מקור: רשת מורשת, יומן מורשת
רפאל אישרן: אנחנו עם הנושא המרכזי שלנו לערב זה: הנגישות של בתי הכנסת לציבור הנכים בישראל. אנחנו רוצים לומר שלום וערב טוב לד"ר יורם סבירסקי, חבר הועד המנהל של עמותת נגישות ישראל, שבדק את הנושא ואנחנו אומרים לך שלום וערב טוב
ד"ר יורם סבירסקי, עמותת נגישות ישראל: ערב טוב ושנה טובה
רפאל אישרן: שלום לך, שנה טובה. בעניין בתי הכנסת, אנחנו רוצים לשמוע מה קורה בבתי הכנסת בישראל ככלל, אנחנו מדברים על מוסדות שהם נגישים לנכים, אינם נגישים לנכים? מה קורה היום?
ד"ר יורם סבירסקי, עמותת נגישות ישראל: הרוב בהחלט לא, כלומר למעלה מ-90% מבתי הכנסת לא נגישים וכשאני מדבר על נגישות אני מתכוון גם לעזרת הנשים, לשירותי נכים וכמובן גם לאולם התפילה הראשי וזה למעלה מ-90% . עכשיו השאלה המרכזית לטעמי היא למה זה המצב ואני לא חושב שהסיבה הכלכלית היא הסיבה המרכזית כאן כי מצאתי כל מיני סימוכין לכך שאולי בעצם ההלכה ופרנסי הציבור הדתי על גווניו השונים, לא כולם, לא כל כך רוצים לראות אנשים עם מוגבלויות בסביבה שלהם.
רפאל אישרן: מה זאת אומרת? על סמך מה אתה אומר את זה?
ד"ר יורם סבירסקי, עמותת נגישות ישראל: זה לא נעים לשמוע את זה אבל
רפאל אישרן: לא, השאלה אם יש איזה שהן עובדות שעליהן אתה מתבסס באמירה הזאת שהיא אמירה מאוד קשה?
ד"ר יורם סבירסקי, עמותת נגישות ישראל: כי למשל אם תלך לכל מיני פירושים, אתר ישיבה, אתר שלזינגר ואחרים הם מערימים את כל הקשיים האפשרים בפני אנשים עם מוגבלויות שרוצים להגיע לבית כנסת בשבת למשל.
רפאל אישרן: מה זאת אומרת מערימים קשיים?
ד"ר יורם סבירסקי, עמותת נגישות ישראל: זאת אומרת ש
רפאל אישרן: לא מאפשרים להם לנסוע ברכב?
ד"ר יורם סבירסקי, עמותת נגישות ישראל: לא, לא מדובר רק ברכב. התפרסם הנושא של כיסאות גלגלים ממונעים וקלנועיות, על זה יש חילוקי דעות. הרבנים החרדים הוציאו פשקווילים מאוד חד משמעים נגד הקלנועיות והכיסאות הממונעים. לעומת זאת יש את מכון צומת שהתקין כל מיני סידורים שהופכים את הכיסאות האלה לכשרים לשימוש גם בשבת. אז אלה הדברים היחסית מפורסמים אבל יש פסקי הלכה שאוסרים על נסיעת כיסא גלגלים רגיל אפילו כי הוא עושה חריצים בקרקע ואם בכלל אז אולי מותר שגוי ידחוף את כיסא הגלגלים ולא יהודי. כל מיני דברים מהסוג הזה.
רפאל אישרן: מה זאת אומרת כל מיני דברים מהסוג הזה? אני מוכרח להגיד לך שאתה מדבר על עניינים הלכתיים, יורם סבירסקי, אתה מדבר על עניינים הלכתים
ד"ר יורם סבירסקי, עמותת נגישות ישראל: כן
רפאל אישרן: והעניין הזה של עשיית חריצים בקרקע זה הלכה מהלכות שבת. אתה מוזמן לפתוח משנה ברורה ולראות, שולחן ערוך, לא המציאו את ההלכה עבור עגלות הנכים, אתה יודע.
ד"ר יורם סבירסקי, עמותת נגישות ישראל: או.קיי. אבל המשמעות המעשית היא שנכה בכיסא גלגלים אפילו כיסא גלגלים לא ממונע, לא חשמלי לא יוכל להגיע לבית הכנסת בשבת.
רפאל אישרן: הוא לא יוכל להגיע כשמדובר במקומות שבאמת יש, אפשר לעשות חריצים בקרקע אבל אם הכל מרוצף או כמו שאנחנו יודעים היום עם רצפה שהיא איננה, איננה שדה בלתי חרוש או אדמה שהיא אדמה חשופה , אז בהחלט יוכל לקחת אותו אבל אני שומע בדבריך איזו שהיא מין נימה שבאה בטרוניה כלפי ההלכה היהודית, לא כלפי מי שמייצג אותה?
ד"ר יורם סבירסקי, עמותת נגישות ישראל: כן, העניין הוא שאת ההלכה מפרשים רבנים ואחרים בצורות שונות ולצערי ציבורים רחבים בישראל עדיין לוקחים את הפירוש המחמיר ומכבידים על אנשים עם מוגבלויות למשל בנושא של הגעה לבתי כנסת אבל לא רק. יש גם כל הנושא של עדות למשל. על זה יש
רפאל אישרן: טוב, אנחנו, אנחנו מדברים על נגישות של בתי כנסת, אתה יודע, לא על התייחסות בענייני בתי משפט ועדות
ד"ר יורם סבירסקי, עמותת נגישות ישראל: בסדר
רפאל אישרן: וגם לא בברכת כוהנים דרך אגב
ד"ר יורם סבירסקי, עמותת נגישות ישראל: ברכת כוהנים פחות מעניינת אותי. זה כאילו פולחן דתי ואז אפשר
רפאל אישרן: מה זאת אומרת כאילו פולחן דתי?
ד"ר יורם סבירסקי, עמותת נגישות ישראל: זאת אומרת לא כאילו, בסדר ואז כל המשתתפים בו אמורים להיות נקיים ומושלמים , ניחא.
רפאל אישרן: לא, אבל ההלכה , ככה רק לסבר את האוזן, זה היום כשאנחנו עושים את ברכת הכוהנים עם טלית אז גם מי שיש לו איזו שהיא בעיה ביד יכול לברך את עם ישראל באהבה וכל הסיבה שהיה איזו שהיא סיבה למה לא לקבל, לא להעלות אותו לדוכן היה משום הסחת דעת הקהל אבל לא ניכנס לעניינים האלה. אני רוצה לשאול אותך באמת על הנגישות לבתי הכנסת. מהבדיקה שאתה עשית, מוסדות דת כמו בתי כנסת, כמו מקוואות, נגישים לבעלי מוגבלויות כמו למשל מוסדות ציבור אחרים למשל משרדי ממשלה?
ד"ר יורם סבירסקי, עמותת נגישות ישראל: הם נגישים פחות. רק בשנים האחרונות יש בתי כנסת חדשים שהוקמו והם נגישים , דרך אגב לפי החוק, לא כל כך לפי דחיפה של הקהילה הדתית שהקימה או הקימו בשבילה את בתי הכנסת האלה ויש לי דוגמאות. יש בית כנסת כזה בקריית ביאליק ויש ברמת גן , יש באלקנה, יש כמה בתי כנסת כאלה חדשים והם נגישים, אפשר להגיד בהומור, למהדרין, כולל עזרת הנשים, כולל מעלית שבת לפעמים לעזרת הנשים או עזרת נשים באותו מפלס של אולם התפילה הראשי עם פרגוד.
רפאל אישרן: כן
ד"ר יורם סבירסקי, עמותת נגישות ישראל: התחושה שלי ממה שראיתי שבכל המקרים האלה הדחיפה לנגישות הייתה מצד הממסד החילוני ולא מצד הקהילה. מבחינה זאת מה שהתפרסם היום מטעם הרב הראשי ואיחוד בתי הכנסת הוא התפתחות מאוד מעניינת כי זה פעם ראשונה למשל שאני רואה את סמל הנגישות הבינלאומי במסמך רשמי של ארגון כמו איחוד בתי הכנסת וזה אומר שהנושא חדר למודעות שלהם וטוב שכך ואני מקווה שאולי תוך כמה שנים נוכל לדבר בנימה קצת אחרת.
רפאל אישרן: כן. הד"ר יורם סבירסקי
ד"ר יורם סבירסקי, עמותת נגישות ישראל: אבל כרגע, כרגע המצב הוא לא טוב כי רוב רוב בתי הכנסת לא נגישים וגם כשהם משפצים בית כנסת, יש לי דוגמה לכך בקריית מוצקין, אז ועושים שם שיפוץ גדול מאוד מעדיפים תוספת של אולם לסעודות מצווה על פני הנגשה
רפאל אישרן: טוב
ד"ר יורם סבירסקי, עמותת נגישות ישראל: ואם לא יעשו משהו, שוב, מכיוון הממסד החילוני אז הקשישים ומוגבלי הניידות לא יוכלו להגיע לבית הכנסת, במיוחד לא הנשים.
רפאל אישרן: אז הנה, אמרת, מה שנקרא פרסת את משנתך החינוכית בעניין הזה. הד"ר יורם סבירסקי, תודה רבה לך על הדברים.
ד"ר יורם סבירסקי, עמותת נגישות ישראל: תודה רבה לכם ושנה טובה ונגישה
רפאל אישרן: שנה טובה ומבורכת. שלום לאליעזר שפר, יושב ראש איגוד בתי הכנסת בישראל
אליעזר שפר, יו"ר איגוד בתי הכנסת בישראל: שלום וברכה.
רפאל אישרן: טענות כרימון
אליעזר שפר, יו"ר איגוד בתי הכנסת בישראל: תראה, אנחנו עומדים בפני מציאות, לא הייתה מודעות לנושא של הנכים, המדינה גם הייתה צעירה. אני לא יכול לבוא בתלונות על הראשונים והמייסדים. אני יכול רק לבוא בבקשה או בפנייה לאלה , לממונים, למופקדים בבית הכנסת, בדרך כלל הגבאים וכל החבורות שמנהלות את בית הכנסת. במחצית מבית הכנסת אין גישה לנכים. זאת אומרת, אדם שרוצה להתפלל בשכונה שלו ורוצה להגיע עם עגלת נכים ורוצה להיכנס בלי בעיות לתוך בית הכנסת יש פתחים צרים, יש מדרגות ויש כשלא נדבר כבר על זה בקומה העליונה שיש בעיה של יחידי סגולה שעשו מעליות, יש בעיה של עזרת נשים שהן תמיד נמצאים, נמצאות למעלה ויש ציבור לצערנו גדול מאוד של נכים מוגבלים וזקנים שהם אינם מסוגלים להגיע לבית הכנסת בכוחות עצמם והם נעזרים בעיקר בעגלות נכים אבל לאו דווקא עגלות נכים, לפעמים בהליכון, אם זה כרוך במדרגות הוא לא בא לבית הכנסת.
רפאל אישרן: אז מה קורה באמת בשטח? מי אחראי לעניין הזה?
אליעזר שפר, יו"ר איגוד בתי הכנסת בישראל: תשמע, פורמלית הרי מאז שחוקקו את החוקים בדבר גישה לנכים יש תיקון גדול אבל להגיד לך שנפתרה הבעיה של אלפי, אני מדבר על אלפי אנשים שלא מסוגלים. למה נמנע מאנשים רק בגלל שהוא מבוגר , זקן או קשיש או חס ושלום נכה צה"ל או נפצע בתאונת דרכים לבוא לשמור תקיעת שופר ברבים בציבור? זה לא, יש כאלה בני אדם שכל חייהם התפללו בציבור בהקפדה עצומה 3 פעמים ביום והיום הוא לא יכול לבוא לבית הכנסת. הוא גם לא תמיד רוצה להיעזר בפיליפיני שיקח אותו בעגלה. אני אתן לך דוגמה, רק השבוע ראיתי תופעה מעניינת, הכניסה לרכבת הקלה בירושלים כולה ערוכה להיכנס מהמשטח של התחנה לתוך הרכבת.
רפאל אישרן: טוב, אתה לא יכול להשוות מערך שנבנה בשנת, נגמר בשנת 2011, למבנים שנבנו אולי ב-1911.
אליעזר שפר, יו"ר איגוד בתי הכנסת בישראל: אז קודם כל אני לא משווה. רק אני אומר לך לפעמים זה כבש של 3 מדרגות לעשות אותו אפילו זמני ולפתור את הבעיה. אני אומר לך זה כבר אחרי סקירת בתי כנסת. אין מודעות. אגב, אחר כך מתחילה בעיה אחרת שגם היא עוד לא נפתרה.
רפאל אישרן: כן
אליעזר שפר, יו"ר איגוד בתי הכנסת בישראל: כשהוא מגיע לבית הכנסת איפה הוא יושב?
רפאל אישרן: אני רוצה לשאול אותך לגבי שאלת המימון. מי צריך לשלם? הרי אנחנו יודעים שיש עלות לפעמים לא מבוטלת של הנגשת המוסדות הציבורים הללו. מי אחראי על העניין הזה?
אליעזר שפר, יו"ר איגוד בתי הכנסת בישראל: אני אגיד לך משהו. כל בתי הכנסת בישראל, רוב רובם המוחלט איננו נעזר היום בתקציבים ממשלתיים ממלכתיים מלבד בנייה חדשה שנעזרת במעט. רוב בתי הכנסת גייסו את כוחות עצמם, הגיעו להישגים אדירים. הרי ישנם בתי כנסת מפוארים ממש מרהיבי עין, המדינה השקיעה בבנייה שלהם? הניסיון להגיד אחרים חייבים בזה זה לא נכון. זה נכון שזה מחייב על פי החוק למי שיבנה, מי שבונה ולא מסדיר מראש את העניין אבל אני אומר לך שיש גם בתי כנסת שנבנו בעשור האחרון ובקומה שנייה ולא נגישים. עכשיו, זה לא, זה מורכב. עשינו בסקרים שבדקנו את העניין הזה אין כמעט מקום ציבורי באירופה ממוזיאון על בית עם שאין בו על פניו נגישות לנכים שנבנתה בשנים האחרונות. מוזיאונים בהולנד הם בני 70 ו-80 ו-100 שנה. הבינו שיש עניין של נגישות , יש מערך שלם איך מביאים את האנשים שלא יכולים עם עגלותיהם לתוך המוזיאון.
רפאל אישרן: כן. אז מה אתם עושים באיחוד בתי הכנסת בישראל כדי לקדם את המודעות בעניין הזה?
אליעזר שפר, יו"ר איגוד בתי הכנסת בישראל: קודם כל אני רוצה לומר לך ההיענות של הרבנים הראשים הייתה נלהבת. ממש התלהבו מהרעיון של פנייה לציבור כדי לתקן את העיוות הזה ואני מעריך, זה לא רק התחיל היום, יש כבר התעוררות ציבורית. זה פיתוח המודעות ואתם רדיו מורשת יכולה להיות לכם תרומה אדירה בזה שלא תרפו מן העניין הזה. זה נוגע לציבור גדול מאוד גם דתי, גם מסורתי, גם חרדי , כל העדות. אני רואה לפעמים את צערם של אנשים שזה נורא. הוא אומר למה תמנעו ממני לבוא לבית הכנסת? אני רוצה להתפלל. לא מדבר כבר על ראש השנה ויום כיפור וסוכות, כל חגי תשרי, בשמחת תורה הוא רוצה לבוא לבית הכנסת. אז כל … אגב, צריך להעריך מאוד את הציבור הזה שהוא מחזיק את בתי הכנסת, בונה אותם, מפתח אותם, מתקן אותם בכוחות עצמם. היום המתפללים, רוב רובם של בתי הכנסת רוב מוחלט מוחזק על ידי ציבור חברי הקהילה. אז הרעיון לבוא. כמובן שאם המדינה בכוחותיה והרשויות המוניציפאליות יתגייסו לעניין הזה , יבינו את הצורך שלא רק בתיאטרון ולא רק בקולנוע אלא גם בבתי הכנסת, מיליון וחצי איש מתפללים בבתי הכנסת.
רפאל אישרן: כן
אליעזר שפר, יו"ר איגוד בתי הכנסת בישראל: הערכה שלנו שיש 100,000 נכים שלא יכולים להגיע. אז לא כולם רוצים להגיע. אגב, יש כאלה שנעלבים מעצם העניין שהוא לא יכול להגיע והוא מוותר כבר.
רפאל אישרן: כן. דברים שאתה אומר ברורים עד למאוד והם
אליעזר שפר, יו"ר איגוד בתי הכנסת בישראל: זה גם ציבור שהוא זקוק למקום תפילה
רפאל אישרן: בהחלט
אליעזר שפר, יו"ר איגוד בתי הכנסת בישראל: נפשית, רגשית הוא זקוק למקום תפילה. צריך לתת לו להתפלל.
רפאל אישרן: נכון. אליעזר שפר, יו"ר איגוד בתי הכנסת בישראל, תודה רבה לך
אליעזר שפר, יו"ר איגוד בתי הכנסת בישראל: ותודה לכם שאתם אומרים את דעת הקהל.
רפאל אישרן: חזק וברוך. אנחנו רוצים לומר שלום וערב טוב לאברהם רואש, שלום לך.
אברהם רואש, נכה: שלום שלום
רפאל אישרן: אתה נכה שנעזר בכיסא גלגלים ולא רק זאת, נאבקת על הזכות שלך להתפלל והמאבק שלך גם נשא פרי. בית הכנסת היכל רפאל שנמצא סמוך למגוריך, כך אני מבין, שופץ והונגש, מה שנקרא
אברהם רואש, נכה: כן, הונגש , אמנם לא בצורה מלאה ולא בצורה שאפשר לומר משביעה את הדעת אבל כן נעשה נעשתה רמפה וכן אפשר להגיע. אמנם המקום שקיבלתי הוא מקום מאוד צפוף ואני לא יכול להפנות את העגלה לכיוון מזרח כי אני מפריע לכמה כיסאות ולכמה מתפללים אבל עדיין מבחינה חוקית זה כשר. מבחינה מוסרית זה עדיין לא.
רפאל אישרן: המסע הזה שעשית על מנת שתוכל אפילו להגיע למצב שבו אתה נמצא היום מסע ארוך, מסע מפרך?
אברהם רואש, נכה: הוא מסע ארוך ומפרך אבל אם אתה שואל אותי כבן אדם נכה אני רואה את הנכות שלי אל מול המאבק הזה כתכלית שלשמה הגעתי לעולם הזה כאדם נכה ולכן אני לא רואה בזה קושי אלא אני רואה בזה זכות ומבחינתי כשמאות המתפללים אומרים ביום הכיפורים אנו מתירים להתפלל עם העבריינים בתפילת כל נדרי אז אני בא ושואל אותם איך אם העבריינים אתם מתירים להתפלל ואיתי אין שום השתדלות , שום מאמץ לבוא ולעשות איזה שהוא, לעשות איזו שהיא תוכנית כדי שגם אני, שלא בחרתי בדרך הזו להיות נכה, יוכל לבוא ולהתפלל? ביקשתי את הדבר המינימלי הזה לבוא ולהתפלל מול בורא עולם, שנתן לי את הנכות הזאת ולבקש ממנו שיתן לי את הכוחות, כוחות הנפש האלה להמשיך עוד שנה ולחיות במצב שהוא נתן לי לחיות אבל דווקא אותם מתפללים , אותם אנשים שיודעים מהו ערך של תפילה לא מסייעים לי להגיע אל התפילה בדרך שלא צריכה לעבור דרך בית משפט.
רפאל אישרן: כן
אברהם רואש, נכה: וזה מה שכואב לי.
רפאל אישרן: ספר לנו מעט על החיים היומיומים שלך גם אולי מחוץ לבית הכנסת. כשאתה מגיע למוסדות ציבור, כשאתה מגיע לעניינים של תחבורה ציבורית, שמה אתה רואה שהמערכת אולי מעט יותר באה לקראתך?
אברהם רואש, נכה: ביום יום אני סטודנט למשפטים במכללת נתניה ששמה המערך הוא מאוד נגיש, הוא מאוד מתאים לנכים ושוב, אם אני עושה הקבלה לעולם הדתי, נורא כואב לי לראות שהעולם האקדמי הוא יותר, הוא יותר מתחשב מאשר העולם ההלכתי, שאני כבן אדם דתי ובן אדם שהתחנך בדרך כזו מבין שקודם כל הערך הכי גדול בתורה ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה והייתי רוצה שכמו שאני מצליח להגיע לאקדמיה וללמוד ולהוציא ציונים גבוהים אני אצליח לבוא ולהתפלל ולא בצורה של בקשה ותחנונים אל מול המתפללים אלא בבקשה ותחנונים אל מול בורא עולם ולדעתי מקור הבעיה היא כאן שלמעשה הרבנים הראשים, הרבנים הראשים לישראל או רבנים כדוגמת הרב עובדיה יוסף והרב אלישיב לא נותנים את דעתם על הנושא הזה.
רפאל אישרן: טוב, עכשיו ראינו בדיוק את הקריאה של הרבנים הראשים כן להנגיש את בתי הכנסת. אני רוצה לצרף לשיחה שלנו גם את עורך הדין שלך גיא אופיר.
אברהם רואש, נכה: כן
רפאל אישרן: שלום לך עורך הדין גיא אופיר
עו"ד גיא אופיר, מייצג את אברהם רואש: שלום רב
רפאל אישרן: כשאתה פנית לרשויות היית צריך להיאבק ביצירת החוק או שחוק בעניין הזה כבר קיים?
עו"ד גיא אופיר, מייצג את אברהם רואש: אני אגיד את הדברים הבאים. יש חוק התכנון והבנייה שיש לו תיקון קטן, קטן גדול מ-1972, התיקון הזה שנה הבאה יחגוג יום הולדת 40. התיקון הזה אומר שהרשות המקומית, הועדה לתכנון ובנייה ושר הפנים, הועדה לתכנון ובנייה חייבת להוציא צווי הנגשה לבניינים ציבורים ובנייני ממשלה והיא קובעת ששר הפנים רשאי להטיל סמכות זאת בנוסף על הועדה לתכנון ובנייה. כולנו בודאי שהמאזינים מכירים יודעים שברגע שאתה מסתבך עם הועדה לתכנון ובנייה היא מאוד יעילה. אם סגרת מרפסת הם יודעים להציק לך בצורה יוצאת מן הכלל כשהם צריכים לאכוף את החוק כלפיך. אבל מה? 40 שנה התיקון הזה קיים והם שכחו לאכוף אותו. שר הפנים הפעם היחידה שהוא אכף את זה זה ב-1986. מאז עברו 25 שנים ובגלל שישראל היא המדינה הכי נגישה בעולם לא מפעילים את התיקון הזה וזה מאוד מצער וזה מאוד מקומם אותי. כלומר החקיקה קיימת אבל הרשויות לא אוכפות את זה ולצערי הרב
רפאל אישרן: שאלת השאלות היא מי צריך לשלם עבור העניין הזה, הרי אנחנו יודעים שמדובר לא במעט כסף?
עו"ד גיא אופיר, מייצג את אברהם רואש: קודם כל, תראה, אני רוצה להגיד לך משהו. המילה מעט כסף, בוא ניקח את זה בפרופורציה, להנגיש בית כנסת, העלות ואני מתכוון גם הנגשה שהיא כמובן בהתאם לחוקי הדת של שמירת שבת, יש מכון צומת שמאשר את זה, העלות של דבר כזה היא בין 50 ל-80 אלף שקל. נכון, לא סכום מבוטל . זה אני מדבר על תוספת שאי אפשר לעשות רמפה עלייה אלא צריך לעשות איזה שהוא מתקן מעליון שמתאים גם לשמירת שבת. העלות היא בין 50 ל-80 אלף שקל. אם אפשר לעשות רמפה העלות היא אפילו פחות מ-20,000
רפאל אישרן: בודאי
עו"ד גיא אופיר, מייצג את אברהם רואש: אני רוצה להגיד דבר מסוים, הבתי כנסת והבית כנסת הספציפי הזה שכרגע אברהם מנהל נגדו הליכים זה בית כנסת שהושקע בו כל כך הרבה כסף בשיפוצים, בשיש וביופי ובכאילו הקדושה נמצאת באבנים ממש. אפשר לחשוב ש
רפאל אישרן: אתה אומר שמערכת הקדימויות של גבאי בתי הכנסת או בית הכנסת הספציפי הזה, לא נדבר על מקומות אחרים, אולי יש אחרים שדווקא כן עומדים בקריטריונים האלה, לפחות בית הכנסת הזה סדר הקדימויות שלהם לוקה בחסר משהו?
עו"ד גיא אופיר, מייצג את אברהם רואש: לוקה בחסר מאוד. הוא פשוט לא נמצא שם במנגנון הזה. עכשיו, אני רוצה להגיד רק משהו בקריאה למאזינים שלכם. תשמעו, בסופו של דבר לא צריך את החוקים אם אנשים היו מתנהגים כמו בני אדם. זה כל מה שצריך. אם אנשים היו מתנהגים כמו בני אדם החוק, כל החוקים היו מיותרים ואני מבקש ממאזינים, לא צריך עורכי דין, לא צריך בתי משפט ולא צריך שופטים. צריך שאנשים יהיו בני אדם ואנשים בעיקר עכשיו לפני יום הכיפורים יבואו לבתי כנסת שלהם ובאמת יעלו את השאלה באחד הדיונים בין האנשים: חברים, למה הבית כנסת שלנו לא נגיש? בוא נראה מה אנחנו יכולים לעשות כדי שהבית כנסת הזה יהיה נגיש כי זה באמת שאלה שאנשים צריכים לשאול עצמם לפני יום כיפור למה הבית כנסת שלנו לא נגיש והאם עשינו די כדי להנגיש את זה. נעזוב עכשיו עורכי דין ושופטים. זה דבר, אני חושב דרישה אלמנטרית ואני חושב שרוב הבתי כנסת עם התקציבים שיש להם יכולים להרשות לעצמם להנגיש את זה.
רפאל אישרן: כן
עו"ד גיא אופיר, מייצג את אברהם רואש: אני לא חושב שזה דרישה שתפיל אותם מהתקציב ובוא נזכור שבבתי כנסת מושקעים לא פעם גם מאות אלפי שקלים בשיפוצים
רפאל אישרן: טוב, אתה יודע, כל בית כנסת וענייניו, אנחנו באמת לא רוצים להכליל. יש כאלו שבאמת סובלים מעודף כסף. יש כאלה שסובלים מחוסר כסף ולכן אני חושב שהדברים כמו שאמרת נתונים אולי יותר להיגיון הפנימי של האנשים ולרצון שלהם לעזור ולהנגיש. בסך הכל בית הכנסת הוא מקום ציבורי. עורך הדין גיא אופיר ואברהם רואש
עו"ד גיא אופיר, מייצג את אברהם רואש: אני רק דבר אחד חייב להגיד
רפאל אישרן: בקצרה
עו"ד גיא אופיר, מייצג את אברהם רואש: דבר קטן ממש.
רפאל אישרן: כן.
עו"ד גיא אופיר, מייצג את אברהם רואש: בסופו של דבר זה גם החוק. כלומר אני כרגע ניסיתי לדבר על ההיגיון אבל צריכים גם לקחת אנשים להבין זה לא רק חובה מוסרית, זה גם חובה משפטית להנגיש את זה ומי שלא ינגיש גם יהיה חשוף בסוף להפעלת מערכת הדינים האזרחית, שזה בתי משפט וזה גם עולה הרבה מאוד כסף אחר כך לשלם פיצויים בבית משפט בגין העדר הנגשה. אז כדאי גם לפעול בהתאם.
רפאל אישרן: עורך הדין גיא אופיר, הדברים שלך ברורים, גם אברהם רואש, תודה רבה לכם.
אברהם רואש, נכה: תודה
עו"ד גיא אופיר, מייצג את אברהם רואש: תודה רבה לכם
