פסטיבל גלגל הזהב בהרצליה

פסטיבל המחולות "גלגל הזהב" התקיים לראשונה ב- 2001 ב"ספורטק" בהרצליה ביוזמת ראשת העיר דאז, גב' יעל גרמן. בהמשך העבירו את הפסטיבל ל"פארק הרצליה". האירוע התקיים תמיד סביב חג השבועות ובפסטיבלים הראשונים הייתה גם תחרות בסגנון "כוכב נולד". היוזמה מבורכת ביותר, אך יש תמיד בעיות בנגישות ובארגון. הסבנו את תשומת לב המארגנים לליקויים ותמיד הובטחה בדיקה, אך אין תיקון מהותי (לפעמים יש אפילו שינוי לרעה במצב)

חניות הנכים הצמודות לפארק (ברחוב יוסף נבו) רחוקות מידי למוגבלי ניידות במיוחד לאור העובדה שהיה צורך לשנע תלבושות ואביזרים. צריך לציין לטובה שהיה פקח שהקפיד שרק בעלי תג נכה יחנו שם (ובחניות נוספות שנשמרו ליד הכניסות לפארק).

היו מקומות חניה פנויים ליד רכבי ההצלה, אך לבעלי תג נכה לא הותר לחנות שם. לא מתירים אפילו הורדת רוקדים בכיסאות גלגלים מרכבי הסעה מיוחדים. בכל זאת נראו שם רכבים (של בעל תג נכה, של קבוצה וגם מכוניות פרטיות) שלא ברור על סמך מה הותרה חנייתם שם במשך כל האירוע. מתבקשת שקיפות ביחס לסידורי החניה בתוך הפארק (לפחות בפרסום של האירוע באינטרנט).

שירותי הנכים הנגישים (תאים כימיים יבילים), לא נגישים ומוזנחים (מאחזי-יד לא מתאימים, מנעולים שבורים / מפורקים). אין ברז לשטיפת ידיים. מבנה השירותים הקבוע (ב"פארק-קפה") רחוק. לקראת פסטיבל 2016 כתבו באתר העירייה: "בפארק קיימים שירותים קבועים לנכים (7 תאים). בנוסף הוזמנו עוד 2 תאי שירותים אשר ימוקמו מאחורי הבמה", אבל המצב בפועל היה כמתואר לעיל.

ב- 2014 (וגם בשנים אחרות) אילצו דווקא את הקבוצות שהגיעו מרחוק להגיע מוקדם כתנאי לקיום חזרה על הבמה. התוצאה – ישיבה ארוכה על כיסאות גלגלים שלא מתאימים לזה (או על ספסלים קשיחים וכו'), בעיות גב ומיחושים אחרים. קבוצות אלה נסעו בכבישים ו"התייבשו" במקום 9 שעות ויותר. כדי להסיר ספק, הבמה הייתה פנויה רוב הזמן לפני ההופעות.

הבמה משופעת וגורמת לקושי לרוקדים בכיסאות גלגלים. חלקים של הבמה שקעו ונוצרה גליות (בנוסף לשיפוע). קבוצות נאלצו לשנות את הכוריאוגרפיה כדי שהרוקדים בכיסאות גלגלים לא יגלשו לקצה הבמה. מנהל אחת הקבוצות כתב ב- 2010 למנהלת האירוע: "הבמה עליה אנחנו מופיעים על כסאות הגלגלים מקשה מאד על ביצוע הריקודים. שיפוע הבמה גורם לכך שבמהלך הריקוד אין באפשרותנו לעזוב את גלגלי הכסא, שמא נמצא עצמנו נוסעים בניגוד לרצוננו. להערכתי, הבעיה הייתה אצל כל קבוצות הרוקדים, וזאת מתוך שיחותיי עימם …". דבר לא נעשה, התירוץ לשיפוע הוא הרצון להימנע מהיקוות מי-גשם על הבמה…

חסרו מתחמים להחלפת בגדים (היו באירועים הראשונים של "גלגל הזהב" ב"ספורטק"). הרוקדים נאלצו להחליף תלבושות מאחורי הבמה בתאורה לא מתאימה ובתנאים מאד לא מכובדים. יש קושי בשמירה על החפצים כאשר קבוצה מופיעה על הבמה. ב- 2018, 2019 הקצו סוכות מיוחדות כחדרי הלבשה לקבוצות מסוימות בלבד. השאר חיפשו עצים וספסלים…

אין מקום ליושבים על כסאות גלגלים לראות את המופע אלא רק את מה שמוצג על גבי מסך (מאחור במהופך). אי אפשר להתקרב (באופן עצמאי) עם כיסאות הגלגלים אל החברים / בני המשפחה בכיסאות שהוצבו על הדשא. מ- 2017 חסמו גם את האפשרות לצפות במסך הנ"ל מאחור.

השילוט לקוי מאד.

לחובבי איכות הסביבה – הטרקטורונים שהפקחים משתמשים בהם מפיצים עשן כמו של קטנוע (מנוע תערובת בנזין ושמן) ורעש. אפשר להחליף אותם ברכבים חשמליים בגודל דומה.

ב- 2016 הייתה מכת יתושים בפארק. מי שאין לו תחושה ברגליים עלול לגלות רק אחרי האירוע שהרגל שינתה צבע…

אירועים כאלה צריכים להיות מלווים ע"י יועץ נגישות, אולי זה יפחית תקלות חוזרות מהסוג המתואר. עירייה כמו זו של הרצליה, שהייתה בין הראשונות לקדם את נושא הנגישות, חייבת לפקח טוב יותר על סידורי הנגישות באירועים שבחסותה ובתחומה.

ביוני 2015 המצב היה דומה מאד למתואר לעיל ביוני 2014. הפעם (גם ב- 2019) לא הייתה קריינות בין קטעי הריקוד / שירה ולמופיעים שהמתינו מאחורי הקלעים היה קושי לתזמן את הכניסה. לא היה מנהל במה או בעל תפקיד מתאים אחר ליד הכניסות לבמה.

ביום האירוע במאי 2019 הייתה תחזית למזג אויר חם במיוחד. נעשה ניסיון לבקש ממנהלת מחלקת האירועים בעירייה להתיר כניסת רכבי ההסעה של קבוצת רוקדים בכיסאות גלגלים רק לצורך הורדה והעלאה. אחרי בדיקה היא הכריזה שהשנה "אף רכב לא נכנס" (פרט לרכבי חירום). בפועל מגרש החניה הקרוב לבמה היה מלא במכוניות רגילות ולרכבים מסוימים (לא רק אמבולנס) התירו כניסה לזמן קצר עד הכניסה לבמה ממש. ראו תמונות בהמשך.

בניגוד לשנים קודמות, ב- 2019 גידרו את כל המתחם באופן שיצר תחושה של מכלאת בעלי חיים. חסמו אפילו את הגישרון שהוא חלק מהדרך הקצרה (יחסית) מאחת הכניסות של הפארק. היה צורך להתחנן למנהלת מחלקת האירועים ולשומר (שהיה במקום רק חלק מהזמן) כדי לפתוח את המעבר על הגישרון (יש תמונה בהמשך). המסלול החלופי היה ארוך מאד ועבר מאחורי הבמה, מתחם צפוף ולחוץ, באופן טבעי. הגידור חסם גם את המעבר בין מתחם המופיעים לטריבונה והקשה על האפשרות לראות את המופע.

להלן מספר תמונות להמחשת הבעיות:

רכב בודד שהורשה לחנות קרוב מאד (על הדשא), בניגוד ליתר בעלי תג נכה (כולל רכבי ואן) שחנו רחוק, ברחוב יוסף נבו. יוני 2014.

מנעול מפורק בשירותי נכים, יוני 2014.

רכבים שהורשו לחנות קרוב לבמה (לא רק אמבולנס ומשאית ואולי גם הטנדר שצריכים להיות שם). יוני 2014. ב- 2016 היה גרוע עד כדי חסימת המעבר לרכבי הצלה חלק מהזמן, אבל לרוב הרכבים שנושאים תג נכה לא התאפשר לחנות כך.

יוני 2015 – אותו רכב (ואחרים, לא רק אמבולנס) חונים קרוב לבמה. יש תמונה דומה מ- 2016.

לא רחוק מהבמה, יוני 2015.

רכבים פרטיים צמוד לכניסה לבמה, יוני 2015.

שירותים ניידים ב- 2016. מאד לא נגישים עבור מי שזקוקים למאחזי היד במקומות הרשומים בתקן. המצב דומה גם ב- 2017, 2018, 2019. יש שירותים תקניים רחוק מאד מהמתחם.