להופעות באולם בגבעת ברנר נמכרים כרטיסים לא רק לחברי הקיבוץ; למוגבלי ניידות שמגיעים מבחוץ יש צורך בתיאומים מורכבים ויש בעיות נגישות
בתלונה נכתב כך (בהשמטות קלות):
"ביקרתי מספר פעמים באולם המופעים בברנר עם בני… משותק חלקית בגפיו התחתונות…
לצערי, בכל פעם… אני נתקלת בבעיה להגיע לאולם. לטענת צוות האולם יש חניות נכים הממוקמות בגב במבנה ויש לסוע אליהם "מסביב" בפועל אין שילוט כיצד להגיע לשם. כמו כן נאמר לי "להתקשר לפני לתאם" – למרות שניסיתי לא הצלחתי להשיג האולם ביום הארוע וכן איני חושבת שזה מן הראוי שחניית נכים תהיה תוך תאום טלפוני.
מעבר לזאת, גם אם הצלחתי למצוא את אזור חניות הנכים הרי שעלי להתקשר שוב "בכדי שיפתחו לי השער"…. וגם כאן, אין שילוט למי להתקשר ושוב…ענין הטלפון המקדים.
לעניינו, אני חושבת שזה רק מן הראוי שיוסדרו לפחות 2 חניות נכים בחזית המבנה במגרש החניה הקיים ושממנו יש גישה לשביל (רמפה). בהמשך יש מדרגות ירידה למבנה – צריך להסדיר שם גם רמפה."
המתלוננת כתבה להנהלת האולם בגבעת ברנר וקיבלה מיד תשובה שעיקריה להלן:
"באולם המופעים יש גישה לאנשים מוגבלים וחנייה בעלת שש מקומות חנייה לנכים מוגבלים!
אכן אולם המופעים נמצא בלב ליבו של יישוב לא כל כך מרווח וזו בלשון המעטה, אני מקבלת את הארותייך לגבי מספרי הטלפון של האנשים שאכן יכולים לכוון להגיע לחניית וכניסת נכים, עניין זה כבר יטופל.
לגבי הכניסה הראשית והרמפה המבוקשת, אולם המופעים אינו יכול להציב רמפה בכניסה ראשית (כמדומני זה מה שאת מבקשת) בשל ההתנהלות הלוגיסטית והחוקית (אין לסדר כניסת נכים בכניסה רגילה).
אני רואה את האולם כאחד הנגישים ביותר לאוכלוסיה מוגבלת ומקבלת את הצעתך לשילוט נהיר וברור יותר עם מספרי הטלפון של האנשים הנוגעים בדבר".
התשובה לא סיפקה אותנו וכתבנו למנהלת האולם כך:
"…כדאי שתנסי לבצע "סימולציה" של משתמש בכיסא גלגלים שמגיע לאירוע בלילה גשום. הסוללה בטלפון נגמרה ויש מחסומים בדרך לאולם. אין שילוט (או שקל לא להבחין בו) ובמקום להפיק הנאה מהאירוע מתחילים לחפש, לשאול, להתלבט ולהתעצבן. אם כבר מצא חניה, צריך לחפש את הכניסה האחורית הנגישה ואולי גם את האיש עם המפתח…
לא אהבתי את המשפט "אין לסדר כניסת נכים בכניסה רגילה". רוח חוק השוויון מעדיפה את העצמאות (ההדגשות שלי):
"חוק זה מטרתו להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו".
לאור האמור לעיל, אם יש אפשרות טכנית לכניסה נגישה לכולם, זה בהחלט עדיף על פני מערכת שלטים עם מספרי טלפון…
כיום לא מקובל להשתמש במושג "מוגבלים" בהקשר הנוכחי. מדברים על "אנשים עם מוגבלויות" או "מוגבלי ניידות" (ועוד, לפי העניין). גם אם משתמשים באותו שורש, ההבדל נחשב גדול.
בקטע המשפטי, יש תשדירים של נציבות השוויון שמזכירים את חובתם של עסקים להגיש תוכניות ולהנגיש את השירות והמבנים…".
תשובת המנהלת:
"קראתי את הארותייך ואני מקבלת את כולן.
האולם עומד בכל דרישות התקנון לאולמות מופעים בהקשר המדובר.
הדבר שיטופל באופן המיידי הוא השילוט הלא מסביר פנים בלשון המעטה.
ציינתי את העובדה כי האולם שהוא בבעלות פרטית של הקיבוץ, נמצא בתוך ליבו של יישוב שבשעות הערב נועל את שעריו כדי להגן על תושביו, בנושא זה אין בידינו לעשות מאומה מלבד טלפונים של האנשים הנמצאים בעת האירוע באולם והם אלה שיכולים לעזור ולכוון את מי שצריך.".
הבעלות הפרטית לא מפחיתה מהיותו של המקום "ציבורי" לפי חוק השוויון ולפי חוק התכנון והבנייה.
לאנשים עם מוגבלויות, שמתכוונים להגיע להופעות באולם, כדאי לברר ולהתכונן לבעיות המתוארות כאן. אנחנו ממשיכים ללחוץ להנגשה ראויה יותר של המקום.
מידע נוסף וקישורים
- פרטי האולם באתר "הבמה".
- דף האולם באתר קיבוץ גבעת ברנר. כתוב שם: "נגישות לנכים: קיימת".
- דף האולם באתר "עכבר העיר". לפי הסימון באתר, אין גישה לנכים ואין חניה.
