עשיתי את דרכי הבייתה דרך רחוב לוינסקי בתל אביב. לפתע ראו עיניי רכב פיקוח עירוני שחונה בחניית נכים. עצרתי בצד והסתכלתי על השילוט – בתמרור כתוב שבימים א-עד ה' החניה אסורה מ07:00 ועד 17:00 בערב. הבטתי בשעון בפלאפון והשעה הייתה 16:25,כדי להיות בטוח הבטתי גם בלוח השעונים והשעה הייתה זהה. התחלתי לחפש את הפקח הסורר במחשבה שאתפוס אותו קונס אחרים שחונים על אדום לבן. אבל לא כך היה בצד השני של הרחוב ממוקמת חנות אופניים שלפתע הבחנתי בפקח שבוחן את הסחורה.פעם בין אופני ילדים ופעם אופנים לבוגרים (ניראה לא החלטתי) בכל אופן עברתי במעבר חציה את הכביש וניגשתי אל אותו הפקח – בפוגשי אותו שאלתי אם הוא זה שחונה בחניית הנכים. והוא חייך ואמר שכן (גבר בסביבות גיל ה50) הראיתי לו את התמונה שצילמתי וביקשתי ממנו שיזיז את הרכב והוא בחר רק להתעלם בזילזול ולבסוף אמר שאני יכול לעשות מה שבראש שלי. בכל אופן הבטחתי לו שכאן זה לא ניגמר ויצאתי מחנות האופניים כשהפקח העבריין נישאר עדיין לבדוק ולבחור אופניים בחנות.
בעוזבי את המקום השעה הייתה 16:45 והפקח לא הראה סימנים שהוא מתכוון להזיז את הרכב מחניית הנכים
