התלונה הזאת היא סימפטום לבעיה שמציבה אפשרות בחירת רופאים פרטיים ומרפאות (במסגרת הביטוח של קופות החולים). המרפאות האלה מצויות לעיתים בדירות בבתים לא נגישים. בערים הגדולות זה מצמצם מאד את אפשרות הבחירה של הנכה. בישובים קטנים ומבודדים נוצרים מצבים קשים עוד יותר.
מדובר במרפאה מקצועית / אלתרנטיבית שנכה שחלתה בסרטן נזקקה לטיפולה. בהיעדר נגישות התבקשו ביקורי-בית, ועליהם הנכה התבקשה לשלם סכומים לא קטנים. בעת כתיבת שורות אלה מתברר שהיא קיבלה החזר של 40% בלבד.
תוך כדי בדיקת הנושא התברר שגם אחת המרפאות של ה"כללית" באילת (מרפאה ד') איננה נגישה.
יש הבטחה להוריד את המרפאה (המצויה בקומה שניה ללא מעלית) למבנה אחר.
באוקטובר 2005 קיבלנו בתשובה סקר נגישות מרפאות קופ"ח באילת מטעם מטעם משרד הבריאות. מרפאת "פטיו" לא הייתה כלולה בסקר. בעקבות פנייה חוזרת שלנו בדקו את הגישה למרפאה בינואר 2006 ואישרו את נכונות התלונה. אנחנו ממשיכים לברר וללחוץ על פתרון הבעיה בהקדם האפשרי.
הסיפור הזה מדגיש את הצורך (המובן מאליו מבחינתנו) להנגיש את כל המרפאות, כולל הפרטיות שעובדות עם קופות החולים. עד אז יש להבטיח שכל ביקור-בית (או טיפול בבית) יהיה ללא תשלום כאשר הנכה לא יכול להגיע למרפאה. ברוח הזאת ובעקבות פנייתנו הוגשה הצעה לתיקון חוק הבריאות הממלכתי. התהליך לא הבשיל בכנסת ה-17 וההצעה הוגשה שוב ב- 2009 ע"י ח"כ אורון, גילאון והורוביץ.
