בשבוע אחד באוגוסט 2017 הגיעו שתי תלונות דומות על היעדר מוחלט של נגישות בחדר שהוגדר נגיש כאשר האורחים הזמינו אותו. אחד המתלוננים קיבל תשובה לא מספקת
בתלונה הראשונה מאמצע אוגוסט 2017 נכתב:
"… בטלפון סיפרו שהחדר נגיש. בפועל 3 מיטות לסבתא סבא ומטפלת עם 10 סנטימטר בינהן. אמבטיה בלי יכולת לשטוף והחמור ביותר – כסא נכנס לשרותים אבל אין יכולת גישה לאסלה. אין מקום להכנס להרים את הנכה או שיעבור לבד. מזעזע. אם שבת לא היתה בפתח היינו חוזרים. סוף שבוע שבו היינו כלואים בתת תנאים בבית ההארחה … "
בתמונות שצורפו לתלונה אפשר לראות תא שירותים קטן ללא מאחזי-יד, עם דלת שנפתחת פנימה (כך שאין אפשרות לסגור אותה כשכיסא גלגלים נמצא שם), רמפה מאולתרת תלולה בדרך לחדר ועוד מפגעי נגישות. לעומת זאת לא שכחו לצייד את השירותים בנייר טואלט כשר לשבת (טישיו במקום גליל כדי למנוע את הצורך לקרוע נייר בשבת).
בבדיקה שערכנו באוגוסט 2017 באתר האינטרנט של בית ההארחה "יד בנימין" לא מצאנו מידע נגישות. יש פירוט רב (ובהבלטה חריגה) בנושא כשרות…
המתלוננת הראשונה כתבה להנהלת בית ההארחה וקיבלה מיד תשובה ארוכה מהמנהל. בין השאר, המנהל ציין שיש במשפחתו "בעלי מוגבלויות" (זה מזכיר אימרה נפוצה בסגנון "כמה מחברי הטובים הם יהודים"…). ולעניין, הוא הבטיח שבמסגרת תהליך קבלת רישיון עסק יטופל גם נושא ההנגשה. לטענתו בני המשפחה בדקו את החדרים לפני האירוע. כמו כן שהו בחדר אורחים אחרים עם מוגבלויות ולא היו תלונות. ברור לו "שברמת נכות מסוימת הוא אכן לא מתאים ולא תקני כלל". המנהל הציע להחזיר את הכסף ששולם עבור החדר כפיצוי על מה שקרה.
בתלונה השנייה מאוגוסט 2017 נכתב בקיצור:
"למרות שהובטח שיש נגישות לנכים נדהמנו לקבל חדר צר במיוחד. פתח דלת הכניסה לא היה מותאם לכיסא גלגלים."