בעקבות תאונה קלה מונעים כניסת כלי רכב לבית העלמין. מרחקי ההליכה מהחניה הם בלתי סבירים עבור מוגבלי ניידות וקשישים. סוכם על סידור שאנחנו בספק אם יעבוד בצורה מכובדת לאורך זמן. בבית העלמין יש גם חלקות צבאיות.
המתלונן כתב:
"בבית העלמין בקרית גת סגרו את שער הכניסה הראשי בשל תלונה של משפחה שנפגעה לה קלות מצבה בעת נסיעה של משפחה במקום שנסעה לפקוד את קבר יקירה … כתוצאה מכך אזרחים רבים שהם נכים וקשישים מוגבלים בביקור יקירם בשל המרחק מהמצבה שדורש ללכת מאות מטרים ויותר ברגל. הסגירה בוצעה מחשש שיתבעו את המועצה הדתית בהשחתת מצבה, ללא דאגה והתחשבות בנכים מוגבלים וקשישים. למרות התערבות העיתונות המקומית בנושא לא נענה מזכיר המועצה שהוא כרגע המנכ"ל בפועל … והחליט להשאיר את השער סגור ולהקשות על הנכים והקשישים הרבים."
אחרי מו"מ שלנו ושל נציבות השוויון עם הנהלת בית העלמין סוכם שיותקן שלט עם מספרי טלפון של עובדי בית העלמין, והם יגיעו לפתוח את השער לרכב עבור מוגבלי ניידות. אנחנו מסופקים אם הפתרון הזה יעבוד בצורה מכובדת (מה גם שהוא מניח שכל מי שמגיע לבית העלמין מצוייד בטלפון נייד תקין). יחד עם זאת, אנחנו נותנים הזדמנות לסידור הזה בזכות ה"חותמת" שזכה לה מנציבות השוויון.
באמצע אוקטובר 2007 קיבלנו מהמתלונן את צילומי השלט והשדרה הראשית. חוץ מהעניין עצמו, אפשר להסתייג מנוסח השלט (השימוש במלה "מקרים", למשל) ולהסיק ממנו על יחס הנהלת בית העלמין לאנשים עם מוגבלויות. כמו כן המתלונן מדווח:
"…מאז התקנתו של השלט פנו תושבים… ל- 2 עובדי בית העלמין בפלאפון הרשום בשלט, חלקם נענו חלקם עדכנו שהם לא היו זמינים או עסוקים בלוויות, וחלקם הגיעו אחרי השעה 4 ולא יכלו להיכנס ברכב וחזרו הביתה. בחלק מהמקרים המשפחה נסעה והביאה כסא גלגלים, והסיע אותם לקבר יקירם המרוחק מהכניסה כ 300 מטר …".
לאור הדיווח הזה אנחנו דורשים שוב להחזיר את המצב לקדמותו. אגב, יש בבית העלמין גם בעיות נגישות אחרות.
ברמת העיקרון, אנחנו מתנגדים לכל הרעה בנגישות למוגבלי ניידות. אנחנו רוצים להתקדם ולא לסגת. תאונה קלה לא צריכה לגרום לסגירת שער, כפי שלא סוגרים לנצח כביש שאירעה בו תאונה. אם יש מפגע בטיחותי, אפשר לתקן אותו ולא לפגוע במוגבלי ניידות.
לצערנו יש נסיגה בנגישות לנכים בבתי עלמין שונים, כפי שניתן לראות בפריטים אחרים במדור התלונות.
