חדשות

צילום אווירי של אזור הכותל, הסימון מצביע על מיקום המעלון המתוכנן

מעלון חדש יחבר את הרובע היהודי עם רחבת הכותל "מעלון ברוך" בהשקעה של כ-10 מיליון ₪ ינגיש לראשונה בהיסטוריה את הרובע היהודי לרחבת הכותל.

נסים ארזי, מנכ"ל החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים ומר ברוך קליין חתמו השבוע על תרומה של מר קליין בגובה של כ-10 מליון ₪ להקמת מעלון מיוחד ביוזמתו שיחבר בין הרובע היהודי לרחבת הכותל.

העיר העתיקה מחולקת טופוגרפית ל-3 מדרגות עיקריות: אזור שער יפו, הרובע היהודי, ורחבת הכותל. בין שער יפו לרובע היהודי הפרש הגבהים מתון יחסית, אולם בין הגבעה המערבית עליה שוכן הרובע היהודי על שלל אתריו לבין רחבת הכותל והאתרים שסביבה מדובר בהפרש גבהים של כ-22 מטר במדרון תלול.

המעלון החדש יחבר בין הגבעה המערבית עליה שוכן הרובע היהודי (משמאל) על שלל אתריו לבין רחבת הכותל והאתרים שסביבה (מימין) – הפרש גבהים של כ-22 מטר במדרון תלול.

בעיר העתיקה מבקרים כ-10 מליון איש בשנה והרובע היהודי הונגש חלקית למוגבלויות לפני מספר שנים בשיתוף עם הג'וינט. עם זאת, לאור המורכבות הרבה בחפירה בתוך אדמת הרובע, לא נפתרה הבעיה המרכזית והקשה – החיבור בין הרובע היהודי לבין רחבת הכותל.

בעיה זו צפויה להיפתר כעת עם מעלון שיירד אנכית מקצה רחוב תפארת ישראל דרך הסלע ועד לרחבת הכותל, כשמגובה הרחבה תוביל מנהרה אופקית באורך של כ-56 מ' עד ליציאה.

תוך כדי הבנייה תבחן החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי חיבור בין המעלון לרובע ההרודיאני-מוזיאון וואהל לארכיאולוגיה על מנת להנגיש גם את הכניסה למוזיאון זה, החושף את מבני הפאר של תושבי ירושלים בתקופת הבית השני ושעד כה לא התאפשר פיזית להנגישו.

הקמת המעלון, שיישא את השם "מעלון ברוך" ע"ש התורם, מר ברוך קליין, תושב הרובע, מתבצעת בתיאום עם עיריית ירושלים, רשות העתיקות, הביטוח הלאומי וגורמים נוספים. העבודות על המעלון יתחילו בחודשים הקרובים.

"מדובר בשיפור ניכר בהנגשת הרובע לא רק לבעלי מוגבלויות אלא גם לבני גיל הזהב ולמשפחות הרבות המגיעות עם ילדים קטנים ועגלות" – אומר נסים ארזי, מנכ"ל החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי – "זהו חלום ישן של מר קליין ושל החברה לשיקום ולפיתוח, שרק ההתקדמות הטכנולוגית מאפשרת את הגשמתו. אני מקווה ומאמין כי המעלון יגדיל את אפשרויות הביקור באתרי העיר העתיקה".

על הגבעה המערבית עליה שוכן הרובע היהודי של ימינו גרו בתקופת הפאר של בית שני כהני, עשירי ונכבדי ירושלים כפי שניתן לראות עד היום ב"רובע ההרודיאני-מוזיאון וואהל לארכיאולוגיה". באותה תקופה "הונגש" הר המוריה, עליו שכן בית המקדש, עבור כהני העיר ואורחיה באמצעות גשר עילי שחיבר בין הגבעה לבין הר המוריה. מאז נפילת ירושלים ב-ט' באב שנת 70 לספירה נדרשו המבקרים הרבים והשונים בעיר לרדת או לעלות רגלית במדרון התלול המקשר בין הרובע היהודי ורחבת הכותל המערבי שנותר מחומת בית המקדש.

ברוך קליין הוא איש עסקים בינלאומי שמרכז פעילותו בניו-יורק והוא מתגורר גם ברובע היהודי. במהלך פעילותו בתחום הנדל"ן בברוקלין נפצע, ונאלץ להיות מרותק למיטתו זמן רב. התאונה גרמה לו לרצות לתרום, במיוחד למוגבלים בגופם, וכשראה בביקור בהונג-קונג כיצד חיברו שם את העיר העליונה והתחתונה (באמצעות מדרגות נעות) החליט שעליו להקדיש את תרומתו לחיבור הרובע היהודי אל רחבת הכותל. לפני כשבע שנים הוצג הרעיון לראשונה לראש העיר דאז מר אהוד אולמרט ולראש העיר היום מר אורי לופוליאנסקי (שהיה יו"ר ועדת תכנון ובניה), וכעת מקווים כולם כי ניתן יהיה להוציאו לפועל.

החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי הוקמה לאחר שחרור הרובע ב-1967 במטרה לנצל את חלון הזדמנויות היסטורי, כאשר ההרס הרב ברובע היהודי איפשר לראשונה מזה מאות שנים גישה לאוצרות ההיסטוריים החבויים מתחת לאדמת הרובע, ובמקביל – בנייתו מחדש.

לנגד עיניהם של מתכנני ומשקמי הרובע עמדו שתי מטרות עיקריות: החייאת שכונת המגורים על מוסדות התפילה והחינוך שלה, והקמת "עיר תיירות מורשת" עם החן והייחוד הארכיטקטוני של ירושלים העתיקה: רובע הכולל אתרים, מוזיאונים ושירותי תיירות ומסחר.

החברה שהינה החברה היחידה בבעלות ממשלתית מלאה באגן העיר העתיקה (משרד השיכון) היא החוכרת הראשית ממדינת ישראל של כ-133 דונם בתוך חומות העיר העתיקה ועוד כ-17,500 מ"ר מחוץ לחומות, ומהווה זרוע ממשלתית לביצוע מדיניות הממשלה בעיר העתיקה בירושלים.

החברה, האמונה על שמירת האיזונים ברובע, פעילה בחמישה תחומים עיקריים: ניהול נכסי המדינה כחברה משכנת העוסקת ברישום והעברת זכויות, חכירה וניהול מקרקעין; פיתוח וניהול אתרי התיירות; ניהול הנכסים והשכרתם; בינוי ופיתוח ברחבי הרובע היהודי וניהול ותכנון החנייה ברובע.

בין נכסי החברה: מוזיאונים, חניונים, חנויות ומבני ציבור שהחברה משכירה, אתרים ארכיאולוגיים ועוד.

האתרים המנוהלים ע"י החברה יוצרים קשר תכני בין תחילת ההתיישבות היהודית באזור הגבעה המערבית מאז תקופת הבית הראשון ועד לימינו:

מטיילי הרובע היהודי מוזמנים לעבור במסלול כרונולוגי מבית ראשון המיוצג ע"י החומה הרחבה*, אל אתרי בית שני – הרובע ההרודיאני-מוזיאון וואהל לארכיאולוגיה והבית השרוף-בית קתרוס המתארים את העושר הרב מחד והחורבן הגדול מאידך של שנת 70 לספירה, אל הקארדו* המפואר של התקופה הרומית והביזנטית, להתפעל מהישגיי שיבת ציון עם שרידי בית הכנסת תפארת ישראל* ועם בית הכנסת החורבה* ההולך ונבנה מחדש, ולסיים בתערוכת "לבד על החומות" המציגה את הרגעים האחרונים ברובע בתש"ח.

* אתרים ללא תשלום

החברה בונה בשנתיים האחרונות את בית הכנסת החורבה ע"ש רבי יהודה החסיד שהיה עד נפילת הרובע בתש"ח אחד מהמרכזים והחשובים ביותר ליהודי ארץ ישראל. אירוע הנחת אבן הראשה התקיים בתחילת חודש ניסן (תחילת אפריל 2008).

בראשותו של המנכ"ל נסים ארזי העמידה החברה במרכז שנת ה-60 לירושלים את לוחמי ותושבי הרובע בתש"ח: והיא מציגה גרסה מקוצרת של הסרט "לבד על החומות – סיפורם של לוחמי תש"ח" שהפיקה, בתערוכת צילומיו הדוקומנטריים של ג'ון פיליפס מיום הגירוש בתש"ח, המוצגת בקארדו.