ב- 2006 המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד) הוסיף מתגים על מנגנון היד ומחסום לדוושת ה"גז" באופן גורף לכל הזקוקים למנגנון-יד. התוספת (שנרשמה ברישיונות הנהיגה) מפריעה לשכירת רכב בארץ ובחו"ל ומייקרת מאד את מחיר המנגנון. ברוב המקרים (למיטב ידיעתנו) הנהגים לא משתמשים בתוספות.
במכוניות עם מערכת חשמלית ממוחשבת התקנת המתגים כרוכה בהתערבות במערכת וחשש לפגיעה באמינות הרכב. בכל מקרה, התוספות מכבידות על פירוק המנגנון בזמן החלפת הרכב.
בתמונה של כפתורי האיתות והצופר אפשר לראות שידית האיתות המקורית נוגעת בלוח המקשים ומפריעה להפעלת ידית אחרת:
התוצאה – הפעלה לא רצונית של מגבים (למשל). הנהג שנתקל באירוע לא צפוי עלול לגרום תאונה בגלל ההתקנה המיותרת. אגב, לוח המתגים מוצמד למנגנון באמצעות דבק שנחלש חודשים ספורים אחרי ההתקנה. התוצאה: הוא תלוי על החוט ולא משתמשים בו.
להלן דוגמא לחלק מתוספת ברישיון נהיגה מ- 2006:
ב- 2007 התעוררה מחאה של פעילי נגישות ובמרץ 2007 התקיימה פגישה שבעקבותיה השתכנעו לבטל את הגזירה. כעבור כ- 3 חודשים יצא סיכום מטעם המרב"ד (מצורף).
בסוף 2008 הגזירה הופיעה שוב, ראו מסמך מצורף. יש דיווחים על כך שנהגים נכים קיבלו רישיונות נהיגה מתוקנים (עם התוספות) ללא בדיקה. עירעור על התוספות מחייב זימון לוועדה (שכרוך בתשלום אגרה, נסיעות ואובדן זמן יקר). המשמעות של התוספות מתבררת כאשר הרכב החדש נמצא אצל מתקין המנגנון, וזה כבר מאוחר. אחד הקטעים הקפקאיים הוא שכאשר המחסום לדוושה לא רשום ברישיון (ראו דוגמא להלן):
המתקין מתעקש להוסיף אותו (לפי דרישת המרב"ד), אך המוסד לביטוח לאומי לא מוכן להשתתף במימון, כמקובל. במקרה הספציפי הזה, התעקשות רוכשת הרכב לא להתקין מחסום דוושה עזרה והרכב עבר "טסט" ללא המחסום.
הכותב שכר מכוניות עם מנגנון-יד במדינות מסודרות ובאף אחת מהמכוניות לא היו מתגים על המנגנון ומחסום לדוושה. אנחנו פועלים לביטול הדרישה הגורפת לתוספות ולמחיקתן מרישיונות הנהיגה.
