האם ההלכה היהודית מתנערת מבעלי המוגבלויות?
תלונות רבות של בעלי מוגבלויות מגיעות אל עמותת נגישות ישראל, חלק לא מבוטל מהן מתייחס לחוסר נגישות של בתי הכנסת.
היעדר רמפה או מעליות עבור נכים על כסאות גלגלים, והיעדר שירותי נכים. בעיה שפוגעת לא מעט בציבור המוגבלים בכלל ובנשים בפרט, שכן, ברוב בתי הכנסת ממוקמת עזרת הנשים בקומה העליונה.
כך שמלבד נשים בעלות מוגבלויות, קיים קושי גם לנשים מבוגרות לפקוד את בית הכנסת. דבר הגורם להם לצער רב.
בעקבות התלונות ערך אחראי מדור תלונות בעמותת נגישות ישראל, ד"ר יורם סבירסקי, בדיקה מקיפה בנושא. מתוצאות הבדיקה עולה, שלמעלה מתשעים אחוזים מבתי הכנסת בקריות ובארץ בכלל אינם נגישים לאנשים בעלי מוגבלויות.
לדברי סבירסקי עולה, שהסיבה לכך היא אינה חוסר תקציבים כפי שנטען לא פעם על ידי הגורמים האחראים, אלא יחסה של ההלכה היהודית בכללה לנכים. במגזר החרדי שוללים את הטענה, אבל בכל זאת ממליצים לקבוע שלט על גב כיסא הגלגלים "מותר לשימוש בשבת".
ארבעה חשובין כמת
למרות שזה מכבר חוקק במדינה חוק שוויון זכויות לבעלי מוגבלויות, אין הדבר נראה על פני השטח, ומוסדות חיוניים רבים בקריות וברחבי הארץ עדיין אינם מאפשרים גישה לבעלי מוגבלויות שונות.
מרפאות, משרדי ממשלה, בתי ספר, עיריות, מכללות בתי משפט ועוד. על אף שנעשה ניסיון להנגיש מקומות אלה, לא נכון הדבר לגבי משכנו של האל, בית הכנסת. לאור תוצאות הבדיקה, למעלה מ-90 אחוזים מבתי הכנסת בארץ אינם נגישים לבעלי מוגבלויות, דבר זה בא לידי ביטוי בצורה בולטת גם בקריות.
מלבד בתי כנסת בודדים בקריות, כל בתי הכנסת אינם נגישים. אין מעלית או רמפה עבור נכים על כסאות גלגלים, אין שירותי נכים ולא חניה מסודרת עבורם. דבר הגורם למורת רוח רבה בקרב התושבים שאינם יכולים לפקוד את בית הכנסת בשבתות, בחגים ובמסיבות הבר מצווה של הנכדים.
"היום אני בא בריא, אבל אכפת לי מאחרים שמגיעים עם דמעות בעיניים, ואינם יכולים לטפס להתפלל או להשתתף בשמחת הנכדים, או להגיד קדיש. וזה קורה יום יום, אם לגברים או לנשים", טוען מתפלל בבית הכנסת בקרית מוצקין.
לרוב הסיבה שנותנים האחראים על בתי הכנסת לבעיה זו, היא חוסר בתקציבים כדי לדאוג לפרטים אלו. אלא שלדברי ד"ר סבירסקי הסיבה היא אחרת לחלוטין. לדבריו ההלכה היהודית והממסד החרדי, פשוט לא מקבלים את הנכה כשווה בחברה.
"לכבדי שמיעה בעיקרון אסור להשתמש בשבת במכשיר שמיעה. זה מכשיר חשמלי, ואם נוגעים בו – זו עבירה לכאורה על חוקי השבת. אותו הדבר לגבי כיסאות גלגלים רגילים וחשמליים", הסביר סבירסקי.
לדבריו אנשי הדת נמנעים מלהודות בכך, אבל מעדיפים שאנשים הנעזרים באמצעים אלו לא יפקדו את בתי הכנסת, בייחוד בימי שבת וחג. "אף רב או פוסק לא יגיד במילים מפורשות שהוא לא רוצה אנשים עם מוגבלויות בבית הכנסת, מכיוון שזה מאוד לא פוליטיקלי קורקט, אבל כשרואים את המצב בשטח אין מנוס מלחשוב שזאת הכוונה, גם אם זה לא נאמר במילים מפורשות ואפילו מוכחש.
.jpg)
לדוגמא ניתן לראות משפטים מהגמרא כגון 'סומא שחשוב כמת', 'ארבעה חשובין כמת: עני, ומצורע, וסומא, ומי שאין לו בנים', 'אין לוקחים עד שהוא בעל מום' ודברים מהסוג הזה, אשר מוכיחים שהיחס לאנשים עם מוגבלויות הוא יחס מאוד לא טוב, גם כאשר אין להם בעיה נפשית או התנהגותית שכתוצאה ממנה הם מפריעים לתפילה".
לדבריו קיימות מספר בעיות, המונעות את הגישה לבתי הכנסת. "ברוב בתי הכנסת יש מדרגות, כמו כן היעדר שירותי נכים, שזה דבר חשוב במיוחד בחגים ובתפילות הארוכות. בעיה נוספת היא היעדר חניה מתאימה לנכים. אלה הבעיות העיקריות כמו בהרבה מבני ציבור אחרים, אבל כאן יש תחושה של איזו שהיא אידיאולוגיה שעומדת מאחורי העניין, ועל כן זה מקומם במיוחד".
איך זה שעד היום הנושא הזה לא עלה לדיון ציבורי?
"יכול להיות שזה סוג של קשר של שתיקה, אין לי מושג. לא אנחנו המצאנו את הנכים בעשר השנים האחרונות. מה שכן תוחלת החיים הולכת ומתארכת, וכתוצאה יש אחוז גבוה יותר של קשישים, שחלקם מוגבלי ניידות שרוצים להגיע לכל מקום וגם לבתי הכנסת. אז אולי זה מקור הלחץ וההתעוררות שמתרחש בשנים האחרונות".
במסגרת המחקר שערך, בדק ד"ר סבירסקי את ההלכה היהודית על מנת לבדוק את ההוראות לגבי הגעה של נכים לבתי הכנסת. לדבריו הבעיה העיקרית היא הפרשנויות הניתנות על ידי פוסקים ואנשי דת שונים. "ההלכה לא אוסרת על הגעה עם כיסא גלגלים לבית הכנסת.
"יש כל מיני פרשנויות המפרטות אם מותר לנכה לדחוף בעצמו את העגלה, או להיעזר במלווה שהוא גוי שידחוף את העגלה, כל מיני כניסות לפרטים שלטעמי מוגזמים לגמרי, אבל קטונתי מלשפוט. יש כל מיני מכשולים שמציבים בפני אנשים עם מוגבלויות. ישנו ציטוט שדן אפילו באיסור להרכיב מכשירי הליכה, וזאת מחשש לחילול השבת".
הם פוגעים גם בנשים
מי שסובלות במיוחד מבעיית הנגישות הן הנשים הנכות. "עם כל הכאב, הסבל ובהליכה איטית, אנו מגיעות בשמחה לבית הכנסת", אומרת נכה תושבת קרית מוצקין. "הסבל הגדול ביותר שלנו כאשר אנו כבר מגיעות, הוא להסתכל על כארבעים מדרגות לא נוחות שעלינו לטפס, וזה מאוד קשה ולא נעים".
לדברי ד"ר סבירסקי "במקרה הזה הלחץ צריך לבוא קודם כל מהקהילה של בתי הכנסת. אם הם ירצו, בניגוד למה שכתוב בהלכה, להגיע לבית הכנסת גם עם כיסאות גלגלים רגילים וממונעים וכן מכשירי שמיעה – אז יהיה מספיק לחץ, וכתוצאה מכך בתי הכנסת יהיו נגישים", מסביר סבירסקי.
"ברוב המקרים שאני מכיר שבית כנסת הונגש, זה נעשה בעקבות לחץ של הממסד החילוני או אנשים בקהילה. אף פעם לא ראיתי רבנים שפועלים בעניין הזה. מבחינת השלטון יותר חמור שאין נגישות בקופת חולים או במשרדי ממשלה, כלומר מקומות שאנשים חייבים להגיע אליהם כדי לטפל בעצמם. בית הכנסת זה לא דבר חיוני בטווח הקצר, כמו קופת חולים למשל. עדיין יש הרבה מרפאות לא נגישות, והממשל מנסה לתת טיפול יותר אינטנסיבי במקרים כאלה".
שם המשחק – כסף
כצפוי, רבה הראשי של קרית מוצקין, הרב מאיר דרוקמן, טוען כי אכן מדובר בבעיה של תקציבים. "הבעיה היא בעיה תקציבית. בתי הכנסת בקושי חיים, מאיפה ישיגו תקציבים למתקן כזה? צריך לזכור שהיום בתי כנסת חיים מהפרוטות שאותם מתפללים שעולים לתורה נותנים.
"אין היום תקציבים של העירייה או משרד הדתות, שום כלום. הם חיים ממש מהיד לפה, וצריכים לשלם מים והוצאות אחרות. אם מדובר בבית כנסת מפואר אז אפשר לבוא בטענות, אבל ברוב בתי הכנסת הדלות זועקת מכל קיר. בוודאי שאין מדיניות של הוקעת המוגבלים, אבל שם המשחק זה כסף".
לגבי האיסור על שימוש בכיסאות גלגלים על פי ההלכה. לא הכחיש הרב כי קיימים הגבלות, אולם לדבריו יש פיתרונות גם למגבלות הלכתיות אלו. "רוב מכשירי השמיעה אפשרי להיכנס איתם לבית הכנסת, כיסאות שאינם חשמליים בודאי שאפשר. לגבי כיסאות חשמליים קיימת מחלוקת בין הפוסקים. בבית הכנסת שלי התרתי, בתנאי שעל הרכב שמגיע עם קולנועית כזו יש שלט באותיות גדולות שהוא מותר לשימוש בשבת, בהיתר רבני 'צומת'.
החברה עצמה מספקת קולנועיות, שיש עליהם שלט שאומר שהשימוש במוצר אפשרי בשבת, אז כדאי לדאוג שיהיה שלט כזה כדי שלא תהיה מראית עין. אם מישהו מגיע בצורה כזו אני לא אומר לו דבר. אהיה יותר מרוצה אם איזה פיליפיני יביא אותו לא על כיסא רגיל, וזה יהיה יותר מהודר. אבל זה כבר שאלה של הידור, ואני חושב שזה ככה בכל הקריות".
את הטענה שהממסד החרדי לא מקבל את הנכים, שלל הרב מכל וכל. "זה בדיוק הפוך, עושים את כל המאמץ כדי להקל על מוגבלים. אין כל ניסיון למנוע ממוגבלים להגיע לבית הכנסת, אלו דברים מנותקים מהמציאות ולאף אחד אין מגמה כזו".
