בשנים האחרונות מתפתח סוג מינמליסטי של תחנות רכבת שאין בו חניות נכים ולפעמים אין אפילו מקום להעלאה והורדה של נוסעים. בספטמבר 2011 פותחים את תחנת "יוספטל" בגבול חולון – בת-ים במסגרת הקונספט הזה. הנגישות בתוך התחנה סבירה, אך אין נגישות אל התחנה
תחנת "יוספטל" נמצאת בין שני המסלולים של כביש מהיר ("20"). הכניסה לנוסעים היא מגשר שחוצה את הכביש. על הגשר יש 5 נתיבי נסיעה לכל כיוון ואין מעבר חציה (צריך לחצות מספר כבישים אם רוצים לעבור בביטחה במעברי חציה). אין חניה למכוניות (כולל חניות נכים) ואין מפרץ להעלאה והורדה של עשרות נוסעים שיוצאים בבת אחת מרכבת שעוצרת שם בשעות השיא. כנראה שהכוונה היא שהתחנה תשרת את מי שגר ועובד במרחק הליכה מהתחנה, אך זה לא ימנע תופעות שיסבלו מהן בשכונות הסמוכות. המרחק מהתחנה לשכונה הקרובה הוא מאות מטרים וצריך לחצות כבישים סואנים.
בחוק השוויון (1998) כתוב:
"
חוק זה מטרתו להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית….
(א) מימוש זכויות ומתן שירותים לאדם עם מוגבלות ייעשו –
….
(2) במסגרת השירותים הניתנים והמיועדים לכלל הציבור, תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות בנסיבות הענין כאמור בחוק זה;
…..
19. שירותי תחבורה ציבורית
(א) אדם עם מוגבלות זכאי לשירותי תחבורה ציבורית נגישים ומתאימים לשימושו, בתדירות סבירה, לרבות אפשרות גישה לתחנות ולנמלים שבמסגרתם פועלים שירותי תחבורה ציבורית;
בסעיף זה, "שירותי תחבורה ציבורית" – אוטובוסים בקווים עירוניים, רכבות, תובלה אווירית ואניות, המיועדים לציבור.
(ב) מפעיל שירות תחבורה ציבורית ורשות מקומית יסדירו נגישות כאמור בסעיף קטן (א), כל אחד בתחום אחריותו.
"
תקנות חוק השוויון בנושא תחבורה ציבורית (2003) קובעות (בין השאר):
"חניה:
17. בחניה מוסדרת שבשטח המיתקן המרכזי, יוקצו ויסומנו מקומות חניה נגישים בהתאם לסעיף 2.7 בת"י 1918 חלק 2.".
מהנוסח הזה לא ברור אם צריכה להיות חניה מוסדרת בכל תחנת רכבת ("מיתקן מרכזי")!
ברור לנו שהקרקע היא אחד המשאבים היקרים במדינה ולכן יש עניין לחסוך בשטח. מצד שני אפשר להעניק זיכיון לחנייה בתשלום שתחזיר את ההשקעה תוך שנים ספורות ואפשר לשפר את הקישור לתחנות באמצעות אוטובוסים. לפי כתבה ב- NRG, כל הנוגעים בדבר מודעים למחסור בחניה, אך מנכ"ל רכבת ישראל מצפה מהעיריות להקצות לו קרקעות. צריך לקבוע בחוק שלכל תחנת רכבת יהיה מגרש חניה / חניון צמוד ומקום נוח להעלאה והורדה של נוסעים. חוץ מקיום עקרון השוויון, החניונים יתרמו להגברת השימוש בתחבורה ציבורית בשיטת "חנה וסע".
יש דוגמא ותיקה לכישלון הקונספט הזה – תחנת "ההגנה" בת"א. התחנה נמצאת בין שני המסלולים של אותו כביש מהיר (נתיבי איילון, "20"), אין חניה ויש מפרץ קטן מאד לאוטובוסים, מוניות ומכוניות. הצפיפות במפרץ גדולה סמוך לשעות יציאת והגעת רכבות ונוצר מפגע תעבורתי. בתלונה שקיבלנו נכתב:
" אין כלל מגרש חנייה ואין הנמכת מדרכה לרדת לתחבורה הציבורית/רכב הסעה. בנוסף – תלונה חריפה: מוניות חוסמות את האוטובוסים להתקרב למדרכה בתחנת האוטובוס כל שעות היום ליד תחנת ההגנה"
גם בתחנת מודיעין היו תלונות דומות.
לעומת זאת, יש תחנות שעברו תהליך הפוך, למשל תחנת קרית מוצקין. במקור זו הייתה תחנה עם גישה לא נוחה מלב שכונת מגורים דרך סימטה ארוכה להולכי-רגל ועם חנייה בשכונה בלבד. בשנים האחרונות העניין הוסדר (כולל חניות נכים) ורבים מתושבי הקריות משאירים שם את רכבם ונוסעים למרכז הארץ ברכבת.
המושג "כישלון" טעון הגדרה. אם המדד הוא מספר הנוסעים, ייתכן שהתחנות הזעירות עונות על ביקוש והרכבות מתמלאות. מבחינת השירות עבור מי שצריך להגיע עם רכב לתחנה – הכישלון גדול. רבים מבעלי הרכב יעדיפו לזחול בפקקים ולא לנסוע ברכבת בתנאים האלה.
ב- 2011, עם חנוכת תחנת "יוספטל", הגיעה תלונה ובעקבותיה חידשנו את הטיפול בנושא. אחרי כמה תזכורות והפניות בין גורמים שונים, קיבלנו בינואר 2012 את התשובה הבאה מלשכת התכנון של מחוז תל-אביב במשרד הפנים:
"נושא הרישוי של תחנות רכבת הוא נושא שנוי במחלוקת בין הרכבת לבין משרד הפנים, והצורך בהיתר להקמתן של תחנות גדולות הובא לאחרונה להכרעת היועץ המשפטי לממשלה. יצוין עוד כי גם במסגרת הרפורמה מוצע שינוי בענין זה.
מכל מקום, בכל הנוגע לתחנות רכבת באיילון דרום שהוקמו מכח תדמ"ת 2001 – אלה נבנו כמתקני דרך, ללא הליך של הרשאה או היתר. בתכנית נדרש להגיש נספחי ביצוע לתחנות ותו לא…".
לתשובה המאכזבת הזאת צורפה חוות דעת של יועץ נגישות שהוגשה במסגרת "נספחי הביצוע" של תחנת יוספטל ב- 2006. כבר בדף הראשון ברור שהיועץ נמנע מלהתייחס לכל מה שקשור לכניסה ולחניה כי הם "מחוץ לגבולות התכנון" של התחנה. נושאים אלה הם באחריות "אחרים" או "הרשות המקומית" (כלומר עיריית חולון במקרה הזה). במסמך של היועץ כתוב במפורש ש"עפ"י התב"ע אין חניות בתחנה". מקריאת המסמך הזה אפשר להבין שידעו מראש שלא תהיה גישה סבירה לאנשים עם מוגבלויות לתחנה הזאת, וזה אחרי פרסום התקנות ב- 2003…
ביולי 2012 הגיעה שאלה ממי שאמון על נושא הנגישות אם יש תחנות נגישות בסביבות "יוספטל". ענינו שיש ( למשל "עזריאלי"), אך זה לא יעזור למי שרוצה לנצל את השירות החדש של רכבת פרברית מחולון / בת-ים למרכז תל אביב.
בפברואר 2014 מגיעה תלונה על נגישות לקויה אל תחנת הרכבת בנהריה. האפשרות להעלות ולהוריד נוסעים ברחוב לוחמי הגטאות בוטלה והגישה היחידה היא משדרות הגעתון. בכניסה הזאת יש סימון "אין עצירה" ועל חניות נכים אין מה לדבר. במובן מסוים הפכו את התחנה ל"זעירה" ותושב העיר סיפר לנו שהוא נוסע לעכו כדי להמשיך דרומה ברכבת, כי אין חניה בתחנת נהריה. אפשר, כמקובל, לגלגל את האחריות לעירייה, אך "רכבת ישראל" צריכה ללחוץ (דרך משרדי התחבורה והפנים, אם נחוץ) שהעירייה תפתור את הבעיה. פנינו לנציבות השוויון.
במרץ 2019 מתפרסם דו"ח מבקר המדינה ל- 2018 ובו חלק נרחב על "רכבת ישראל". הדו"ח מגנה את המצב של היעדר מוחלט של מקומות חניה בחלק מהתחנות (מוזכרות תחנות "יוספטל", "ההגנה", נהריה ועוד). אין התייחסות ישירה לקונספט של משרד התחבורה לדחוף שימוש בתחבורה ציבורית גם כדי להגיע לתחנות הרכבת למרות שלא תמיד יש קווים מתאימים.
ביוני 2022 נפתח חניון גדול וחינמי בתחנת "סגולה", ("מקומונט תל-אביב והסביבה") קונספט הפוך לתחנות ה"זעירות". צריך לשים לב להבדלים בנדל"ן סביב התחנות.
מידע נוסף וקישורים
-
"אורתם-מליבו" – תמונות של תחנת "יוספטל" לפני פתיחתה.
-
"רכבת פרברים – יש. חניה לנוסעים? אין"; NRG, יולי 2010.
-
חולון ובת ים: תהיה רכבת, אבל לא חנייה. MYNET, אוגוסט 2011.
