תקנת "נגישות בנייני מגורים" אושרה ב- 2010 אך מתברר שאין בה התייחסות לנגישות ממ"דים. הקבלנים ממשיכים לבנות ממ"ד עם דלת ברוחב 70 ס"מ וזה לא מספיק לפחות לחלק מכיסאות הגלגלים
.
התלונה הראשונה בנושא הגיעה בפברואר 2012 ופנינו למומחים שכתבו כך (קיצרנו):
"לפי תקנות ההתגוננות האזרחית [מפרטים לבניית מקלטים] תש"ן – 1990, תקנה 204, המידות המזעריות של דלת הדף במרחב המוגן הדירתי יהיו 200 70X סמ"ר, והמידות המרביות של הדלת יהיו 200X 85 סמ"ר, כאשר המידה הנדרשת מתייחסת לפתח אור.
בתכנון דלת הממ"ד יש לקחת בחשבון גם את הדרישות הבאות:
…
– הדלת תיפתח כלפי חוץ ביחס לממ"ד … נמצאת בדרך כלל במצב פתוח, ולפיכך יש לתת את הדעת להפרעה אפשרית של כנף הדלת בהצרת מעבר או בחסימתו.
– מול דלת הממ"ד תהיה הגנה על ידי קיר בטון ללא פתחים שיגן על הכניסה לממ"ד בזוית של 45 מעלות ויוצב במרחק של 80 ס"מ לפחות מהקיר שבו ממוקמת הדלת. ….
….
כאמור, המידות המינימאליות של פתח אור (כלומר המעבר הפנוי ) של דלת ממ"ד הן 70 ס"מ, אבל יש אפשרות להגדיל את הדלת עד לפתח אור של 85 ס"מ, הקבלנים הולכים על סטנדארט וקונים בכמויות ולכן נוח להם להשתמש בדלתות 70, אבל אפשר לבקש מהם לשנות את הדלת בדירה לפני הפני לרוחב 80 או 85 ס"מ, אין מניעה כזאת בחוק, צריך לשים לב גם למעבר לממ"ד (הקיר שמול דלת הממ"ד והמרחק שלו).
"
המתלונן, שחקר בעצמו את הנושא תוך ניסיון לרכוש דירה נגישה למשתמש בכיסא גלגלים הגיב כך:
"… גם אם היו המידות המירביות גבוהות יותר עדיין מה שהיה קובע את סטנדרד הבניה היתה המידה המזערית כי כל קבלן היה נצמד אליה באשר היא מגדילה את שטח הקירות בתוך הממ"ד, מאפשרת דלת הדף קטנה וכנראה גם זולה יותר, אין שום סיבה או יתרון בכך שהקבלן הבונה ילך למידה המירבית. אגב, לדעתי גם המידה המירבית איננה מספקת לנכים המשתמשים ברוב סוגי כסאות הגלגלים….
…. הממ"ד על גודל/רוחב פתחיו יצוק כמיקשה אחת מבטון עבה לכל גובה הבניין (כל הקומות). אין אפשרות טכנית לבצע שינויים בעניין זה. קונה שבא לקנות דירה חדשה אצל קבלן, הוא מגיע תמיד אחרי שהקבלן כבר תיכנן את כל הבניין וברוב המקרים גם אחרי שהתחילה הבניה. הקונה יכול להתמקח עם הקבלן על שינוי קירות בלוקים פנימיים אך בשום אופן לא על מיגדל יצוק לכל אורך הבניין שגם אין אפשרות לשנותו וגם ידרוש הסכמה של כל מי שקנה דירות מעל ומתחת לדירה בה רוצים לשנות. לסיכום, עניין הסדרת המידה עם הקבלן איננה רלוונטית ובהנחה שגם כדאי לקבלן וגם לא מפריע ללקוחות שאינם נכים להשתמש במידת המינימום, סביר להניח שזו תהיה המידה ברוב מוחלט של המקרים. זהו גם הנסיון שאני חוויתי בחיפושי אחר דירה ….
מה שמחמיר עוד יותר את הבעיה וזה אכן צוין בחוות הדעת שקיבלת, הוא קיר ההדף שעל פי התקנות חייב להיות ממוקם במרחק של 80 ס"מ מול דלת הממ"ד. זה יוצר מצב שעל מנת להיכנס לממ"ד אתה אמור לנוע במסדרון שרוחבו 80 ס"מ ולפנות בפניה של 90 מעלות לתוך חדר הממ"ד שרוחב פתחו 70 ס"מ או אפילו במידה המירבית 80 ס"מ. זה בלתי אפשרי עבור רוב כסאות הגלגלים.
לסיכום אנו עומדים בפני מצב שערורייתי שלא נשמע כמותו, שדווקא אוכלוסיית הנכים המרותקים לכסאות גלגלים נמצאת במצב של חוסר יכולת להתגונן בשעת חירום. להם גם קשה לרוץ למקלט אחר שכונתי וכו' והם בעצם צריכים לשבת ולהיות נתונים לחסדי האל או המזל. הם בעצם נאלצו לשלם עבור הממ"ד כשרכשו את הדירה ויהיה קשה עד בלתי אפשרי להם להנות ממנו במצב חירום ואפילו מבחינת שימוש כשטח הדירה אותה קנו השווה הרבה אלפים של שקלים ושאיננו עומד לרשותם ובכך הם מופלים שבעתיים".
לדעתנו, אם כבר נקבע הרעיון המבורך שכל בית מגורים חדש יהיה נגיש, חובה לדאוג גם לנגישות הממ"ד שעלול להיות חדר חיוני בתקופות מסוימות… לא סביר שבזמן מלחמה אזרחים עם מוגבלויות יהיו מוגנים פחות בגלל הפרש של 10 או 15 ס"מ ברוחב דלת. הנזק בלתי הפיך כי קשה עד בלתי אפשרי לבצע שינויים בממ"ד קיים.
פנינו לנציבות השוויון ונענינו מיד. הם בהחלט מודעים למצב ואף דורשים את הרחבת המעבר בין "קיר ההדף" לדלת הממ"ד כדי לאפשר תמרון עם כיסא גלגלים. הבעיה היא שתקנות חוק השווין מחייבות נגישות אל דירה חדשה ולא בתוכה ומשרדים ממשלתיים מסויימים מתנגדים להרחבה בפועל של התקנות לתוך מרחב הדירה.
באוגוסט 2013 התקיים דיון בוועדה של הכנסת בנושא עדכון תקנות "התגוננות אזרחית" בהשתתפות נציגי "נגישות ישראל". דנו שם, בין השאר, ברוחב הדלת, ב"קיר ההדף", בשיפועים, סיפים ועוד. דיון נוסף התקיים בינואר 2014.
במבצע "עמוד ענן", ב"צוק איתן" וב"חרבות ברזל" הממ"דים הוכיחו את עצמם בכמה מקרים: הדירה נהרסה והממ"ד ויושביו נשארו ללא פגע. זה ממחיש את הצורך בנגישות לממ"ד, אחרת אנשים עם מוגבלויות חשופים לסיכון נוסף ומיותר. הנושא הועלה ע"י יובל וגנר, יו"ר "נגישות ישראל", בתוכנית "הכול צפוי" (רשת א', נובמבר 2012) ונציג פיקוד העורף אישר את הצורך להתאים את התקן. הוסכם שזה יכול להיעשות רק בחקיקה.
מידע נוסף וקישורים
-
תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), תש"ן-1990 (ותיקונים). חפשו במסמך "דירתי" למציאת התייחסות לממדי ממ"ד.
-
תקנות ההתגוננות האזרחית 1994. מסמך מלא (כ- 22MB) באדיבות אתר ארגון האדריכלים, כולל שרטוט פתח ממ"ד.
-
חוקי ותקנות התגוננות אזרחית באתר משרד הפנים.
-
טיוטת תקנות נגישות לשירותי חירום והתגוננות אזרחית (מ- 2007 בעת כתיבת שורות אלה). אין שם התייחסות לבניית ממ"דים נגישים.
-
חוק התכנון והבנייה – תקנת [נגישות] שטח משותף בבנין מגורים חדש. ראו גם כאן. אין התייחסות לנגישות בתוך הדירה.
-
טיוטות תקנות חוק השוויון (כולל התגוננות אזרחית) באתר הכנסת.
-
תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים)(תיקון), התשע"א-2011 – נוסח ראשוני מלא של התקנות ממשרד הביטחון. אתר הכנסת, פברואר 2012. בגרסה הזאת אין איזכור של רוחב הדלת.
-
"אנשים עם מוגבלות מתקשים להתמודד עם אזעקות". MAKO, 11.2012. יובל וגנר מצוטט שם בנושא תקן פתח הממ"ד.
-
דיווח על ישיבה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת בנושא נגישות מקלטים, אתר "כנסת פתוחה",ינואר 2014.
-
אישור ועדת עבודה ורווחה של הכנסת לתקנות נגישות ממ"ד. אתר "ללא הגבלה", אוקטובר 2014.
-
תקנת נגישות למקלטים. נציבות השוויון, דצמבר 2015. תיקון "תקנות התגוננות אזרחית", דצמבר 2015 (מקלט במבנה שמשמש אנשים עם מוגבלויות ואיננו מוסד חינוך).
-
"תרחיש קיצון: כיצד יפנו בעלי מוגבלויות בעת מלחמה?". "ישראל היום", דצמבר 2019.
-
"הממ”ד של אבא שלי לא מונגש, הוא ניצל מהתופת בנס". "שווים", אוקטובר 2023.