בישראל 30,000 קטועי גפיים מסוגים שונים וכתוצאה מסיבות שונות. בעקבות מלחמת חרבות ברזל הצטרפו 96 קטועי גפיים. בארה"ב 2.7 מיליון קטועי גפיים והמבט שלנו ללמידה והתפתחות הוא לשם.
ארגון נכי צהל הדגיש את אי ההבדל מבחינתם בין פצועי נפש לפצועי גוף. כל פצוע גוף גם פצוע בנפש ונדרשת מעטפת שיקומית חזקה לכל הפצועים כדי לעזור להתמודד עם כל האתגרים.
רונן מנכל הצעד הבא- אנחנו בישראל נדרשים להשתפר משמעותית טכנולוגית. חסר לנו המון ידע בנושאי שיקום מורכב ואין מספיק תקציב לפרוטזות חדשניות.
קרן לביא מזרחי, מנהלת מחלקת פיתוח משאבים וניהול אירועים גדולים בעמותת נגישות ישראל, ייצגה את העמותה בדיון חשוב זה – כידוע עמותת נגישות ישראל ממוקדת ומובילה את נושא הנגישות לאנשים עם מוגבלות מאז 1999.הרבה התקדם ב-25 שנים האחרונות. חצי הכוס הריקה עוד ריקה מאד ועל כולנו מוטלת אחריות לשפר ולהמשיך לקדם חקיקה, הטמעה וקידום פתרונות מקדמי נגישות אבל חשוב גם לציין כי חקיקת הנגישות ומצב הנגישות בפועל מאוד התקדם וחשוב שנוודא שממשיכים בכל הכוח במיוחד היום במיוחד עבור אלפי האנשים שהצטרפו לציבור האנשים עם מוגבלות בכלל והחודש במיוחד קטועי הגפיים.
על כולנו מוטלת האחריות לוודא שלא רק עושים וי על מה שהכרחי אלא מוודאים שכחברה אנחנו מאפשרים שילוב אמיתי ונכון שיפור באיכות החיים מעודדים לחלום ולהגשים חלומות למצות את הפוטנציאל שלגמרי קיים
לאור הגידול הגדול של כמות האנשים עם מוגבלות מאז ה 7 לאוקטובר הארור, ברור שעולה צורך בשיפורי החקיקה והתקנות הקיימות. וכאן המקום לשים זרקור ולקרוא לכולנו לקחת אחריות ולפעול בכל הכוח בנושא
קרן הוסיפה כי במסגרת מיזם האפוד הסגול של עמותת נגישות ישראל שפועל במרץ מאז ה-7/10 בישראל לסיוע והנגשה של שעת החירום הזו שנכפתה על כולנו – התחלנו פרויקט רלוונטי מאד לכל הפצועים החדשים וכמובן בהם קטועי הרגליים – מנצחים את החיים – פרויקט שמראה שיש אפשרות לחיים טובים גם כשחיים עם מוגבלות – והנגישות היא זו שיכולה להביא אותנו לאור בקצה המנהרה . התחלנו בבית לוינשטיין וממשיכים בשיבא ובעוד מוסדות ברחבי הארץ – חושפים בפני האנשים שחדשים למוגבלות את חצי הכוס המלאה שתעזור לקדם ולזרז את החזרה לחיים מלאים. תעזרו לנו להגיע למי שצריך את הקורס הזה.
כמו כן עמותת נגישות ישראל נמצאת בעיצומה של הכנת תוכנית לאומית לשיפורי נגישות בעשור הקרוב.
העמותה קוראת לארגונים ובעיקר לאנשים עם מוגבלות להעביר אליה דרישות וצרכי נגישות חדשים או כל בעיה בנושא הנגישות בהם נתקלו.
ברוך כהן בן 72, רפש"צ קיבוץ מגן שנפצע במלחמה הנוכחית ויושב בכיסא גלגלים אמר: "אני מסתכל על אנשים בגובה הלב", "עכשיו אחרי השיקום אני מוטרד מאיך אנשים מסתכלים עלי ומה הם חושבים עלי. הנכות מגיעה לפתע ואף אחד לא מכין אותך" ביקש להעלות למודעות את נושא הנגישות את החוק והאכיפה שלו.
נשמח ונעריך את עזרתכם לקידום הנגישות ושילובם של אנשים עם מוגבלות בחברה!
