מידע מסייע

זהו בית עלמין חדש יחסית (2004) שנפתח לפני שהושלמו סידורי הגישה לכלי רכב בכלל ולנכים בפרט. המצב שם (בעיקר בגוש שהוקצה לקריות) היה מחפיר ביותר. בית העלמין משרת מספר רשויות מקומיות באזור. המקום הוזכר בדיוני ועדת הפנים של הכנסת (יש פרוטוקול). הדיון בכנסת והמצב המחפיר שהיה ב"תל-רגב" באופן כללי מפורטים גם בכתבה במקומון "השבוע בקריות" מיום 3.11.05.

כשמחפשים באתר מבקר המדינה, מסתבר שעד כתיבת שורות אלה ההתייחסות המפורטת היחידה הייתה ב- 1999 (כלומר סמוך לשלב התכנון).

באופן ספציפי, הבעיות הן:
1.    לא הייתה גישה סבירה לנכים לאזור הקברים (בעיקר בגוש המוקצה לקריות). כל הגוש נראה כאתר בנייה אחד גדול (לא רק חלקות קבר בהכנה). התנועה בכיסא-גלגלים (ואפילו הליכה למי שמתקשה) הייתה קשה ומסוכנת. היו בורות גדולים לא מגודרים. יש שיפור משמעותי בקטע הזה ב- 2009.
2.     אין חניה מסומנת לנכים בקרבת החלקות (יש חניה רגילה ולא מספיקה). ב- 2009 הבחנו בחניות נכים במקום רחוק מכל חלקה.
3.     יש מדרגה בין החניה לגוש המוקצה לקריות (בחלק מהכניסות).
4.     אין צל, לא שתלו עצים (בסוף 2005 התחילו לשתול רק בגושים המיועדים לחיפה). ב- 2009 אפשר להבחין בעצים קטנים בודדים גם בחלקת הקריות. יצא מכרז לגינון והביצוע יתחיל בספטמבר 2009.
5.     אין שירותים לנכים בגוש המוקצה לקריות (אפילו השירותים הכימיים שהיו בהתחלה בוטלו). יש שירותי נכים בבית הלוויות החדש (2009). 
6.     היו מדרגות למשרדי בית העלמין (מבנים יבילים שאמורים להתפנות ב- 2009). המבנה החדש (צמוד לבית הלוויות המרכזי) נגיש. לחניה הקרובה יש מחסום חשמלי ואפשר לבקש לפתוח במקרה הצורך.
7.     אין כמעט תחבורה ציבורית (קו אוטובוס או מוניות שירות). נסיעה במוניות מיוחדות מכל מקום בקריות ובחיפה (שאותן בית העלמין משרת) היא יקרה מאד. יש הבטחה לפתוח קו אוטובוס ביולי 2008. במאי 2009 הכותב הבחין בתחנה בודדת ללא ספסל וללא סככה. התחנה מרוחקת מרוב חלקות הקבר (וצריך לקחת בחשבון גם את הטופוגרפיה של המקום). לא היו הנמכות מדרכה. מנהל בית העלמין הציג לנו באוגוסט 2009 תוכנית להקמת מספר תחנות הסעה סמוך ככל האפשר לכניסות הראשיות לגושים השונים ולבית הלוויות.

8.     בשנים האחרונות מסמנים חלקות קבר ("קבורת שדה") בצפיפות שלא מאפשרת מעבר כיסאות גלגלים. המצב סותר את תקנת "מקום שאינו בניין" שהייתה בתוקף בעת הסימון והקבורה בחלקות האלה.

ראו גם תלונות על בתי עלמין אחרים והמכנה המשותף ביניהן. הסיבה העיקרית לעיכוב "פיתוח" בית העלמין היא ריבוי הרשויות שאחראיות עליו. מספיק שאחת לא מעבירה תקציבים כדי להקפיא את כל העבודות (או לגרום לכך שחלק מהגושים יהיו אתר בנייה כל הזמן). כל ראש עיר יכול לגלגל את האחריות לאחרים ולכן אין לו עניין להשקיע שם. כנראה שבציבור הדתי יש לחץ גדול יותר בנושא בתי כנסת ומקוואות ומכאן העדיפות הנמוכה לבתי העלמין. מדו"ח מבקר המדינה (התפרסם מאי 2009) אפשר להבין שתקציבים שאושרו לא נוצלו.

בדצמבר 2005 נערך סיור במקום ונראה שהמצב בגוש המיועד לקריות רק מחמיר. הצירוף של בורות לא מגודרים ובוץ במסלול הלוויות הוא מתכון די בטוח לתאונות. בקיץ 2009 אובחן שיפור בקטע הזה, אך צריך להתכונן לחורף… המנהל מבטיח שלא יהיו יותר בורות לא מגודרים ומשתדלים לא להשהות עבודות כאלה.

"חבר הכנסת משה גפני שאל את השר לשירותי דת

נודע לי כי בבית-העלמין תל-רגב אין גישה מתאימה, מלבד שביל מלא בורות ומהמורות.

רצוני לשאול:

1. האם נכון הדבר?

2. אם כן – כיצד יפעל משרדך כדי שתהיה גישה ראויה לבית-העלמין?

תשובת השר לשירותי דת יצחק כהן:

עם כניסתי לתפקיד הובא לפני העניין שהעלית, ונרתמתי לטיפול בו תוך שיתוף פעולה עם שר התחבורה. כינסתי את ועדת השרים לענייני קבורה שבראשה אני עומד והועברה החלטה, שקיבלה תוקף של החלטת ממשלה, למימון עבודות הסלילה בתוואי הקיים.

המימון יוזרם ממשרדי הממשלה הנוגעים בדבר, והם: א. המשרד לשירותי הדת – התחייבות של 2.8 מיליוני ש"ח; ב. משרד הפנים – התחייבות של 5.5 מיליוני ש"ח; ג. משרד התחבורה – התחייבות של 8.5 מיליוני ש"ח; ד. עיריית חיפה – 3.2 מיליוני ש"ח. יודגש, כי העבודות באחריות משרד התחבורה, ומבוצעות על-ידי חברת "יפה נוף" וחברת "עינב".

השלבים שבוצעו הם: 1. מדידות שטח; 2. פרסום מכרז וזכיית קבלן; 3. משא-ומתן עם הדיירים ששוכנים על תוואי הדרך; 4. תיאום עם "אתרא קדישא" בנושא מערות קבורה הנמצאות בשטח.

יוער כי השופלים עלו על הקרקע לפני כמה שבועות, וכעת הם נמצאים בעיצומן של העבודות, תחת פיקוחם של אנשי משרד התחבורה."

באמצע אוגוסט 2009 התקיימה ב"תל-רגב" פגישה בין מנהל בית העלמין לבין רכז הנגישות בעיריית קרית ביאליק וכותב שורות אלה. המנהל הסביר את המבנה הניהולי של בית העלמין (להבדיל מבתי עלמין עירוניים) וגילה רצון לפתח את בית העלמין ולהנגיש אותו. הוא הבהיר שהאחריות לפיתוח החלקות נמצאת באחריות העיריות או "חברות קדישא" העירוניות והמנהלה אחראית על מבני הציבור, הכבישים, תשתיות, תיאום וכו'. בפועל מינהלת בית העלמין נאלצת לדחוף ולבצע (במימון העיריות) גם פרויקטים בחלקות עצמן. המנהל הזמין את המשתתפים לסיור במתחם המינהלה ובית הלוויות. ברוח הממצאים לעיל הכותב ונציג עיריית קרית ביאליק העלו את הבקשות הבאות:

• להסדיר חניות נכים והנמכות מדרכה ליד הכניסות לחלקות השונות.
• להקים תחנות הסעה (אוטובוס) נגישות במקומות שבהם הן נחוצות.
• לשתול עצים בחלקות של הקריות (בתכנון קרוב).
• לשפר שילוט.

יש הבנה לצרכים האלה בהנהלת בית העלמין ואנחנו מקווים שנוכל לשכוח בהדרגה את מראה בית העלמין בשנים הראשונות להפעלתו.

בפברואר 2014 מתקבל עדכון מכלי ראשון ביחס למצב סביב הגוש המיועד לקריות:

• יש מבנה חדש לטהרה ולטקסי אשכבה. אין חניות נכים קרובות ולא נראו שירותי נכים.
• השביל אל חלקות הקבר די ארוך ובשיפוע תלול (בחלקו) – קשה מאד למשתמש בכיסא גלגלים.
• יש הכנה לקבורה במגירות וב"מרפסות", לא ברור איך תהיה הגישה למרחק סביר מחלקות כאלה.
• יש הכנה של חלקות קבר וכאשר יתמלאו, יהיה קשה או בלתי אפשרי להגיע עם כיסא גלגלים אל המצבות.

ב- 11.1.2018 נושא צפיפות חלקות הקבר עולה בשידור בתוכנית "כאן מקומי" ("רשת ב'") ובחדשות הלילה של הטלויזיה (תאגיד השידור, "כאן 11"). בכתבות הביאו את הסיפור של אישה בת 90 בכיסא גלגלים שהגיעה ללווית בנה. לא היה מעבר מתאים בין המצבות ובני המשפחה הסתכנו והרימו אותה עם הכיסא עד חלקת הקבר. בכתבה הובהר שהמצב סותר את תקנת "מקום שאינו בניין". הנהלת בית העלמין הגיבה וטענה שהם פועלים לפי החוק ושיש כיסא מיוחד למעברים הצרים בין המצבות (מעטים יודעים על כך). הוזכר שהבעיה (לפעמים) היא חריגות בממדי המצבה (למשל, מניסיון במקום אחר, מתקן בנוי לנרות נשמה שבולט לתוך השביל).

המצב החוקי

החוק הישן דרש נגישות במבנים מקורים המשמשים לתפילה ובמשרדים המשמשים לקבלת קהל, כך שלפחות חלקים של בית העלמין היו מחוייבים בנגישות. התקנה המתאימה של חוק השוויון בתוקף (כולל "תחילה") מאמצע 2014. פרטים נוספים בדף שמוקדש לבתי עלמין באופן כללי.

בלי קשר לנגישות ולחוק, המצב המחפיר בבתי העלמין החדשים יגרום לנדידה של אנשים אמידים לבתי עלמין פרטיים. וכך, כמו בנושאים אחרים במדינה, יהיו בתי-עלמין לאמידים ובתי-עלמין ל"עמך". מי שדואג לקיום מצוות ההלכה בישראל, צריך לקחת בחשבון שבבתי-עלמין פרטיים יילכו לקראת המשפחות…

מידע כללי וקישורים

• פרוטוקול וועדת הפנים של הכנסת, נובמבר 2005.
• הדיון בכנסת והמצב המחפיר שהיה ב"תל-רגב" באופן כללי מפורטים  בכתבה במקומון "השבוע בקריות" מיום 3.11.05.
• שאילתא בכנסת, דצמבר 2006 (לקראת סוף המסמך, חפשו "רגב").  השר השיב לפרוטוקול ולא טרח להקריא את תשובתו למליאה.
• הבטחה לקו "אגד" ל"תל רגב" (קיץ 2008).
• ריכוז תלונות נגישות על בתי עלמין.
• המועצה האזורית זבולון נגד הקמת "עיר המתים" בתל רגב. MYNET, יוני 2009.
• "בית העלמין תל-רגב נערך לימים הנוראים". MYNET, ספטמבר 2014. מבטיחים, בין השאר, סימון חניות נכים ושיפור בשילוט. יו"ר מועצת בית העלמין: אריה פרג'ון.
• חסימת הגישה למשתתפת בלווית בן בבית העלמין "תל רגב". "כאן מקומי", רשת ב', 11.1.2018 (מהדקה ה- 35).