מקור: "יש עם מי לדבר, גלי-צה"ל
.gif)
דליק ווליניץ: שלום, עם מי אני עכשיו?
אלי, נכה מבאר שבע: עם אלי.
דליק ווליניץ: כן אלי.
אלי, נכה מבאר שבע: אלי מבאר שבע.
דליק ווליניץ: כן אלי בקשה.
אלי, נכה מבאר שבע: אני רוצה על גופתי כעקרון להביע את הדעה שלי. אני נכה בעצמי על כסא גלגלים.
דליק ווליניץ: כן.
אלי, נכה מבאר שבע: אני בן ארבעים.
דליק ווליניץ: כן.
אלי, נכה מבאר שבע: אני נכה על כסא גלגלים משנת 2000.
דליק ווליניץ: כן.
אלי, נכה מבאר שבע: עכשיו אני כעקרון לצערי אם היה כתוב לי אני רוצה לדבר להביע את הדעה שלי לגבי הנכים שגם משנת 2000 נלחמים על הזכויות שלהם.
דליק ווליניץ: כן.
אלי, נכה מבאר שבע: עכשיו אני כעקרון אם היה כתוב לי על המצח עד איזה גיל באיזה גיל אני אשב על כסא גלגלים הייתי עושה שמיניות בעבר בשביל לא לשבת על כסא גלגלים.
דליק ווליניץ: כן.
אלי, נכה מבאר שבע: מי כמוך, מי כמוך יודע שאני לא בחרתי לשבת על כסא גלגלים ואלה שיושבים על כסאות גלגלים לא בחרו בזה והכיסאות גלגלים הם שהם מנעים אותם ממקום למקום.
דליק ווליניץ: כן.
אלי, נכה מבאר שבע: עכשיו אני אומר לגבי הגישה שאנחנו שתקנו עליה שאין גישה לנכים אם זה ירידה ממדרכות לכבישים שאנחנו מסכנים גם את התחבורה הציבורית, מסכנים את עצמנו בזה שאנחנו עולים לכנסת ולהביע הפגנות, כן?
דליק ווליניץ: כן.
אלי, נכה מבאר שבע: מספיק מכתב אחד שאנחנו כותבים, סליחה שאני אומר אפילו כמה מכתבים שאנחנו כותבים לאוצר ולא נענים על זה שאנחנו צריכים לצאת לרחוב ולהפגין עם הכיסאות גלגלים שיראו אותנו אנשים באיזה מצב אנחנו נמצאים. בסופו של דבר גם אלה שיושבים בכנסת ואלה שיושבים בממשלה כן.
יבוא יום עוד כמה שנים אני מאחל להם רק בריאות, כן, אבל יבוא עוד כמה שנים והם ישבו גם על כסא גלגלים והם יגידו אהה, עכשיו אנחנו מבינים מה המשמעות של הנכים.
דליק ווליניץ: כן.
אלי, נכה מבאר שבע: מה המשמעות של הסבל שלהם.
דליק ווליניץ: כן.
אלי, נכה מבאר שבע: פשוט אני, אני רוצה להגיד על אני כעקרון
דליק ווליניץ: אלי אני רק רוצה להגיד משפט אחד עוד דקה לדבר כי אנחנו התוכנית מסתיימת.
אלי, נכה מבאר שבע: מאה אחוז.
דליק ווליניץ: אני רק רוצה להגיד משפט אחד שבצד הדברים הקשים שאתה אומר אז עמותת נגישות ישראל
אלי, נכה מבאר שבע: כן.
דליק ווליניץ: מחוללת פלאים יום יום אגב בלי הפגנות אבל עם הרבה עוצמה והרבה כוח מצליחה לחולל פלאים בתחום של הנגישות שהזכרת בעיקר כי היא מסבירה שמי מפסיד מזה שהנכים אינם מגיעים לכל מקום הם גם בעלי עסקים, הבנקים,
אלי, נכה מבאר שבע: אז בוא נגיד לך משהו,
דליק ווליניץ: מוסדות הבידור וכן הלאה.
אלי, נכה מבאר שבע: סליחה, אני
דליק ווליניץ: יש לך חצי דקה,
אלי, נכה מבאר שבע: מאה אחוז.
דליק ווליניץ: אני שותק.
אלי, נכה מבאר שבע: אני כעקרון כן גר בבאר שבע. אני כעקרון כמה פעמים שלא מצאתי גישה, גישה אנשים שגם גרים בבאר שבע אני לא מצאתי גישה אחת זה לא חס וחלילה וחס האשמה של ראש העיר כן, הם צריכים לעזור לו גם בנושא הזה. אבל אני אומר כמה פעמים אני מבקש מאנשים זרים להוריד אותי מהמדרכות כן,
דליק ווליניץ: ברור, אלי?
אלי, נכה מבאר שבע: שיהיה לי גישה להגיע ממקום למקום.
דליק ווליניץ: אלי, אלי אני רוצה להודות לך כי הגענו לסוף. אני אשמח לדבר איתך בהרחבה בתוכנית נוספת.
אלי, נכה מבאר שבע: מאה אחוז.
דליק ווליניץ: עד כאן יש עם מי לדבר ותזכרו את הזהרתו של אלי אנחנו לעולם לא יודעים מתי אנחנו נהיה בכיסא גלגלים. שלום לכם, שלום, שלום ושוב שלום.
