חדשות

עמדת נגישות ישראל לתיקון חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תיקון סמכויות מורשי מתו"ס (מבנים, תשתיות וסביבה)

עמותת נגישות ישראל פנתה למשרד העבודה והרווחה, בעקבות הצעתו לתקן את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות באופן שבו תהיה חלוקת סמכויות שונה בין מורשה נגישות מתו"ס שהינו הנדסאי, אדריכל רשום שאינו רישוי או מהנדס רשום שאינו רישוי, לבין מורשה נגישות מתו"ס שהוא מהנדס רישוי או אדריכל רישוי.

מורשי נגישות מתו"ס הינם יועצים שעוברים את אותה הכשרה בדיוק וכל הפרדה לגביהם לעניין סמכויות אין בה כדי להועיל אלא ההפך הוא, הפרדה כפי שהיא מוצעת בהצעת החוק תרע את המצב עוד יותר, תיצור בלבול ותפגע באופן מהותי בתפקידיו וסמכויותיו של המורשה.

1. תפקידו של מורשה נגישות מתו"ס הינו לייעץ לאדריכל/מתכנן בהיבטי נגישות בלבד ובהתאם לתקנות הנגישות ותקנים ישראליים לנגישות מפורטים על מנת שפרויקט, בכל גודל שהוא יהיה נגיש עבור אנשים עם מוגבלות ויודגש – מורשה הנגישות איננו מתכנן השלד, העיצוב או קובע את גודל המבנה. ההנחיות שנותן יועץ הנגישות הינן הנחיות של יועץ לכל דבר. בדיוק כפי שיועץ מיזוג אוויר או יועץ בטיחות או חשמל מייעץ, כך גם מורשה הנגישות מייעץ לפרויקט, קטן כגדול.

כך, למשל, הנחיות בהתאם לתקנות לעניין שירותים נגישים, כבש, גודל מעלית עבור אנשים עם מוגבלות (עומק, גודל פתח הדלת, גובה לחיצי המעלית) וכיו"ב. יתרה מזאת, בתקנות הנגישות מצוין במפורש כי באם נדרש שינוי מבנה לצורך ביצוע התאמת נגישות נדרש אישור מהנדס.

2. זאת ועוד, כל מורשי הנגישות עוברים את אותה הכשרה – קורס מורשי נגישות מתו"ס שבסופה כולם כאחד בעלי אותו מטען ידע לגבי החוקים והתקנות העוסקים בנגישות ולכן אין כל סיבה לבצע הפרדה ביניהם לעניין הסמכויות.

3. אנו סבורים שהחלוקה שנעשתה בהצעת החוק הינה מלאכותית ואף עשויה לעורר הרבה בלבול וחוסר הבנה לגבי מי מוסמך לבצע מה. כך, למשל, לפי סעיף אחד הנדסאי יוכל לייעץ לסוכנות ביטוח ולפי סעיף שני יוכל לייעץ למקום עבודה עד 2000 מ"ר. נשאלת השאלה האם במקרה של סוכנות ביטוח שמשמשת גם מקום עבודה בשטח של יותר מ-2000 מ"ר יוכל לייעץ? הדבר לא ברור. זאת ועוד, לא ברור מדוע מהנדס שאינו רשוי יכול לייעץ לסופרמרקט אבל לא למסעדה.

מצב דברים זה יגרום לבלבול וכאוס ולייצר חוסר מהותי בכוח אדם מקצועי זמין בשטח ובסופו של דבר מי שייפגע אלו האנשים עם מוגבלות.

4. נדגיש כי ההגבלה הקיימת כיום בחוק הינה גם בעייתית לדעתנו, כאשר ככל שידוע לנו היא מתקיימת רק כאשר נדרשת חוו"ד להיתר בעוד שבליווי הנגשת מבנים אשר לא נדרש לגביהם היתר, כל מורשי הנגישות היום מייעצים ללא הבחנה כמו גם מורשי נגישות דור המדבר שלא קיימת לגביהם הבחנה. התיקון המוצע לא רק שלא יעשה סדר בדברים או ייטיב אלא רק ירע ויסבך את המצב.

1. לפעול לתיקון החוק באופן שיפשט את הדברים – לבטל כל אבחנה מקצועית בהתאם לתואר האקדמי ;

2. לפעול לשיפור מהותי בהכשרה עצמה של מורשי נגישות מתו"ס כולל תרגול והתמחות;

3. לייצר התמחויות מקצועיות: מקום שאינו בניין (כגון: פארקים), רישוי עסקים ועוד;

4. לחייב מורשי נגישות מתו"ס בהשתתפות ב-3 השתלמויות בשנה.