עינב גלילי : פסקל ברקוביץ, שלום, בוקר טוב לך.
פסקל ברקוביץ : שלום, בוקר אור.
עינב גלילי : מגזר הנכים. מה נשמע?
פסקל ברקוביץ : בסדר גמור. יש הרבה הרבה ארועים נגישים שבסוכות אפשר לטייל בלב שלם ולהנות. יש דבר נורא חדש ונורא טוב שזה לוגו של נגישות. אני לא יודעת מאיפה להראות אותו. אני אראה אותו ככה, אתם רואים אותו? הכחול הזה? ככה, אתם רואים אותו? אז זה לוגו שאומר שהארוע נגיש. אפשר ללכת בלב שקט. הסבתא בכסא גלגלים, הבן עיוור, לא משנה מה, משפחה סבבה… כל אחד…
עינב גלילי : לא יודעים?
פסקל ברקוביץ : לא, אי-אפשר לדעת.
עינב גלילי : יצא לך להגיע למקומות ולא לדעת האם תזכי להכנס?
פסקל ברקוביץ : לא יודעים אם יש שירותים נגישים, לא יודעים אם יש ראמפות, לא יודעים אם יש מדרגות, לא יודעים אם יש חצץ. קילומטר חצץ שצריך לחצות כדי להגיע לבמה או, אז ככה עכשיו יודעים, יש לוגו. מי שמארגן ארועים, פסטיבלים, ורוצה את הלוגו הזה, מתקשר לעמותת נגישות ישראל שמרכזת את כל הנושא הזה. ומי שקיבל לראשונה את הלוגו הזה, הפארק האקטיבי בוינגייט שב-1 לאוקטובר, שם יש פעילות נגישה עם הילדים, עם הכל, הכל נגיש, נגיש, נגיש, אפילו וי.איי.פי לנכים כי זה פעם ראשונה שזה נגיש, נגיש, נגיש. אז מי שנכה מתקשר ומודיע שהוא נכה, ואז מקבל שטיח אדום. זה לא כל יום שנכה מקבל שטיח אדום, זה נחמד. וזהו, זו החדשה הממש טובה. עכשיו, מה הארועים הנגישים הטובים? יש ברמת-גן בפארק הלאומי, הפארק הלאומי כל השנה נגיש, אבל עכשיו יש תערוכת חוצות של 100 כסאות, מציירים על פסלים של אריות, של שוורים, של אני לא יודעת מה. עכשיו יש… תפוזים היה לאחרונה, עכשיו יש כסאות שמציירים עליהם ואפשר לבוא, כל מיני אומנים ואנשים מפורסמים ציירו – שלמה ארצי, יהודה פוליקר, שרה אנג"ל, קדישמן עשה כסא. ויש אומן בכסא, לא בכסא גלגלים, הוא נכה, הוא צולע, יש לו בעיה ברגל – זה מה שקורה לפריצת דיסק שלו, זה מצטלם טוב – והוא מאוד סובל, הוא אומן מדהים, הוא מאוד מאוד סובל, ומתוך הכאב הוא יוצר והוא צייר כסא שאנחנו תיכף נראה, יש תמונת סטיז של הכסא שלו. צריך להגיד שכל ההכנסות של התערוכה הזו הולכות לילדים עם צרכים מיוחדים, מוכרים את הכסאות האלו. ואפשר לבקר שם עד ה-8 לנובמבר, כמובן הכניסה חופשית.
עינב גלילי : ונגיש לגמרי.
פסקל ברקוביץ : ונגיש לגמרי, ונורא כיף לראות שעכשיו האומנים הנכים מתקבלים בקהילה של האומנים, כל פעם שיש ארוע כזה אז יש איזה אומן נכה שזוכה למקום. זה ממש טוב.
אפי טריגר : מה עוד?
פסקל ברקוביץ : ב-2 לאוקטובר יש עוד ארוע מדהים ששווה לציין אותו, בית איזי שפירא ארגן בפארק חברים ברעננה פסטיבל שמתחיל ב-9.30, מסתיים ב-14.00, שהוא פסטיבל שמיועד לילדים עם צרכים מיוחדים אבל כולם מוזמנים, פסטיבל מדהים, מדהים לגמרי, בסימן של שילוב. שם יש קבלת פנים עם חיות מהג"ונגל, טקס סוכות בשעה 12.00 והרבה דברים ממש מדהימים. אז ב-1 לאוקטובר פארק קריאטיבי, ב-2 כבר ברעננה את הארוע של בית אישי שפירא.
עינב גלילי : ב-2 באוקטובר.
פסקל ברקוביץ : ואחר-כך לטייל ברמת-גן בפארק. זה נשמע טוב, נכון?
עינב גלילי : ועכשיו יש עוד משהו שרצית לדבר עליו, כתוב כאן "סרטון מה-ה-ה-המם.
פסקל ברקוביץ : מה-ה-ה-מם, כן. עכשיו אתם צריכים להדבק למסך בבקשה, לא לעשות, תפסיקו לעשות מה שאתם עושים עכשיו, לא לבשל ולא לעשות כלום רק להסתכל. יש פה סרטון מדהים, אני רוצה שנתחיל לראות אותו. פשוט הנה, קוראים לו פאטי פריס, ז"ון סטוק, ז"ון סטוק זה השם האמיתי שלו, פטיפר זה שם כינוי שלו. יש לו רק רגל אחת, אתם רואים נכון. הוא בא מאיזו עיירה מפגרת בצרפת, בדיז"ון, משם בא החרדל, נכון? חרדל דיז"ון, אז משם בא החרדל. אז יש עוד משהו מוצלח חוץ מהחרדל. יש את פטי פריס שהוא פשוט רוקד מדהים, עם רגל אחת. פשוט דבר מדהים. ומולו קנדי אחד שקוראים לו לייזי לגס, כי הוא פשוט הרגליים שלו לא שוות משהו, אבל תסתכלו מה הם מסוגלים לעשות. אז אני לא יודע, נולד לאחד ילד נכה, אתה אומר חרב לי העולם. לא, לא, הנה, הנה, אפשר הכל. הכל, הכל.
עינב גלילי : פסקל, היה כיף. תודה רבה רבה.
פסקל ברקוביץ : תודה.
