הוועדה לפניות הציבור קיימה היום ישיבה בנושא פניות ציבור של הורים לילדים נכים הזקוקים לסייעת אישית בחינוך המיוחד.
הישיבה התקיימה בעקבות פנייתו של מר קובי כהן, יו”ר ארגון הפעולה של הנכים בישראל. מר כהן ציין בפנייתו לוועדה, כי בתחילת שנת הלימודים הנוכחית מצאו עצמם הורים במאבק להסדרת הסייעת האישית לילדיהם במערכת החינוך המיוחד, זאת כששרת החינוך החליטה לשנות קריטריונים ולהערים קשיים בפני ההורים ולבטל את הסייעת האישית שהוקצתה לילדיהם, זאת בנוסף לכך שמידי שנה נאלצים הורים לילדים נכים לנהל מסע מביש של הידברות, שכנוע ומאבק עם גורמי רווחה, חינוך, שלטון מקומי, בריאות ועוד, על מנת להסדיר את רצף הסיוע לילדיהם כדי שיוכלו להעניק להם חינוך על פי חוק.
יו”ר הוועדה, ח”כ סופה לנדבר, ציינה בפתח דבריה את התנהלות משרד החינוך בכך שניסה למנוע בכל דרך את קיום הישיבה ולבסוף נשלחה נציגה זוטרה ביותר לייצג את המשרד, שלא היו לה כלים להתייחס לפניות ולטענות שהועלו על ידי הפונים.
ח”כ לנדבר ציינה כי מנתונים שהגיעו לוועדה עולה כי במסגרת החינוך המיוחד למדו בסוף שנת תשס”ז כ-130,000 תלמידים; בחינוך הרגיל, במסגרת התוכנית לשילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים, למדו בסוף שנת תשס”ז כ-50,000 תלמידים.
כמו כן ציינה ח”כ לנדבר כי ב-24 בספטמבר 2007 הוקמה ועדה ציבורית על ידי שרת החינוך, לבחינת מדיניות הטיפול בתלמידים בעלי צרכים מיוחדים בראשות השופטת בדימוס, הגב` דליה דורנר. הוועדה הוקמה על-מנת לבחון את מדיניות משרד החינוך בכל הנוגע לטיפול בילדים בעלי צרכים מיוחדים; לבחון את אופי הקצאת התקציב של משרד החינוך בכל הנוגע לטיפול בילדים אלו , לשרטט תכנית פעולה לטיפול ולקבוע סדרי עדיפויות.
מסקנותיה של הוועדה היו צפויות להתקבל תוך 5 חודשים. עם זאת, טרם הוגשו מסקנות.
ח”כ לנדבר ציינה כי מדיניות משרד החינוך בנושא הסייעות היא בלתי הגיונית לחלוטין. הילדים קיבלו סייעת אישית ”בזכות” לפי חוקי מדינת ישראל ופתאום מבטלים את הסייעת ללא כל הכנה והסבר להורים.
לדבריה, ביטול 136 סייעות שטפלו בילדים בחינוך המיוחד, הסובלים מבעיות קשות ביותר, הנה שערורייה וצריך להחזיר מיד את הסייעות לעבודה וזאת לפחות עד לסיום עבודתה של ועדת דורנר.
ח”כ יעקב כהן ציין כי ועדת דורנר שהביאה מומחים בינלאומיים הייתה צריכה לשמוע את ההורים המתמודדים עם הקשיים היומיומיים. לדבריו, ביטול הסייעות בחינוך המיוחד זו גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה וזו ”מדיניות חלם” לבטל את הסייעות בטרם סיימה ועדת דורנר את עבודתה.
בישיבה נכחו פונים, הורים לילדים עם נכויות קשות ביותר הלומדים במסגרת החינוך המיוחד שסיפרו על תלאותיהם הקשות ביותר עם ילדיהם. לדבריהם, בעקבות ביטול הסייעות בבית הספר לא ניתן חינוך לילדים אלא ניתנים שרותי שמרטפות- ”בייבי סיטר” לילדים. לדבריהם, התנאים בבית הספר הם בלתי הגיוניים ובלתי אפשריים. כל ההורים ציינו כי הסייעות נחוצות לילדים בחינוך המיוחד ודרשו להחזיר אותן מיד לעבודה. כמו כן ציינו ההורים את הבעיה של העדר סייעת רפואית בבית הספר. לדברי ההורים, אחות אמורה להעניק טיפול לכ- 100 ילדים שחלקם מפרכסים. כמו כן ציינו ההורים כי ביטול משרת הסייעת האישית, העמיד בפני הורים לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים קשיים רבים וביניהם: סיכון פיזי של הילד בזמן הסעתו למוסד החינוכי; גרימת סבל לילד בזמן שהותו בבית הספר ופגיעה אפשרית בהישגיו הלימודיים. לדבריהם, עם ביטול הסייעות אסרו בבתי הספר להביא סייעת פרטית ו/או שהורה יסייע לילד בכיתתו.
לדברי ההורים, מנהלי בתי הספר פוחדים להתלונן על המתרחש בכיתות כי הם מאוימים על ידי משרד החינוך.
בישיבה נכח הורה מרהט שסיפר כי בעירו הילדים בחינוך המיוחד נוסעים ללא ליווי ובבית הספר שמיועד ל-10 כיתות הוסיפו עוד 5 כיתות והילדים לומדים ללא מזגנים. לדבריו, גם משרד החינוך וגם ראש העיר מתנערים לגמרי מהמתרחש בחינוך המיוחד ברהט.
גב` דפנה אזרזר, מרכזת תחום הורים וילדים בארגון הפעולה של הנכים, ציינה כי בתחילת שנת הלימודים הנוכחית בוטלו משרות הסייעות האישיות, אשר ליוו בשנת הלימודים החולפת 136 תלמידים. ביטול המשרות, גרם לחלק מהמשפחות להשאיר את ילדיהם בבית בשל הסיכונים הפיזיים להם נתונים ללא ליווי אישי בבית הספר. הגב` אזרזר ציינה כי ”סייעת התגבור”, שבאה בעקבות שינוי מדיניות משרד החינוך, איננה עונה על צרכים פרטניים של התלמידים הזקוקים לכך ובעצם הופכת למיותרת בעיני הורי התלמידים. כמו כן ציינה גב` אזרזר כי קיים צורך בסייעות רפואיות. כיום, אחות בית הספר היא זאת שמבצעת את הטיפול הרפואי והסייעת הפדגוגית אחראית על המשך המעקב. לדבריה, מיעוט הצוות הרפואי אינו עונה על הצורך במקרי חירום.
ד”ר עדינה יוסף, ממחלקת אם וילד במשרד הבריאות, ציינה כי משרד הבריאות אינו אחראי על הטיפול הרפואי והפרא-רפואי הניתן לילדים במסגרות החינוך המיוחד לרבות ילדים זכאי חינוך מיוחד המשולבים במסגרות חינוך רגילות. לפי חוק החינוך המיוחד האחריות לנושאים אלה מוטלת על משרד החינוך.
הגב` אסתר ירקוני, רכזת בכירה לטיפול בפניות ותלונות הציבור, במשרד החינוך, התרבות והספורט, ציינה כי עמדת משרד החינוך מבוססת על גישה מקצועית בכל הקשור לשימוש בסייעת אישית. על-פי עמדה זאת- אין לאשר סייעת אישית לתלמידים הלומדים במוסדות החינוך המיוחד. אפשר לתגבר את המוסד החינוכי בשעות סיוע נוספות (ב”סייעת תגבור”) על-פי שיקול דעתו של המפקח על החינוך המיוחד במחוז. לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים הלומדים בכיתות רגילות שהם זכאי שילוב אפשר לאשר ”תמיכה מסוג סיוע” כחלק מתכנית השילוב.
לדבריה, ההחלטה על ביטול סעיף הסייעות האישיות מבטאת החלטה מקצועית פדגוגית, שאין בצידה שיקולים תקציביים והיא מבוססת על מספר שיקולים כגון העצמת התלמיד היות ואחת ממטרות מערכת החינוך הינה לקדם עד כמה שניתן את כישורי החיים העצמאיים של תלמידים.
הגב` ירקוני ציינה כי במקום הסייעת האישית יש סייעת תגבור וסייעת כיתתית שנותנות מענה לילדים. לדבריה, בועדת דורנר הובאו מומחים רבים מחו”ל שחיוו דעתם בנושא החינוך המיוחד ונעשית עבודה רצינית מאוד בועדה.
עו”ד אביבית ברקאי אהרונוף, רכזת פניות הציבור במועצה לשלום הילד, ציינה כי פניות הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים מעידות על כך שביטול הקצאת הסייעות האישיות בחינוך המיוחד יוצר קושי מיוחד בשתי נקודות זמן: במהלך ההסעות, מדיווחי ההורים עולה כי לא בכל ההסעות נוכחים מלווים, גם שנוכחותם נדרשת על-פי חוק. במהלך יום הלימודים, סייעת תגבור כיתתית אחת מתקשה להתמודד עם מספר הצרכים המגוון הרב בכיתה, ועל כן לעיתים נפגמת איכות הלימודים כאשר גם המורה נדרשת לעזור לסייעת בתפקידה. כמו כן לא נקבעו קריטריונים לזכאים לסייעת תגבור.
בסיכום הישיבה, יו”ר הוועדה, ח”כ סופה לנדבר, הודיעה כי:
1. בכוונתה לפנות לשרת החינוך בבקשה להחזיר מיד את 136 הסייעות שעבדו בחינוך המיוחד וזאת עד סיום עבודתה של ועדת דורנר.
2. בכוונתה לפנות לשרת החינוך בבקשה לדעת את עלויות עבודתה של ועדת דורנר.
3. בכוונתה לפנות לשרת החינוך בבקשה לבדוק מה קורה בחינוך המיוחד ברהט וזאת לאור העדויות הקשות שנשמעו בוועדה על המתרחש שם.
4. הוועדה תקיים ישיבה נוספת בקרוב בהשתתפות שרת החינוך ומנכ”לית המשרד.
