חדשות

הספורטאים הפראלימפיים, כמו הספורטאים האולימפיים, השקיעו שנים רבות באימונים מפרכים ובתחרויות ארציות ובינלאומיות כדי להשתתף במשחקים בטוקיו 2020. עבור רבים מהם, הספורט הוא תחום שוויוני בו הם יכולים לממש את מלוא יכולותיהם, ללא חסמים וללא צורך להתמודדות עם סטיגמות חברתיות. חשוב כי יהיה סיקור משמעותי של המשחקים הפראלימפיים, תוך שימוש בשיח מכבד ושוויוני.

על מנת לסייע לכתבים המעוניינים לעסוק במשחקים הפראלימפיים, גיבשה נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים מספר עקרונות מנחים והמלצות לשפה ושיח [1]

"האדם תחילה" – התייחסות קודם לאדם ורק אחר כך 'אם בכלל' למגבלה. במידת האפשר לדבר על ספורטאי, אתלט, שחיין וכו', במידת הצורך – אתלט/ספורטאי/שחיין פראלימפי. סוג המוגבלות והפרטים הרפואיים לרוב אינם רלוונטיים, ואינם תורמים להסברים אודות הספורט, ההישגים או להנאה מצפייה בתחרות.

טרמינולוגיה נכונה – לצד ההמלצה להמעיט בעיסוק במגבלה, חשוב לדעת כי המונח המקובל כיום הוא אדם עם מוגבלות ובאופן דומה: אנשים עם מוגבלות ראיה, שחיין עם מוגבלות שמיעה, מתעמלת עם מוגבלות שמיעה, שחקנים עם מוגבלות פיסית, אתלט על אוטיזם וכיוצא בזה.

מושגים שכדאי להימנע מהם "אנשים בעלי מוגבלות" (האנשים אינם הבעלים של המוגבלויות שלהם), וכמובן מונחים מתייגים כגון נכים, משותקים ועוד. בנוגע מונחים מתייגים כגון נכים, משותקים ועוד. בנוגע למונח "אנשים עם צרכים מיוחדים", אף כי יש המעדיפים אותו, אנו ממליצים להמעיט בשימוש בו מתוך תפיסה של אנשים עם מוגבלות רבים, כי הצרכים אינם ייחודיים, ומה שדרוש הוא הנגשה והתאמה. במקרים של התלבטות עדיף להיצמד למונחים המקובלים בעולם.

ספורטאים ללא מוגבלות – אם אתם רוצים להתייחס לספורטאים אולימפיים ביחס לספורטאים פראלימפיים, כדאי להשתמש במושג "ספורטאי ללא מוגבלות", ולהימנע מהמונחים "רגיל", "נורמלי" וכיוצא בזה.

"פשוט תיהנו רגיל" – הספורט הפראלימפי הוא קודם כל ספורט, וכדאי להתמקד בתיאור הספורט עצמו, המאפיינים והחוקים הייחודיים לו, המתמודדים בתחרות, האימונים המפרכים הנדרשים לכל ספורטאי, ההישגים הספורטיביים וכל נושא אחר.

הימנעות מביטויים מעוררי רחמים וטרגדיה – יש להימנע מביטויים המתארים אנשים עם מוגבלות כקורבנות, סובלים ונתונים לגורל טראגי. יש להימנע מביטויים, כגון "סובל מ..", "לוקה ב..", "קורבן של", "לצערנו". במקום הביטוי "מרותק לכיסא גלגלים", יש להשתמש בביטוי "מתנייד בכיסא גלגלים."

הישגים כספורטאים – לספורטאים פראלימפיים, כמו כל הספורטאים האולימפיים, ישנם הישגים אדירים הדורשים השקעה ומחויבות אישית, אימונים מפרכים והקרבה לא מעטה, אך רצוי שלא להגזים בתיאור הישגי הספורטאים עם מוגבלות באופן לא פרופורציונאלי לספורטאים אחרים. הגזמה כזו מרמזת כי הציפיות המוקדמות מאותו אדם לא היו גבוהות במיוחד. כך, כדאי שלא להתייחס לאנשים עם מוגבלות כ"בלתי רגילים", מעוררי השראה או מצליחים "כנגד כל הסיכויים". מומלץ להימנע מביטויים כמו "הם צריכים להתגבר גם על המגבלה וגם על הקשיים של להיות ספורטאי/ת."

אנשים הם מכלול של תכונות – מומלץ לתאר את האנשים כפי שהם בחיים האמיתיים. למשל, אנשים עם מוגבלות יכולים להיות ספורטאים, אך הם עשויים גם להיות הורים, מהנדסים, רופאים, מנהלי עסקים או עיתונאים.

דברו עם האדם בגובה העיניים – כשאתם מדברים עם אדם שיש לו מגבלות, או מראיינים אותו, דברו ישירות עם אותו אדם, ולא עם המלווה או המתורגמן. אם מתקיים ראיון, חשוב לשאול את האדם כיצד יהיה הכי נוח לקיים את הריאיון, והאם דרושות התאמות כגון תאורה, שמע, צורת ישיבה וכו'.

[