היא דרך חניה במקום הציבורי הכרוכה בתשלום, תחול על המפעיל או המחזיק של המקום הציבורי חובה לשלם בעד חניה במקום האמור, בשל האדם עם המוגבלות, …..

"תשלום" – לרבות שיפוי בעד תשלום

יש לעמדה הזאת סימוכין גם בפרק הנגישות בחוק השוויון (מרץ 2005). ראו גם דו"ח נציב תלונות הציבור ל- 2006 (אי-יישום תיקון לחוק החניה לנכים, התשנ“ד) וחוזר מנכ"ל במשרד האוצר (דצמבר 2006).

תירוץ ששמענו לאי-ביצוע השיפוי – אם יש מקומות ללא תשלום לנכים בקרבת מקום (אפילו אם לא מספיקים) לא מתקיימת הדרישה "שהגישה הנגישה היחידה…"!! בפועל יש בעת כתיבת שורות אלה 7 מקומות לנכים ברחוב והם מתמלאים בתחילת יום העבודה. עבור מי שצריך להגיע לבית המשפט והדואר מקומות אלה רחוקים ובלתי נגישים.

*. חלק מהמקומות לנכים חשופים לחסימת הדלת ע"י רכב שחונה על הקווים או בגלל שהם צרים.

*. אין הנמכות מדרכה לפחות בחלק ממעברי החצייה ופינות הרחוב. התוצאה (יחד עם הסעיפים הקודמים): קושי יוצא-דופן בעיקר עבור נכים קשים להגיע למשרדים החיוניים שם. תוצאה נוספת: סיכון מיותר של נכים שנאלצים לנוע לאורך הכביש (למשל ברחוב נתנזון בתמונה להלן).

הנמכות מדרכה ברחוב נתנזון קרית הממשלה חיפה

אפשר לראות את זה (נכון לתאריך הצילום) גם בתמונות הרחוב של "גוגל".

*. יש טענה על חסימות מעברים בתוך המבנה (למשל ע"י ספסלים).

*. יש כניסה נגישה לבניין "המפרש" מרחוב העצמאות אך המסלול אליה מהחניות ברחוב מסוכן.

*. יש 6 חניות נכים ברחוב הסראיה לאורך המדרכה. על המדרכה יש עמודים צפופים שלא מאפשרים פתיחת מעלית של ואן. גם יציאת נוסע מרכב רגיל עלולה להיגמר בנפילה או נזק. ראו תמונה להלן.

קרית הממשלה חיפה, עמודים מונעים פתיחת מעלית ואן

*. יש קשיי חניה לנכים גם ליד בניין המוסד לביטוח לאומי הסמוך לקריית הממשלה. אפשר לתאם טלפונית חניה בחניון שלהם, אך אנחנו לא בעד סידורים כאלה. בקיץ 2010 קיבלנו דיווח שלא ניתן לבצע תיאום טלפוני כי הציבור מופנה למוקד הטלפוני הארצי בלבד. אפילו למי שמגיע במונית או ברכב אחר קשה למצוא מקום סביר לרדת ולעלות.

*. המבנה סובל מבעיות אוורור שעלולות לפגוע במיוחד בסובלים ממחלות נשימה (עובדים ולקוחות כאחד). במרץ 2007 התקיימה שם הפגנה בנושא הזה.

*. באגף מס הכנסה יש לפעמים תורים ארוכים מאד ואין מקומות ישיבה עבור מי שלא מסוגל לעמוד שעות על הרגליים.

*. יש עיכוב בהפעלת המעלית בגשר שמחבר את קרית הממשלה עם הרחבה של בית המשפט והמוסד לביטוח לאומי. ראו סעיף נפרד בהמשך.

*. אין חניה בכלל ליד הדואר המרכזי הסמוך בשדרות פלי"ם. גם השיפוע ארוך וקשה. יש חניה לעובדים…

*. האוויר בתוך החניון מאד לא נעים. יש שם יחידות חיצוניות של מזגנים גדולים והחום גבוה (בנוסף לזיהום מהמכוניות). זו בעייה מיוחדת לנכים, כי משך זמן הכניסה והיציאה שלהם מהרכב ארוך משל נהגים אחרים. צריך לדאוג לאיוורור טוב יותר לפחות בסביבת חניות הנכים. אפשר גם לשפר את השילוט ואת הסימון על הרצפה.

*. הריצוף המחוספס ברחבת הקשתות מכביד על המשתמשים בכיסאות גלגלים. חלק מהמסלול שצריך לעבור כדי להגיע למבנים השונים הוחלף בריצוף חלק אחרי גמר הבנייה.

במאי 2006 התקיימה במקום הפגנת נכים שזכתה גם לסיקור התקשורת. ראו תיאור בפורום "תפוז".

ב- 2004, אחרי חנוכת בית המשפט, התפרסמה ביקורת חריפה על המבנה ב"מעריב" מטעם עו"ד נכה שהתקשה להתנועע במבנה החדש. למרות זאת, במרץ 2007 התפרסם שאדריכלי בניין בית המשפט זכו ב"פרס רכטר". אנחנו מוחים על מתן פרס רכטר לפרוייקט כל-כך לא נגיש. ממש "תכנון אוניברסלי"…

בספטמבר 2007 הכותב ניסה לחנות בחניון המקורה מתחת ל"בניין א'". בשעה 08:45 הכניסה לחניון (התריס) הייתה סגורה. לא נתנו להיכנס גם אחרי שהתפנו מקומות (כלי-רכב יצאו מהחניון). כשהשומרים ראו שהכותב מחפש (מחוסר ברירה) חניה על המדרכה, קראו לו בטענה שיש מקום. בתוך החניון יש מחסום חשמלי נוסף, אך הוא לא היה מאוייש דקות ארוכות ולא היה ברור כמה זמן תימשך ההמתנה. מסתבר שהעובדת האחראית על המחסום (ועל גביית התשלום ביציאה) מסתובבת בחניון כדי לסייע לנהגים למצוא מקום וכך עשתה גם עם הכותב. ביציאה נדרש תשלום למרות שהכותב ביצע סידורים במשרד ממשלתי. מההתנהלות המתוארת לעיל נוצר הרושם שמכריזים על החניון כמלא לפני שהוא מתמלא באמת.

תודה למתנדבת שלנו, אסנת להט, שביצעה באוגוסט 2009 סקירה של מצב החניה והנגישות אל הבניינים עבור משתמשים בכיסא גלגלים. בינואר 2011 אסנת הדגימה שוב את בעיות הנגישות בכתבה של הערוץ המקומי.

באוגוסט 2009 קיבלנו גם תשובה מרגיזה מסגן מנהל המחוז במשרד התמ"ת שדיווח מדיון ב"מועצת הדיירים" של קרית הממשלה. נטען שם שיש כניסות לא דרך החניון ולכן לא מגיע "החזר הוצאות". נטען גם שאין בקריית הממשלה בעיה של מקומות חניה לנכים ולא היה מצב שבו הוסבו מקומות חניה של נכים לטובת העובדים. המסמך מסתיים בהכרזה "… כל מקרה של נכה שיגיע לקבל שרות במשרדנו שבקרייה תבדק האפשרות לגופו במגמה לסייע לנכה ככל שניתן". מהיכרות אישית עם המקום ברור שרוב הדברים לא נכונים ולא תואמים את רוח חוק החניה לנכים. לא מקובלת עלינו ה"טובה" שעושים לנהגים נכים בכך שיצטרכו להתחנן על כמה (עשרות) שקלים בכל פעם וכל מקרה ייבדק לגופו. המחוקק רצה, לדעתנו, למנוע מצב כזה ולהעניק את הפטור בלי מבחני הכנסה או שיקולים פרטניים אחרים.

המעלית בגשר למתחם בית המשפט

המכרז להקמת הגשר להולכי-רגל בין קרית הממשלה לבית המשפט התפרסם באוגוסט 2005, כמה שנים אחרי הפעלת המבנים החדשים הנ"ל. גשר כזה היה צריך להיות חלק מהתכנון המקורי, בהתחשב באילוצים התחבורתיים והטופוגרפיים. בפועל הייתה התנגדות בעירייה להפעלת המעלית.

במרץ 2009 התקיים ראיון בערוץ 1 (בשיתוף HOT) בנושא המעלית בגשר בין קרית הממשלה לבית המשפט והמוסד לביטוח לאומי. המעלית הושלמה מזמן, אך לא מופעלת עקב חשש (לכאורה) מואנדליזם והוצאות ביטוח גבוהות. המעלית באחריות העירייה ובתמליל הראיון אנחנו קוראים: "בעיריית-חיפה אומרים לנו היום שממש בימים אלה מתנהל משא-ומתן עם משרד האוצר להפעלת המעלית". כעבור כמה ימים, ב- 15.3.09 התקיים ראיון גם במסגרת "רוח צפונית" ברשת ב'. המראיין ציטט תגובה: "…ודובר עיריית חיפה אמר לנו שהם בעצם הגיעו להסכם ממש בימים האלה, עם הנהלת הבניין, ולפי ההסכם הזה ההנהלה תפעיל בפועל את המעלית…". נושא המעלית עלה שוב בישיבת ועדת גיל"ן (גישה לנכים בעיריית חיפה) ב- 15.7.2010. טענו שם שהפעלתה כרוכה בהוצאה של כ- 50000 ש"ח בשנה ויש חשש לונדליזם. בינואר 2011 נודע לנו (בזכות כתבת "הוט") שהמעלית עדיין מושבתת. במרץ 2011 קיבלנו הודעה מעיריית חיפה דרך נציבות השוויון שהמעלית תופעל תוך 4 חודשים אחרי שיימצא מפעיל. ביולי 2011 נודע לנו שהמעלית עדיין לא מופעלת, אך הרחבה הקטנה שלפני הדלתות הפכה למשתנה ציבורית… פנינו לעיריית חיפה וחזרו אלינו במהירות מ"פניות הציבור": "…הוסכם בין העירייה לדיור הממשלתי שהנהלת קריית הממשלה תתחזק את המעלית והעירייה תישא בהוצאות. כעת ממתינים להצעת חברת … להשמיש את המעלית שהותקנה אך לא הופעלה מעולם. העניין מטופל ע"י אב הבית של קריית הממשלה מול חברת … ואנו עוקבים אחר ההתקדמות בנושא….". בסוף נובמבר 2011 יוצא מכתב מנציבות השוויון למינהל הדיור הממשלתי ובו בקשה לאשר את ההסכם עם העירייה בנוגע להפעלת המעלית. מהמכתב ניתן להסיק שהעיכוב הבירוקראטי הזה הוא הסיבה היחידה לאי-הפעלת המעלית.

במאי 2012 מתפרסמת תובענה ייצוגית של מאיר קלור נגד העירייה בנושא המעלית. בתובענה נטען שהפגיעה קשה במיוחד במי שמגיע בתחבורה ציבורית לבית המשפט וצריך לנוע מאות מטרים מתחנת האוטובוס לפתח בית המשפט. מיד אחרי פרסום התביעה העירייה מפיצה הזמנות לטקס(?!) חנוכת המעלית ביולי 2012. הטקס בוטל ומטעם העירייה נמסר לנו שהמעלית מופעלת החל מ- 11.6.2012 בשעות הפעילות של המשרדים.

לא צריך להיות בלש כדי לשים לב שהתלונות על קריות הממשלה החדשות הן דומות למדי. זה מצביע על מגמה לא סימפטית באופן התכנון והבנייה של משרדי ממשלה: יש העדפה לשכירה או חכירה של מבנים ושטחים במקום בעלות מלאה של המדינה. שירותים רבים, כולל חניה, נמסרים לזכיינים ולכן כל סידור כרוך בהוצאה ניכרת ומיותרת. הבניינים מפוארים (לפחות חיצונית), אך נדחסים בפנים עד כדי קשיי נגישות ואיוורור. יש פערים בין התכנון (שתואם, לכאורה, את החוק) לבין הביצוע (כולל שינויים שנעשים אחרי חתימה על "טופס 4"). סידורי ביטחון ורצון לחסוך גם בקטע הזה גורמים לחסימת חלק מהכניסות ולכן הנכים מאולצים ללכת מרחקים ארוכים.

מידע נוסף וקישורים