חדשות

מקור: הכל-צפוי, רשת א' של קול-ישראל

ריקי הראל : אנחנו ממשיכים בהכל צפוי עכשיו עם ראובן בראון, שלום לך ראובן.
ראובן בראון, מעסה רפואי, ויועץ לוועדת תקינה במת"י בסוגיות של נגישות לעיוורים: שלום וברכה.
ריקי הראל : אתה אדם עיוור, ואתה מעסה רפואי, נכון?
ראובן בראון : נכון.
ריקי הראל : וגם יועץ לוועדת תקינה במכון התקנים בסוגיות של נגישות לעיוורים שזה מאוד חשוב שאדם כמוך יהיה כדי לייעץ שם. אז אני מבינה שוועדת התקינה עוסקת עכשיו בתקן למשטחים מונגשים לעיוורים. אתה רוצה להסביר לנו קצת יותר על מה מדובר?
ראובן בראון : או. קיי. קודם כל לקויי ראיה שזה אנשים עיוורים לחלוטין או כאלה עם שרידי ראיה, מאחר והם לא יכולים דרך העיניים לקבל את האינפורמציה כמו שאדם פיכח כמוך למשל מקבל בדרך שהוא הולך, הוא צריך את האינפורמציה הזאת לקבל בדרך אחרת. אז מי שבכלל לא רואה, אמור לקבל את זה או באמצעות חוש השמיעה או חוש המישוש, ואנשים עיוורים שיש להם שרידי ראיה ברמה זו או אחרת, אז מעבר לשני החושים שדנו בהם, הם גם מנצלים את שרידי הראיה כדי לנסות כמה שיותר לקבל את המידע בראיה. צריך להפעיל כמה פרמטרים על הדברים הנראים, כדי שאכן האנשים האלה יוכלו לראות אותם, וזה אומר שהחלק הנראה צריך להיות גדול ובקונטרסט. זאת אומרת בצבע ניגודי, או מה שאנחנו קוראים, בניגוד חזותי.
ריקי הראל : כן.
ראובן בראון : עכשיו כשאנחנו דנים ב, בואי נגיד כשאת הולכת על מדרכה, את הולכת לפני מעבר חציה, את רואה איפה הכביש, איפה המדרכה נגמרת, ואין לך בעיה. כשיש לך מכשולים בדרך, עמודים תמרורים, את יכולה לעקוף אותם, כשאת צריכה לפנות לכניסה לאיזה שהוא בניין, אז את רואה את הכניסה מהמדרכה כבר, את רואה את הבניינים מסביב, ואת יודעת להפנות את צעדייך או את גופך לאותו כיוון.
ריקי הראל : כן.
ראובן בראון : מי שלא רואה, או שרואה מעט מדי, כל הדברים האלה הם קצת בעייתיים עבורו.
ריקי הראל : כמובן.
ראובן בראון : אז לכן מי שלא רואה בכלל, צריך להיעזר בחוש המישוש בקטע הזה, והמישוש כאשר מדברים על סביבת הרחוב, או סביבה מנחה למבנים, או לפני מעבר חציה וכולי, זה בעזרת מישוש בכפות הרגליים. או מי שמשתמש במקל, בעזרת מקל שאותו הוא מגלגל או מקיש על הרצפה.
ריקי הראל : כן.
ראובן בראון : עכשיו מי שכן רואה, צריך לאלמנטים האלה להוסיף גם צבע. כלומר אותם סימנים צריכים להיות גם בניגוד חזותי.
ריקי הראל : כן, זה לכבדי ראיה. שעם שרידי ראיה.
ראובן בראון : אני קורא לזה עיוורים עם שרידי ראיה.
ריקי הראל : כן.
ראובן בראון : או. קיי. עכשיו אם אנחנו קופצים לתקן שהזכרת,
ריקי הראל : כן.
ראובן בראון : אני חבר באותה וועדת תקן,
ריקי הראל : כן.
ראובן בראון : שאמורה לדון בסימנים, סימני אזהרה וסימנים מובילים,
ריקי הראל : אתה עיוור מוחלט, אגב?
ראובן בראון : לא, אני עם שרידי ראיה,
ריקי הראל : אז אתה יכול לייעץ במה שנוגע לעיוורים מוחלטים?
ראובן בראון : כן.
ריקי הראל : או שרצוי במקרה הזה לקחת מישהו שהוא ממש עיוור?
ראובן בראון : אז א", אני לא לבד בשטח בוועדה הזאת, ישנו מישהו שכנראה רואה פחות טוב ממני, או יותר עיוור, מה גם שאני במשך די הרבה שנים למדתי את הנושא, והתייעצתי עם אנשים, אני לומד טוב טוב את העניין הזה, ואני בהחלט יכול להרגיש כי גם אני בזמנים מסויימים כמו בזמן ערב, כשהתאורה לא טובה, אני עיוור כמוהם, אני נתקל בעמודים אולי יותר מהם, כי אני לא משתמש במקל, אני יותר חשוף לעניינים האלה. בכל אופן, אותה וועדת תקן, כאשר בודקים משהו מסויים, או כאשר מתכננים משהו מסויים, מן הראוי גם לבדוק אותו, לראות בדיוק מה הוא הדבר שהכי טוב, שהכי נימוש, כלומר הכי ניתן להבחנה בעזרת רגל. מהו הניגוד החזותי, כלומר מה הם הצבעים שהכי כדאי להשתמש בהם, כיוון שהם ייראו יותר טוב.
ריקי הראל : כן.
ראובן בראון : אז לכן אנחנו ביקשנו בקשר לעניין הזה של הבדיקה, אנשים עם היעדר גמור של ראיה, או עם שרידי ראיה, כדי שבבוא הזמן יוכלו לבדוק משטחים שאני מקווה שמכון התקנים יכין לצורך הבדיקה הזאת,
ריקי הראל : כן, זה יפה, אבל מה שלי מפריע זה שאלה יהיו משטחים מצומצמים ומה יהיה הלאה. זאת אומרת אפשר להנגיש פרק רחוב, והוא יהיה מצויין, אבל קצת הלאה ממנו, כבר זה לא יהיה מונגש, ואז אותו עיוור יסתבך?
ראובן בראון : או. קיי. לא. אז בואי נראה, הרי אי אפשר את כל הרחובות להנגיש, כי זה גם מפריע ללקויות אחרות, לאנשים עם מוגבלויות אחרות, למשל שמוטי כף רגל, ואנשים שנעזרים בקביים, אז אי אפשר את כל העולם להנגיש. אבל יש דברים שהם חשובים מאוד לענייננו. והסימנים מונחים פחות או יותר כך, א", יש לנו סימני אזהרה. אז אם אתם מכירים את הבליטות הקטנות שלפני,
ריקי הראל : שפת המדרכה.
ראובן בראון : שפת המדרכה, כאשר היא מונמכת.
ריקי הראל : כן.
ראובן בראון : זה פשוט סימן שמראה לאדם אדוני תעצור, כי הכלב שלך אמור להוביל אותך אל הכביש. כלב נחיה יודע לעצור כשישנה מדרגה, כשישנה אבן שפה. אבל אם היא חסרה, אז צריכים להזהיר בדרך אחרת. התקן מגדיר גם עוד מקומות שצריכים להיות בהם סימני אזהרה, לא ניכנס לזה פה, סימן אחר, הוא סימן מאתר, מ"ם, אל"ף, ת"ו, רי"ש, זה משהו לרוחב הדרך שבה הולכים, שמסמן לבן אדם, בוא תראה, משמאלך ישנו כניסה לבניין מסויים, הכוונה כמובן לא למבנה מגורים, אלא למבנה ציבור שיש להם תפושה מסויימת, וזה סימן שאומר לו אדוני, פה יש משהו, ולהסב את תשומת ליבו. באותה מידה יכול להסב את תשומת ליבו למעבר חציה שנמצא בצד. כי לא תמיד אנשים עוברים לאורך המדרכה ויודעים איפה מעבר חציה. סימן אחרון שאני הולך לדבר עליו, זה סימן הכוונה, או הובלה, שיש בעיה לשים אותו לאורך מדרכה, כי א", לא כל כך צריך אותו, כי מרגישים את אבן השפה לאורך הדרך, וההנחה היא שבבוא העת, מיכשולים שישנם בדרך, יזוזו, יוזזו לאיזה שהיא רצועה בצד, או בכל אופן לא יהיו באותה הדרך שקוראים לה דרך נגישה שהיא הדרך הראשית, ואדם אמור להרגיש בהם באמצעים שלו, או בשרידי ראיה, או בחושים שדיברנו עליהם.
ריקי הראל : יש אפשרות ראובן, מאחר שזמננו קצר מאוד, שתשאיר איזה שהוא מספר טלפון ושיוכלו להתקשר מי שרוצה להצטרף ולסייע בעניין הזה.
ראובן בראון : או. קיי. אז המספר הוא 03-5340810.
ריקי הראל : כן. מה זה בדיוק שם?
ראובן בראון : זה אני.
ריקי הראל : אה, אתה באופן אישי?
ראובן בראון : כן. כי אני אוסף, אין לנו בדיוק גופים שיודעים לאסוף את הנתונים האלה, ואותם אנשים ישמשו לא רק את מכון התקנים, אלא גם תקנות נוספות שהולכות להיות מתוקנות, וזה תקנות נגישות לסביבת הרחוב.
ריקי הראל : כן.
ראובן בראון : אם אני איננו, פשוט להשאיר אינפורמציה, מספר טלפון, להגיד מה הוא הליקוי, אם זה אדם שלא רואה בכלל, אם יש לו שרידי ראיה, אני מניח שהבדיקות תיעשינה באיזור תל אביב, כך שמי שיש לו בעיה להגיע ממקום רחוק, שיקחו את זה בחשבון.
ריקי הראל : או. קיי. אז בעיקר בתל אביב, הנגשה של משטחים, מי שרוצה לסייע והוא כאמור עיוור או עם שרידי ראיה, מוזמן להתקשר לראובן בראון, 03-5340810. זה מאוד חשוב. כך שרצוי שישתתפו באמת. תודה לך ראובן.
ראובן בראון : תודה לכם.
ריקי הראל : בהצלחה. 03-5340810.