הגיעו תלונות קשות על היחס של "ארקיע" לנוסעים עם מוגבלויות גם בטיסות פנים וגם בטיסות לחו"ל. רשות שדות התעופה ו"ארקיע" מגלגלות אחריות זו על זו בנושא רכב (או מתקן) להעלאת נוסעים עם מוגבלויות למטוס בשדות המיועדים בעיקר לטיסות פנים; בהמשך מגיעות תלונות גם על "ישראייר".
עדכון (ינואר 2020) – ישראייר מפעילה רמפה ניידת בשדה התעופה בחיפה!
בהמשך לפניות מסוף 2019, רכזת הנגישות של "ישראייר" הבטיחה לנו שיפעילו בשדה התעופה בחיפה רמפה ניידת במקום להרים נוסע נעזר במדרגות באמצעות כיסא צר או "זחליל". ואכן, באמצע ינואר 2020 אנחנו מקבלים מאחת המתלוננות שטסה שוב מחיפה לאילת את התמונות שלהלן.
הנוסעת הביעה שביעות רצון רבה מהשינוי.
סקירת תלונות ואירועים
אין כניסה לנוסעים נעזרים כבדי-משקל!
נוסעת בכיסא גלגלים, שביקשה לטוס באמצע 2007 משדה דב לאילת, תיאמה את הצרכים המיוחדים (כיסא גלגלים וכו'), אך כשהגיעה לטיסה, סירבו "לסחוב" אותה במדרגות למטוס, היות והיא סובלת מעודף משקל. הציעו לה הסעה יבשתית, אך אין צורך לפרט את עגמת הנפש וביזבוז הזמן שנגרמו. להלן עיקרי התגובה של "ארקיע":
לא ידוע לנו על משקל של נכה, שמעבר לו רשאים עובדי חברת תעופה (או קבלנים מטעמה) לסרב להעלות אותו/אותה למטוס. אם יש סף משקל כזה, צריך לברר בכל תיאום טיסה של נכה. למרות האמור לעיל, אנחנו מתנגדים לקביעת סף משקל שמעליו יסרבו לסייע לנכה לעלות למטוס, כל עוד אין מגבלת משקל עבור אנשים שאין להם מגבלת ניידות. מניסיון עם שדות תעופה בחו"ל, כשאין שרוול או "אלעלית" יש אנשים שתפקידם להעלות ולהוריד את הנוסע הנעזר (שקשור לכיסא צר) במדרגות של המטוס, כולל מטוסים גדולים (וגבוהים, מן הסתם). לא נתקלנו בהגבלת משקל בנסיבות כאלה בחו"ל.
בסוף אוקטובר 2007 תלונה דומה הגיעה לחדשות ערוץ 2. בין השאר נאמר: "בארקיע התגוננו: הדיילים סוחבים נכים בידיים אך חלקם כבדים מדי".
בספטמבר 2007 הגיעה התלונה הקצרה הבאה: "חברת התעופה ארקיע רוצה להכליל את משקל כיסאות הגלגלים של אשתי ושלי במשקל המזוודות". המתלונן סירב למסור פרטים נוספים, כנראה שהגיע להסדר עם "ארקיע". עצם הרעיון לדרוש דבר כזה, כאשר במטוסים מודרניים יש כושר נשיאה עודף, מעורר מחשבות על היחס לנוסעים נעזרים ה"ארקיע".
ביולי 2008 הגיעה תלונה מחיפה:
"בשדה התעופה בחיפה אין מכשור להעלאת נכים בכסאות גלגלים לטיסה. הפתרון שהוצע לנו ע"י נציג חברת "ארקיע" היה להעלות את בעלי על הידיים "בתנאי שאינו כבד מידי", או לחילופין להטריח את עצמנו לנתב"ג על מנת לטוס לאילת.
שלחתי תלונה למנכ"ל רשות שדות התעופה … וכן למנהל השדה בחיפה… טרם נעניתי".
ביולי 2008 הגיעה התלונה החמורה הבאה (כהעתק מכתב ל"ארקיע") על טיסה מחו"ל:
"…בטיסה חזרה נתקלתי בקשיים, חוסר הענות וחוסר הבנה מצד הצוות …:
1. בשדה התעופה …שלחה אותי הדיילת מהדלפק למרפאת שדה התעופה- שם נתבקשתי לשלם …עבור השרות. כשחזרתי לדיילת מהדלפק בתהייה על ההליך, הסבירה לי כי זו מדיניות שדה התעופה וכי חברת ארקיע משלמת למעשה ….וממני דורשים להשלים רק …
זו הפעם הראשונה מזה שנים רבות מאד של טיסות בכל העולם שאני נדרשת לשלם עבור שרות כסא גלגלים. נסעתי בחברות רבות מאד למקומות שונים בעולם, ביניהם קטנים ונדחים, ומעולם לא נדרשתי לשלם עבור השרות. יותר מכך – אם חברת ארקיע החליטה שאינה משלמת את כל הנדרש ע"י שדה התעופה – היה עליה להודיעני על כך כבר בעת הזמנת הכרטיסים בארץ, שכן אני הגעתי לשדה ללא [מטבע מקומי] כלל, והייתי חייבת לגשת אל הבנק לפרוט דולרים על מנת לשלם את שנדרש.
2. לאחר הנחיתה בארץ לקח אותי איש מטעמכם בכסא הגלגלים שלי דרך השרוול למעלית וביוצאנו מהמעלית אמר שעד פה נמשך השרות ומכאן עלי להמשיך לבד, ואכן עזב אותי בנקודה זו.
שוב, זו הפעם הראשונה שדבר כזה קורה לי. לאורך כל השנים, בכל שדות התעופה ובכל החברות, מלווים אותי עד היציאה מהנמל והמהדרין – עד לנקודה בה מחכים לי העוזרים הבאים. מעולם לא השאירו אותי להמשיך לבדי בכסא גלגלים, על כבודת היד מהמטוס, בדרך ארוכה למדי הכוללת ירידה ארוכה בשיפוע, מעבר דרכונים ואיסוף המזוודה. מובן שלא יכולתי לעשות את כל זה לבד, גם לא בעזרת הגברת עמה נסעתי (גברת מבוגרת …), והייתי חייבת לבושתי לבקש עזרה מאנשים לא מוכרים".
בספטמבר 2008 נשלחה אלינו התשובה הבאה מהאחראי על פניות הציבור ב"ארקיע":
.gif)
למותר לציין שהתגובה הזאת לא מספקת אותנו. המתלוננים גם טוענים שהם לא מצליחים לקבל תשובות ענייניות מ"פניות הציבור" של "ארקיע" (כמו במקרים קודמים).
במרץ 2009 מתפרסמת כתבה ב"העיר אילת" תחת הכותרת "בעייתיות בנגישות לנכים בשדה דב". הכתבה מציגה את הבעייתיות בהיעדר רכב דמוי "אל-עלית" בשדה דב ובגילגול האחריות בין "ארקיע" לרשות שדות התעופה. לא הוצג אז פתרון אמיתי למצב.
ביוני 2009 מגיעה תלונה חריפה נוספת על טיפול בנוסע עם כיסא גלגלים ממונע בטיסת "ארקיע" בשדה דב. לטיסה בחזרה לאילת סרבו לקבל את הנוסע והוא נאלץ להגיע לאילת בדרך יקרה וקשה.
ביולי 2009 הגיעה תלונה נוספת על יחס "ארקיע" בשדה דב:
"הורידו אותי בשדה דב ושם אין מעלון להעלות להוריד אותי מהמטוס. הביאו עגלה קטנה שלא התאימה לממדים שלי. היה ויכוח בין העובדים איך להוריד אותי בשום בושה ופחד שלא הפילו אותי."
ביוני 2013 מגיעה התלונה הבאה:
"…המתנה ממושכת מעל לכל הגיון מרגע שהמטוס נחת ואחרון הנוסעים ירד ועד להגעה של כסא צר וממונע שהסיע בצורה שאינה מכובדת/בטוחה את ילדתי לאורך כל מושבי המטוס ולאחר מכן ירידה מדרגה אחר מדרגה שוב בצורה לא מכובדת או בטוחה. לאורך כל המחדל, חוסר תשומת לב מצד שני הדיילים שאיישו את המשמרת. שורה תחתונה, חוסר מקצועיות מצד צוות ארקיע, אי לקיחת אחריות, שיוויון נפש, מאכזב ומקומם בו זמנית!…. יידעתי מראש את חברת ארקיע… הנציגה שטיפלה בנו מחברת ארקיע עידכנה אותנו מיוזמתה שהישיבה תעשה כפי הנראה ביציאת חרום עקב הצורך במרחב. מעבר לעובדה שראו אותנו והבינו וניסו לתמרן לא נראה לי שהיתה איזושהי היערכות קודם לכן".
ה"כיסא הצר והממונע" המוזכר בתלונה הוא המתקן דמוי הזחליל.
בעקבות התלונות ועקב התמשכות פיתוח המעלון המיוחד לשדה דב פנינו לנציבות השוויון. בנובמבר 2009 הודיעו לנו שהנושא הועבר ליחידת הפיקוח של הנציבות. במרץ 2010 נכתב לנו:
"המפקחת שלנו סיירה שם היום. הגיע מתקן אך צריך לבטח אותו ולבצע הדרכות (כבר נכתב נוהל). יש לצפות שבחודש מאי המתקן כבר יופעל, ואנחנו נמשיך לעקוב".
לנו לא ברור מדוע ביטוח והדרכה צריכים לקחת חודשים (לא צריך ללמוד תואר אקדמי כדי להפעיל מעלון) וחבל שהמטיילים בפסח 2010 לא הפיקו תועלת מההנגשה.
בדצמבר 2010 קיבלנו הודעה מנציבות השוויון שנציגה מטעמה ביקרה בשדה דב וראתה בשימוש מתקן בשם S-MAX (מתוצרת אנגליה) שמשמש כ"מתקן הרמה" בשדות תעופה עירוניים נוספים בעולם. כפי שנראה בסרטון, המתקן הוא כיסא שמטפס מדרגות בתמיכה של שני מפעילים. המתקן מזכיר את ה"זחליל" שנציבות השוויון לא המליצה על שימוש קבוע בו. לא ברור לנו כרגע מה יצא מפיתוח המעלון המיוחד…
המעלון האלכסוני המיוחד הוזכר (ולא לטובה) בישיבת הוועדה לפניות הציבור של הכנסת מיום 21.6.2011. לפי הפרוטוקול, עו"ד קארין אלהרר (מנהלת הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלויות באונ' בר-אילן ואחר-כך חברת כנסת) אמרה: "…זהו מן כסא כזה שמתחבר למדרגות. אל"ף, הוא לא בטיחותי בכלל, ואומר למה אפשר לקבוע את זה ללא מומחים, כי יש שני אנשים שאמורים גם להרים וגם לדאוג שהנוסע לא יחליק מן המתקן, ויש לזכור שמדובר בנוסע שלא יכול להחזיק את עצמו…". מנגד חזרו שם על הטענה (שקשה להבין אותה) שה"אמבוליפט" באילת (שמתחבר לאותם מטוסים שמגיעים משדה-דב וחיפה) הוא ייחודי ולא ניתן לרכוש "אמבוליפט" כזה לשדות תעופה אחרים.
בספטמבר 2013 היה שידור ארוך למדי ב"יהיה בסדר" (גל"צ). הנושא הוצג על ידי יובל וגנר, יו"ר "נגישות ישראל". תגובת רשות שדות התעופה הייתה דומה מאד לתגובות הקודמות (העברת האחריות לחברות התעופה). אורי סירקיס, מנכ"ל "ישראייר", הזכיר "אמבוליפט" שיופעל בקרוב בשדה דב. הוא גם ניסה לטעון שהמטוסים הקטנים לא מתאימים לנוסעים עם מוגבלויות ועדיף שיטוסו מנתב"ג. באותה תוכנית הופיעה גם נעמה מזור מנציבות השוויון שדנה בהיבטים החוקיים הבעייתיים של הנושא. יש דרישה לתקן את התקנות הרלוונטיות, נחוץ שיתוף פעולה של משרד התחבורה.
ב- 12.12.2013 התקיימה פגישה בשדה התעופה בחיפה בנושא "מתקן הרמה". מנהל שדה התעופה בישר שתוך חודש יופעל המתקן, שהוא זהה לזה שמופעל בשדה דב (ה- S-MAX הדומה ל"זחליל"). נציגנו הזכיר את התלונות על המתקן הזה. כנראה ש"ארקיע" (שנציגה לא הגיע לפגישה) תפעיל את המתקן גם כשירות לחברות מתחרות שפועלות בשדה התעופה. בפברואר 2014 נמסר לנו (מנציבות השוויון) שהמתקן אכן הגיע לשדה התעופה בחיפה. בינואר 2020 מופעל מתקן טוב יותר (רמפה ניידת) כמתואר לעיל.
ב- 2013 מדברים במושגים של "שמים פתוחים", כלומר פתיחה התנועה האווירית לתחרות חופשית יותר. בין השאר ייתכן שיגיעו טיסות שכר לחיפה, למשל. אי אפשר לצפות שחברות השכר יטפלו ישירות בסידורים, נחוץ סיוע של רשות שדות התעופה או חברות Handling שיספקו את השירות.
בפברואר 2015 שודרה ב"ערוץ 2" / MAKO כתבה בנושא הזחליל בשדה דב. יש שם קטע וידיאו קצר שמדגים העלאת נוסעת למטוס באמצעות הזחליל. מצוטטים נוסעים עם מוגבלויות שמעדיפים לנסוע שעות ברכב ולא להזדקק לשירותי הזחליל. ההערות והתגובות בכתבה לא יחדשו הרבה לקוראי דף זה… בהמשך שדה דב נסגר.
בפברואר 2019 מתפרסמת ב- YNET תלונה קשה ביותר של אורית בוארון שהכיסא הממונע שלה ניזוק באופן קשה ביותר בטיסה פנים-ארצית של "ארקיע". מעבר לנזק, אורית מדווחת על יחס משפיל מצד עובדי "ארקיע" והתגובה של החברה לא מעידה על רגישות.
לפני כמה שנים נסגרו "שדה דב" בתל אביב ושדה התעופה שהיה בלב אילת. זו מכה קשה בעיקר לחולים ולאזרחים עם מוגבלויות שצריכים להיטלטל בהסעות אל שדות תעופה מרוחקים מריכוזי האוכלוסיה או לבחור בנסיעה ברכב / אוטובוס. גם התיירות נפגעה. לא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור, אך צריך לשפר את ההסעות הנגישות בין אילת ל"שדה רמון" ובין תל אביב לנתב"ג.
בדצמבר 2019 מגיעה תלונה על אי שימוש במתקן ההרמה אל המטוס בחיפה בטיסה של "ישראייר". זה נוגד, לכאורה, את המובטח במסמכים של חברת התעופה ושל רשות שדות התעופה. רכזת הנגישות של "ישראייר", שהיא גם מנהלת התחנה בחיפה, כתבה לנו כך:
"בשדה התעופה בחיפה נעשה עד כה שימוש במעלון מסוג זחליל, אמצעי נוח ומוכר בשדות תעופה רבים בעולם, לשינוע בעלי מוגבלות מ/אל מטוסים.
בנוסף, נרכשה רמפה יחודית, בעלות גבוהה, לטובת שיפור השירות לנוסעים נעזרים, אשר מובילה את הנוסעים אל המטוס בצורה ישירה ונוחה.
כמנהלת תחנת חיפה, לא מכירה מקרה בו נוסע/ת הורמו בידיים עד המטוס".
כאמור לעיל, באמצע ינואר 2020 קיבלנו דיווח על שימוש ברמפה.
בעת כתיבת שורות אלה "ישראייר" היא החברה היחידה שמפעילה טיסות סדירות בין "רמון" לחיפה.
קישורים שימושיים
- רשות שדות התעופה.
- רשות התעופה האזרחית.
- ערן פרנקו (מורשה נגישות) – סיוע לנוסעים עם מוגבלויות. אתר "ישראייר" מהדורת 12/2019. יש דף מיוחד לנושא סוללות ל"כלי רכב ממונעים".
- מחלקת פניות לקוחות ב"ישראייר".
- "נוסעים בעלי צרכים מיוחדים". דף הסבר באתר האינטרנט של "ארקיע", ספטמבר 2016. שימו לב למשפט הבא: "הטסת כסאות גלגלים ממונעים הינה מוגבלת, ודורשת קבלת אישור מראש מנציג חברת התעופה".
- מידע ל"נוסעים נעזרים" בשדה התעופה בחיפה. בסוף 2013 נכתב שם, בין השאר: "העלייה למטוס תתבצע על גבי כיסא צר". בדף מ- 2019 מובטחים סידורים אחרים.
- רשות שדות התעופה – נגישות שדה התעופה רמון. ינואר 2020.
תלונות, כתבות ודו"חות
- יש רכב בשם "אמבוליפט" שמעלה משתמשים בכיסאות גלגלים לאותם מטוסים קטנים באילת. לא ברור למה צריך היה לפתח מעלון חדש לשדה דב. כאמור, שני השדות נסגרו בהמשך.
- "בעייתיות בנגישות לנכים בשדה דב". "העיר אילת", מרץ 2009. הקישור נמחק, כעבור כעשר שנים השדה נסגר…
- "ישראייר" מבטיחה מטוסים נגישים יותר ב- 2010.
- על חובת השירות לנוסע עם צרכים מיוחדים אפשר למצוא התייחסות בתגובה לדו"ח מבקר המדינה מ- 2001 (תקציר עם תגובות המבוקרים, הקישור נמחק): "…בהסתמך על סעיף ח' לכללי רשות שדות התעופה הקובע כי "נציג המוביל ילווה באורח צמוד נוסעים הנזקקים לכיסאות גלגלים מבית הנתיבות לכלי הטיס בטיסות יוצאות ומכלי הטיס לבית הנתיבות בטיסות נכנסות. תנועת הנוסעים בכיסאות גלגלים מכלי הטיס ואליו תיעשה באמצעות רכב שהרשות אישרה לביצוע פעולה זו"…".
- "שירותי תעופה לבעלי מוגבלות". דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, פברואר 2011. נכתב לקראת דיון בוועדה לפניות הציבור של הכנסת.
- "פניות ציבור לגבי השרות שניתן בחברות התעופה לאוכלוסיות בעלי צרכים מיוחדים". פרוטוקול דיון בוועדה לפניות הציבור של הכנסת, פברואר 2011.
- פרוטוקול הוועדה לפניות הציבור של הכנסת מיום 21.6.2011.
- נגישות בשחקים – מפגש ראשון של סיירת הנגישות האילתית עם גורמי התעופה. "אילתי", יוני 2014. הקישור נמחק.
- הישג נוסף לעמותת נגישות מרחב אילת- ישראייר הוסיפה אופציה לאתר האינטרנט להזמנת טיסות לתושבי אילת. "אילתי", יולי 2014. הקישור נמחק.
- "נכים טוענים – מושפלים בשדה דב". חדשות ערוץ 2, פברואר 2015. כאמור, השדה נסגר.
- תביעה יצוגית נגד "ארקיע", "ישראייר", "אל על" ורשות שדות התעופה בנושא היעדר סידורים ללקויי שמיעה. "ישראל היום", פברואר 2015.
- הנגשת השירות ב"ישראייר". חדשות "פספורט", נובמבר 2015. הקישור נמחק.
- נזק קשה לכיסא ממונע ויחס משפיל למשתמשת בכיסא ב"ארקיע". YNET, פברואר 2019.
פתרונות למטוסים קטנים בחו"ל
- סרטון על "אמבוליפט" זעיר. נראה עדיף בהשוואה ל"זחליל".
- אמצעי הנגשה בחברת התעופה היפנית, כולל מעלון מיוחד למטוסים קטנים (חפשו בדף
Mechanical Lift for smaller aircraft
).
- פתרון פשוט ביותר למטוסים קטנים – רמפה מתכווננת מתוצרת KCI.
- AVIRAMP – רמפות גישה למטוסים גדולים וקטנים.
- מעלון אנכי למטוסים קטנים מתוצרת Lift-A-Loft.
- מעלית משולבת עם מדרגות מתוצרת Lift-A-Loft.
- ה"זחליל" דגם S-MAX שנרכש לשדות תעופה קטנים בישראל בסביבות 2014.
