פעילות העמותה למען קידום המודעות לנגישות מסעדות – דיווח מאי 2008
מידע נגישות מוטעה באתרי אינטרנט:
במהלך החודש שחלף התפרסה כתבה במגזין "טיים אאוט" אשר תיארה עוגמת נפש גדולה שארעה ללקוחה נכה, אשר קיבלה המלצות על מסעדת "שגב אקספרס" החדשה ברמת החייל ת"א, ואחרי שבדקה באינטרנט שהמקום מוגדר נגיש לנכים, הגיעה לסעוד עם בני משפחתה. הגישה לשולחנות קיימת, אבל מה עם השירותים?
להלן הכתבה לעיונכם:
מזועזעים מהכתבה ונדהמים שעדיין יתכן מצב בו נפתחת מסעדה חדשה במאות אלפי דולרים אך ללא סידורי נגישות בסיסיים, פעלנו מייד בשני מישורים על מנת לתקן את המעוות:
- הבאנו את תוכן הכתבה לידיעת מנהלי אתר rest שעימם התחלנו בשיתוף פעולה שמטרתו למנוע מקרה כפי שתואר בכתבה.
אנו פועלים לבניית נוסחא שתביא לידי ביטוי פרסום מידע מקצועי ואמין על נגישות באתר rest.co.il באמצעות מדדי נגישות אשר נקבעים ע"י צוות העמותה, ואנו בפתחו של פרויקט משותף לעדכון מסד הנתונים באתר.
- המישור האחר בו פעלנו, היה מול עיריית תל אביב במטרה לבדוק כיצד ניתנים רשיונות עסק לבתי עסק חדשים שאינם פועלים ע"פ התיקון לחוק השוויון הקובע בהגדרתו:
"מקום ציבורי" המחויב בביצוע התאמות נגישות – גם "מסעדה, בית קפה, בר או כל מקום שמגישים בו מזון ומשקאות".
להלן נוסח פנייתנו:
לכבוד אגף רישוי עסקים
עיריית תל אביבהנדון:מתן רישיונות עסק למסעדות לא נגישות
- עמותת נגישות ישראל הינה הגורם המקצועי המוביל בישראל את נושא הנגישות לאנשים עם מוגבלות.
- בארץ יש מעל ל-500,000 נכי צה"ל ופעולות איבה, נכי תאונות דרכים ועבודה, נכים כתוצאה מגיל או מחלה.
- בשנת 2005 חוקק תיקון מס' 2 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח- 1998 שהרחיב את פרק הנגישות בחוק (להלן "חוק השוויון"). חוק השוויון מחייב הסדרי נגישות על מנת שציבור האנשים עם מוגבלות יוכל להגיע לכל מקום בכבוד, שוויון ועצמאות.
- מן הפן החוקי יש לציין כי:
א. התיקון לחוק השוויון כלל בהגדרת "מקום ציבורי" המחויב בביצוע התאמות נגישות – גם "מסעדה, בית קפה, בר או כל מקום שמגישים בו מזון ומשקאות".
ב. ההוראות למתקני תברואה (הל"ת), עידכונים התשס"ז – 2007 כוללות קביעה לפיה באותם בניינים בהם נדרשים סידורים תברואיים המיועדים לאנשים עם מוגבלות, לצורך העניין "מקום ציבורי" שמחויב בביצוע התאמות נגישות, יכללו סידורים אלה כחלק מהסידורים המינימאליים הנדרשים להיות מוסדרים בבניין.
ג. התאמות הנגישות הרלוונטיות הנדרשות בהקשר לסידורים תברואיים (אופן הביצוע מבחינת תכנון, מידות ואביזרים) מפורטות בחוק ובתקנות התכנון והבניה וכן בתקן הישראלי 1918 חלק 3.1 סעיף 2.11.
ד. לפי חוק רישוי עסקים התשכ"ח-1968 רשות לא תיתן רישיון לעסק טעון רשוי שהוא מקום ציבורי (מסעדה, בית קפה או בר נחשבים כעסקים טעוני רישום ע"פ חוק) אלא אם קוימו לגבי אותו המקום הוראות הנגישות הרלוונטיות.
- ואולם, בעוד החובה החוקית קיימת, בסקר נגישות מסעדות ובתי קפה שערכנו בחודשיים האחרונים בעיר תל אביב נדהמנו לגלות את התופעות הבאות:
א. מסעדות ובתי קפה רבים מקבלים פטורים מסידורי נגישות, בצורה מקילה ביותר לעתים רבות רק בגין מדרגה אחת בכניסה.
ב. במקרים רבים שירותי הנכים אינם בתוך המסעדה אלא כחלק מהבניין בו מוקמת המסעדה / בית קפה. כך שבמקום ששירותי הנכים יהיו בקרבה ובנוחות לאלה שהכי זקוקים להם אלה נמצאים במרחק, מחוץ לעסק, הנכים צריכים ללבוש מעילים בחורף, לעתים גם להצטייד במטריה להגיע ללובי בניין, להסביר לשומר שהם מחפשים שירותים ולמצוא שאלה בחניון.
ג. במקרים רבים שירותי הנכים לא תקניים בכלל.
- לצערי הרב אין מדובר במקרים בודדים אלה בתופעה שהפכה לשיטה.
- לא מובנת המגמה, מאחר ולשירותי נכים חשיבות רבה גם לקשישים, מתקשים, אמהות עם ילדים. בנוסף, בעת הקמת מסעדה ההשקעה כל כך גבוהה כך שעלות הסידורים לנכים זניחה.
- מעבר למשמעות לציבור הנכים, המתקשים, הקשישים, מדובר באי אכיפת חוקי הנגישות חוקי התברואה המחייבים שירותי נכים במקומות חדשים ובקיימים.
- אבקשך לדרוש, לבדוק, לאכוף ולא לאשר לעסקים בתל אביב להיפתח ללא סידורי נגישות מלאים.
- אבקשך להסביר מדוע ניתנו פטורים והקלות לעסקים רבים כגון "בראסרי", "רוקח 73", "שגב אקספרס", "קפה לנדוור" ברח' אבן גבירול, "ליברה" ברח' בן יהודה, "מול ים","שילה" ברח' בן יהודה, "קפה קפה" ברח' בוגרשוב ובבן יהודה ועוד רבות.
בכבוד רב,
יובל וגנר, יו"ר
עמותת נגישות ישראל
הופתענו לגלות כי מסעדת "שגב אקספרס" החלה את פעילותה ללא רשיון עסק וכעת ננקטים נגדה אמצעי אכיפה – אנו נמשיך ונעקוב אחר ההתפתחויות בנושא.