חדשות

בדגש על עובדים עם מוגבלות חמורה בעלי כושר תפקוד מועט. זאת בין היתר גם באמצעות התאמת מקומות העבודה – לרבות התאמות פיזיות, התאמה בשעות העבודה ומאפייני התפקיד וההדרכה המקצועית וההכשרה הנהוגים אצלם – לשם תמיכה בקליטתם של עובדים עם מוגבלות. כן שואף חוק זה לעודד יצירתן של תוכניות ארגוניות ארוכות טווח ויישומן בפועל והתגייסות של בתי עסק ומעסיקים לשם קידום המטרות שלעיל.

שיעורי התעסוקה של אנשים עם מוגבלות נמוכים באופן משמעותי משיעורי התעסוקה של האוכלוסיה ללא מוגבלות. הנתונים מראים כי בעוד שיעור התעסוקה בקרב אנשים ללא מוגבלות הוא כ 71%, השיעור המקביל בקרב אנשים עם מוגבלות נמוך יותר ועומד על 51.6% בקרב קבוצת האנשים עם מוגבלות שמפריעה להם ו 30.2% בלבד בקרב קבוצת האנשים עם מוגבלות שמפריעה להם מאוד.

הפער ניכר לא רק בשיעורי התעסוקה אלא גם בענפים כלכליים ומשלחי יד. מכלל הענפים הכלכליים בולט הפער בענף הבנקאות והשירותים העסקיים, בו חלקם של העובדים עם מוגבלות שמפריעה להם מאוד עמד על 10.9% והוא נמוך משיעור העובדים ללא מוגבלות בענף זה אשר עמד על 16.9%. בהתיחס למשלח היד, חלקם של האקדמאים ומנהלים עם מוגבלות שמפריעה להם מאוד עמד על 11.7% והוא נמוך משמעותית מחלקם של האקדמאים ומנהלים באוכלוסית האנשים ללא מוגבלות (22.1%). במקביל, שיעורם של עובדים עם מוגבלות שמפריעה להם מאוד גבוה משיעורם של העובדים ללא מוגבלות במשלחי יד של עובדים מקצועיים ועובדים בלתי-מקצועיים בתעשיה (21.4% לעומת 18.4% בהתאמה, ו 15.3% לעומת 7.1%, בהתאמה).

בנוסף, אוכלוסית האנשים עם מוגבלות אינה מקשה אחת וניתן לראות פערים בשיעורי התעסוקה בין רמות התפקוד השונות. כך לדוגמא, בקרב קבוצת המועסקים מאוכלוסית האנשים עם מוגבלות אשר מפריעה להם מאוד, שיעור התעסוקה בקרב בעלי תפקוד מלא עומד על 46% בהשוואה ל 20.5% בקרב בעלי תפקוד חלקי וכ 11% בלבד בקרב בעלי תפקוד מועט.

גם בקרב המועסקים, תנאי ההעסקה אינם שווים, לא אחת, לאוכלוסיה ללא מוגבלות. הדבר בא לידי ביטוי הן בפערי שכר (נמצא פער של כ 2,000 ₪ בין שכרם של מועסקים עם מוגבלות שמפריעה להם מאוד ובין שכרם של עובדים ללא מוגבלות, המהווים כ 45% משכרם של הראשונים) וזכויות סוציאליות נלוות והן מבחינת הסדרת יחסי עובד-מעביד.

מאפיין תעסוקתי נוסף הוא תחושת ביטחון תעסוקתי, כאשר כ 22% בקרב העובדים עם מוגבלות שמפריעה להם מאוד דיווחו על חשש גדול מפני איבוד מקום העבודה, בעוד שהשיעור המקביל בקרב אוכלוסית העובדים ללא מוגבלות הוא 10% בלבד. זאת ועוד, 72.6% בקרב העובדים עם מוגבלות שמפריעה להם מאוד העריכו את סיכוייהם למצוא עבודה, במידה ויאבדו את מקום עבודתם הנוכחי, כקטנים או כאפסיים. השיעור המקביל בקרב עובדים ללא מוגבלות עמד על 48.8%.

ייתכנו מספר הסברים לתמונת מצב זו של היקף ההשתתפות בשוק העבודה של אנשים עם מוגבלות ושל מאפייני ההשתתפות. בהם, בין היתר, הגבלת יכולת ההשתכרות של עובד עם מוגבלות כך שלא תפגע הקצבא לה הוא זכאי (בטרם כניסה לתוקף של חוק לרון), חשש ודעות קדומות של מעסיקים ביחס לאוכלוסית האנשים עם מוגבלות, השקעה מוגבלת בהכשרה לעולם התעסוקה והכשרה מקצועית הולמת ומותאמת ועוד. הצעת החוק המוגשת בזאת באה להתמודד עם אחד הגורמים שיש להם השפעה מהותית על מצב זה – המעסיקים. 

השתלבותם של אנשים עם מוגבלות בחברה הוא ערך הנגזר מעקרון כבוד האדם. אף כי בעבר שררה  ההשקפה כי אדם עם מוגבלות הוא שונה, ועל-כן יש לטפל בו תוך הפרדה מהחברה (separate but equal""), הרי שכיום העיקרון המנחה הוא שיש לקדם את השתלבותם של אנשים עם מוגבלות בתוך החברה ולהבטיח להם שוויון הזדמנות ("integrated and equal"). בהתאם לתפיסה זו, שילובם של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה בשוק הפתוח, לא זאת בלבד שיש בה כדי לשפר את מצבם הכלכלי והחברתי, אלא אף מהווה נדבך מרכזי בשילובם בחיי הקהילה בכלל.

עיקרון זה קיבל ביטוי בין היתר בחקיקת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח – 1998; בחתימת מדינת ישראל על אמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות בשנת 2007; וכן בהחלטות ממשלה, כגון החלטה על הקמת הועדה הציבורית לבדיקת ענייני הנכים ולקידום שילובם בקהילה (ועדת לרון) ואימוץ גורף של המלצות הועדה, הקמת ועדה של מנכ"לי משרדים לעידוד מעסיקים לקליטת עובדים עם מוגבלות בעבודה ועוד.

עוד בהתאם לתפיסה זו, חוקקה הכנסת חוקים ותקנות , במטרה להביא לקידום שילובם של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה נתמכת או בתעסוקה חופשית. חקיקה זו מעניקה למעסיקים כלים שמטרתם לעודד את קליטתם של עובדים במקומות עבודה בשוק הפתוח, להקל על הקליטה ואף לצמצם את העלויות הכרוכות בהעסקתם של עובדים עם מוגבלות. עם זאת, נראה כי כלים לבדם אלה אינם מספיקים, שכן שיעורי התעסוקה של אנשים עם מוגבלות בשוק החופשי נותרים נמוכים, גם אם אכן חל שיפור באפשרויות של השמתם בתעסוקה.

עיקרי החוק המוצע –

עיקר 1 – הענקת אותות הכרה ומענקים כספיים, מדי שנה על-ידי שר התמ"ת, למעסיקים אשר יוכיחו כי פעלו למעשה לקליטתם של עובדים עם מוגבלות בתעסוקה, להתאמת מקום העבודה ועמדת העבודה למאפייני העובד וצרכיו וכן כי הם מקיימים תוכנית ארגונית שמטרתה להגדיל את מספר העובדים עם מוגבלות בבית העסק שלהם.

מוצע כי בעוד אותות הכרה יחולקו למעסיקים הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי, מענקים כספיים יוענקו למעסיקים במגזר הפרטי בלבד. המגזר הפרטי – לרבות חברות ממשלתיות אשר פועלות על-פי סטנדרטים עסקיים.

עיקר 2 – עידודם של מעסיקים מהמגזר הפרטי לפעול למעשה לקליטה מיטבית ונורמטיבית של עובדים עם מוגבלות בעבודה, לאחר בחינה של פעילותם בנושא ועל-פי קריטריונים מוגדרים, באמצעות מתן מענקים כספיים ואותות הכרה.

מעסיק מהמגזר הפרטי משקיע גם מהונו האישי בעת קליטה של עובד עם מוגבלות בעבודה. בחלוקת מענקים כספיים למעסיק זה, ובעיקר למעסיקים קטנים ובינוניים, יש הכרה של המדינה בנטל שלקח על עצמו ובנכונות שלו לפעול ולהשקיע, מעבר למינימום נדרש, בכדי לשלב עובדים עם מוגבלות בבית העסק שלו.

הכרה של המדינה, באמצעות אותות הכרה, בפועלם של מעסיקים לשם קידום מטרה חברתית תביא להכרה והערכה חברתית בהם, תפרסם את פועלם והם ישמשו דוגמא להתנהלות חברתית ראויה של מעסיקים. כלי זה יהיה משמעותי יותר עבור מעסיקים גדולים אשר התמריץ הכספי אינו בהכרח משמעותי עבורם.

עיקר 3 – עידוד גופים ציבוריים למלא את חובתם ואף מעבר לכך בכל הנוגע להעסקת אנשים עם מוגבלות, על-ידי מתן הכרה פומבית לפעילותם למעשה בתחום באמצעות מתן של אותות הכרה. 

עיקר 4 – הקמתה של "המועצה הציבורית לשילוב וקידום של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה בשוק העבודה" אשר תייעץ לשר לגבי אמות המידה להענקת האותות והמענקים, קביעת הקריטריונים לשלילת מענק וכן המלצה לגבי גובה המענק. המועצה תמנה 20 חברים והרכבה יהיה כזה אשר יאזן בין נציגי גופים ממשלתיים ונציגי ציבור וכן ינתן בה ייצוג למגזרים שונים באוכלוסיה – נציגי עובדים ומעסיקים, נציגי אקדמיה מתחומים רלוונטים ונציגי ארגונים העוסקים בסנגור או בקידום ומיצוי זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות. המועצה תפעל על-פי כל אמות המידה ונהלים המקובלים לגבי פעילותה של מועצה ציבורית.

מספר מינימלי של חברים לקיום דיון ולקבלת החלטה יקבע על-ידי השר כחלק מקביעת סדרי ההתכנסות והדיונים של המועצה.

השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה ועל התקן המנהלי

התקציב המתוכנן לשם יישום החוק הינו ממקורות המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה במשרד התמ"ת. תקציב המענקים המתוכנן הוא עד מליון ₪ בשנה.

לסכום זה, תתווסף עלות נוספת לכיסוי הטיפול המנהלי בהצעות לקבלת מענק ו/או אות הכרה, לרבות רכישת שירותים באמצעות מכרז. הטיפול המינהלי כולל בין היתר בדיקה ובחינה של מגישי הבקשות ושל תקינות הבקשות בהתאם לנהלים שיקבע השר בצו, דירוג ההצעות על-פי אמות המידה שתקבענה על-ידי המועצה הציבורית, סיור במפעלים ובבתי העסק בכדי לבחון את אמיתות הבקשות ועוד.

גם עלות זאת תתבצע מתקציבי המטה אך אין אפשרות לאמוד מראש מה התקציב שיוקצה לכך אך אין המדובר בסכום גבוה.
הצעת החוק אינה כרוכה בהגדלת תקנים.

להלן נוסח החוק המוצע –

הצעת חוק לעידוד השתלבותם וקידומם של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה בשוק העבודה והתאמתם של מקומות עבודה לאנשים עם מוגבלות, התשע"ב-2011

מטרות 1. חוק זה מטרתו להביא לשינוי התרבות העסקית ולטפח מודעות ציבורית כדי לעודד את השתלבותם של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה בשוק העבודה לצד עובדים ללא מוגבלות בהתאם ליכולותיהם וכשווי זכויות, את קידומם של אנשים עם מוגבלות בתוך מקום העבודה ואת התאמתם של מקומות עבודה לצרכיהם של אנשים עם מוגבלות.

הגדרות 2.  בחוק זה –
  "התאמת מקומות עבודה לאנשים עם מוגבלות" – התאמה/התאמות כהגדרתן בסעיף 1 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (השתתפות המדינה במימון התאמות), התשס"ו-2006;
  "אנשים עם מוגבלות" – אדם עם מוגבלות כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998;
  "המועצה הציבורית" – המועצה הציבורית לשילוב וקידום אנשים עם מוגבלות בעבודה, שהוקמה לפי חוק זה;
  "משרד התמ"ת" – משרד התעשיה המסחר והתעסוקה;
  "המטה" – המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה שבמשרד התעשיה המסחר והתעסוקה;
  "שילוב וקידום של אנשים עם מוגבלות בעבודה" – לרבות במתן עדיפות לאלה:
   (א) הגדלת שיעור התעסוקה של אנשים עם מוגבלות במקום העבודה תוך אינטגרציה בין עובדים עם מוגבלות ועובדים ללא מוגבלות;
   (ב) קידום אנשים עם מוגבלות בתפקיד במקום העבודה לרבות קידומם לדרגות בכירות ולמשרות ניהול;
   (ג) שיפור תנאי ההעסקה, לרבות שכר, תנאים נלווים והיקף ההעסקה של אנשים עם מוגבלות;
   (ד) התאמת מקום העבודה אשר מאפשרת את הרחבת האפשרות לקליטת אנשים עם מוגבלות בתעסוקה במקום העבודה וכן את שיפור הביצועים של עובדים עם מוגבלות;
   (ה) קיומה והפעלתה של תוכנית ארגונית לקליטת והעסקת אנשים עם מוגבלות;
  "השר" – שר התעשיה במסחר והתעסוקה;
  "מעסיק במגזר הפרטי" – מעסיק שאינו גוף ציבורי כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, להוציא חברות ממשלתיות כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975;
  "הנציב" – נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות כהגדרתו בסעיף 22 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998;
  "המועצה להשכלה גבוהה" – כהגדרתה בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958;

הענקת מענקים ואותות הכרה למעסיקים 3.  (א) כדי לעודד השתלבות וקידום אנשים עם מוגבלות בעבודה בשוק העבודה והתאמת מקומות עבודה לאנשים עם מוגבלות מסוגים שונים ובדרגות חומרה שונות, יעניק השר מדי שנה מענקים לעד ארבעה מעסיקים וכן אותות הכרה לעד ארבעה מעסיקים, על פי אמות מידה שיקבע לפי המלצת המועצה הציבורית.

  (ב) השר יקבע בצו את דרך הגשת הבקשה לקבלת מענק ואות הכרה.
  (ג) מענקים כאמור בסעיף קטן (א) יוענקו אחת לשנה למעסיקים במגזר הפרטי אשר הוכיחו כי במהלך שנת עבודה או תקופה אחרת שיקבע השר, שלא תפחת משנה, שילבו וקידמו בפועל אנשים עם מוגבלות בעבודה ופעלו לשיפור התאמת מקום העבודה לאנשים עם מוגבלות בהתאם לצרכים של העובדים אצלם, והכל בהתאם לאמות מידה שנקבעו לפי סעיף זה.
  (ד) אותות הכרה כאמור בסעיף קטן (א) יוענקו אחת לשנה למעסיקים אשר הוכיחו שילוב וקידום של אנשים עם מוגבלות במקום העבודה והתאמת מקום העבודה לאנשים עם מוגבלות, והכל בהתאם לאמות מידה שנקבעו לפי סעיף זה.
  (ה) מעסיק לא יוכל לקבל בשנה אחת הן אות הכרה והן מענק.
  (ו)        אמות מידה לפי סעיף תפורסמנה ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התמ"ת.
  (ז) רשימת המעסיקים שהוענקו להם מענקים ואותות הכרה תפורסם באתר האינטרנט של משרד התמ"ת.

שלילת מענק או אות הכרה 4.  השר רשאי לשלול ממעסיק מענק או אות הכרה שניתן לפי סעיף 3 אם מצא כי לא היתה הצדקה לתתו מלכתחילה.

מועצה ציבורית לשילוב ולקידום אנשים עם מוגבלות בעבודה 5.  (א) השר יקים מועצה ציבורית לשילוב וקידום אנשים עם מוגבלות בתעסוקה בשוק העבודה שתפקידה לייעץ לשר בכל הנוגע להענקת מענקים ואותות הכרה למעסיקים בהתאם להוראות חוק זה, לרבות לעניין קביעת אמות מידה כאמור בסעיף 3, קביעת קריטריונים לשלילת מענק או אות הכרה כאמור בסעיף 4 וכן לגבי גובה המענקים שיחולקו.
  (ב) השר יקבע את סדרי ההתכנסות והדיונים של המועצה הציבורית וכן יקבע מניין חוקי של חברי מועצה לקיום הישיבות וקבלת החלטות.
  (ג) המועצה הציבורית תהיה  בת 20 חברים שימנה השר, ואלה הם:
   (1) שופט בדימוס של בית הדין הארצי לעבודה, של בית משפט מחוזי או של בית משפט עליון, והוא יהיה יושב הראש;
   (2) נציג נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות כמשמעותה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998;
   (3) מנהל המטה;
   (4) נציג משרד האוצר;
   (5) נציג משרד הרווחה והשירותים החברתיים;
   (6) נציג משרד הבריאות;
   (7) נציג משרד הביטחון;
   (8) נציג המוסד לביטוח לאומי;
   (9) ששה נציגי ארגונים העוסקים בייצוג או בזכויות של אנשים עם מוגבלות כפי שימליץ עליהם הנציב, בהתחשב בגודלם של הארגונים ובכך שינתן ייצוג לארגונים מגוון סוגים של מוגבלות;
   (10) שני נציגים של ארגון עובדים;
   (11) שני נציגים של ארגון מעסיקים;
   (12) שני אנשי אקדמיה, כפי שתמליץ עליהם המועצה להשכלה גבוהה;
  (ד) הודעה על מינוי המועצה הציבורית, על הרכבה ועל שינויים בהרכבה, תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התמ"ת.
  (ה) המועצה הציבורית תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.
  (ו) לא ימונה כחבר במועצה הציבורית מי שהורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר במועצה הציבורית.
  (ז) לא יכהן כחבר המועצה הציבורית מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר מועצה הציבורית לבין עניין אישי או לבין תפקיד אחר שלו בסעיף קטן זה ובסעיף 6 –
  "עניין אישי" – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שחבר המועצה הציבורית או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או עניין של גוף שיש לכל אחד מהם חלק בהון המניות שלו, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה;
  "קרוב" – בן זוג, הורה, ילד, אח או אחות, או אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר המועצה הציבורית.
  (ח) חברי המועצה הציבורית ימונו לתקופה של ארבע שנים.

ניגוד עניינים בנושא מסוים 6.  (א) חבר המועצה הציבורית יימנע מהשתתפות בישיבות המועצה, אם הנושא הנידון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו; חבר המועצה הציבורית לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא העלול לו להימצא במצב כאור גם מחוץ לישיבות.
  (ב) התברר לחבר המועצה הציבורית כי הנושא הנידון בישיבה או המטופל על ידיו עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך ליו"ר המועצה הציבורית.

סיום כהונה והעברה מכהונה 7.  (א) חבר המועצה הציבורית יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה:
   (1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
   (2) חדל להתקיים בו התנאי שבסעיך 5(ב) שמכוחו מונה;
   (3) הורשע בעבירה כאומר בסעיף 5(ה);
   (4) פעל במסגרת חברותו במועצה שלא בתום לב או בניגוד למינהל תקין;
  (ב) השר, לאחר שנתן לחבר המועצה הציבורת הזדמנות לטעון את טענותיו, רשאי להעבירו מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה, בהתקיים אחד מאלה:
   (1) נבצר מחבר המועצה הציבורית דרך קבע למלא את תפקידו;
   (2) חבר המועצה הציבורית נעדר בלא סיבה מוצדקת מארבע ישיבות רצופות של המועצה הציבורית או מיותר משליש מהישיבות שקיימה המועצה בשנה אחת;

תוקף פעולות 8.  קיום המועצה הציבורית, סמכויותיה ותוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר בה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.

סודיות 9.  אדם שהגיע אליו מידע בתוקף תפקידו לפי הוראות חוק זה ישמור את המידע בסוד, לא יפרסמו ולא יגלה אותו לאחר אלא לצורך ביצוע תפקידו לפי הוראות חוק זה או על פי צו בית משפט בקשר להליך משפטי.

תקציב 10.  התקציב להענקת מענקים לפי חוק זה ייקבע בתוכנית נפרדת, בסעיף תקציב משרד התמ"ת בחוק התקציב השנתי; לעניין זה –
  "תכנית" ו "סעיף תקציב" – כהגדרתם בחוק תקציב שנתי כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985.

דיווח לכנסת 11. (א)     השר ידווח לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אחת לשנה, על פעולות משרד התמ"ת באותה שנה לפי חוק זה, ובכלל זה ידווח על מעסיקים שהוענקו להם מענקים ואותות הכרה.
  (ב)   בדיווח כאמור בסעיף קטן (א) יפורטו התאמות מקומות העבודה לאנשים עם מוגבלות שביצעו מעסיקים וכן ההיקף והאופן שבהם שולבו וקודמו אנשים עם מוגבלות בעבודה אצל אותם מעסיקים; הדוח יפורסם באתר האינטרנט של משרד התמ"ת. 

ביצוע תקנות 12. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור וועדת העבודה והרווחה של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו.

דברי הסבר

סעיף 1: מטרתה של הצעת החוק המתפרסמת בזה היא להגביר את המודעות הציבורית לנושא העסקתם של אנשים עם מוגבלות ולקדם שינוי של התרבות העסקית בחברה הישראלית למען שילובם של עובדים עם מוגבלות בשוק העבודה לצד אנשים ללא מוגבלות. זאת באמצעות מתן תמריצים לעסקים להגביר את היקף העסקתם ולשפר את תנאי העסקתם של עובדים עם מוגבלות במקומות העבודה ובכלל זה עובדים עם מוגבלות חמורה בעלי כושר תפקוד מוגבל, תוך התאמת מקומות העבודה – לרבות התאמות פיזיות, התאמה בשעות העבודה ומאפייני התפקיד וההדרכה המקצועית וההכשרה הנהוגים אצלם – לשם תמיכה בקליטתם של עובדים עם מוגבלות. כן שואף חוק זה לעודד יצירתן של תוכניות ארגוניות ארוכות טווח ויישומן בפועל והתגייסות של בתי עסק ומעסיקים לשם קידום המטרות שלעיל.
בהתאם לתפיסה הרווחת בעולם כיום שלintegrated and equal , שילובם של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה בשוק הפתוח, לא זאת בלבד שיש בה כדי לשפר את מצבם הכלכלי והחברתי, אלא אף מהווה נדבך מרכזי בשילובם בחיי הקהילה בכלל. לפיכך הצעת החוק המוצגת בזאת מתיחסת לשילובם של עובדים עם מוגבלות במקומות עבודה לצד אנשים ללא מוגבלות, בהתאם ליכולותיהם וכשווי זכויות להם.

סעיף 2:  הגדרות.

סעיף 3: מוצע כי שר התמ"ת יעניק אחת לשנה אותות הכרה ומענקים כספיים למעסיקים אשר יוכיחו כי פעלו למעשה לקליטתם של עובדים עם מוגבלות בתעסוקה, התאמת מקום העבודה ועמדת העבודה למאפייני העובד וצרכיו וכן כי הם מקיימים תוכנית ארגונית שמטרתה להגדיל את מספר העובדים עם מוגבלות בבית העסק שלהם. זאת על-פי קריטריונים מוגדרים שיקבעו על-ידי מועצה ציבורית ייעודית שתוקם לעניין זה.
מוצע כי מדי שנה יעניק השר עד ארבעה אותות הכרה לעד ארבעה מעסיקים וכן עד ארבעה מענקים לעד ארבעה מעסיקים אחרים, כך שמעסיק לא יוכל לקבל בשנה אחת הן אות הכרה והן מענק.
אופן הגשת הבקשה ייקבע על-ידי השר בצו שכן מדובר בצעד אשר דורש גמישות ויכולת התאמה לשינויים.

בעוד מענקים יוענקו למעסיקים במגזר הפרטי בלבד, הרי שאותות הכרה ינתנו הן למעסיקים במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי:
מתן מענקים – מוצע כי מענקים כספיים ינתנו למעסיקים במגזר הפרטי (לרבות חברות ממשלתיות אשר פועלות על-פי סטנדרטים עסקיים) לאחר בחינה של פעילות העסק באותה שנה, או במסגרת זמן אחרת לפי הכרעת השר, בתחום העסקת עובדים עם מוגבלות. תעסוקה במגזר הפרטי היא מנוף עיקרי לשילובם של אנשים עם מוגבלות בקהילה בכלל ובתעסוקה בפרט. בנוסף, העסקת עובדים עם מוגבלות יש בה כדי להגדיל את השקעת המעסיק בתהליכי הקליטה, ההדרכה והליווי בהעסקה השוטפת של העובד. מעסיק פרטי משקיע גם מהונו האישי בכדי לספק התאמות אלה ויש בחלוקת מענקים כספיים למעסיק זה משום הכרה של המדינה בנטל שלקח על עצמו ובנכונות שלו לפעול ולהשקיע, מעבר למינימום נדרש, בכדי לשלב עובדים עם מוגבלות בבית העסק שלו. כלי זה יהיה יעיל בעיקר עבור מעסיקים קטנים ובינוניים.

הענקת אותות הכרה – מוצע כי אותות הכרה יוענקו למעסיקים הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי בעבור פעילות וגיוס של המעסיק לנושא זה, גם בשנים קודמות, ללא הגבלת שנות הפעילות בתחום. כך אותות ההכרה יהוו כלי לעידוד גופים ציבוריים שונים, כגון רשויות מקומיות, למלא את חובתם ואף מעבר לכך בכל הנוגע להעסקת אנשים עם מוגבלות, על-ידי מתן הכרה פומבית לפעילותם למעשה בתחום. הענקת אותות למעסיקים פרטיים משמעותית בייחוד למעסיקים גדולים שהתמריץ הכספי אינו משמעותי עבורם. הכרה של המדינה בפועלם של מעסיקים אלה לשם קידום מטרה חברתית תביא להכרה והערכה חברתית בהם, תפרסם את פועלם והם ישמשו דוגמא להתנהלות חברתית ראויה של מעסיקים.

סעיף 4: מוצע כי לצד הסמכות להעניק אותות הכרה ומענקים, תינתן לשר התמ"ת גם הסמכות לשלול אותם לאחר שניתנו אם יתברר שלא היתה הצדקה להעניקם מלכתחילה.   

סעיף 5: מוצע כי לשם ייעוץ לשר בכל הנוגע לקביעת אמות המידה להענקת האותות והמענקים, קביעת הקריטריונים לשלילת מענק וכן המלצה לגבי גובה המענק, יקים שר התמ"ת "מועצה ציבורית לשילוב וקידום של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה בשוק העבודה". מוצע כי אמות המידה כאמור תקבענה על-ידי המועצה. קביעת אמות המידה על-ידי גוף מקצועי-ציבורי ולא על ידי המחוקק, מאפשרת גמישות בקביעת הצרכים וסדר העדיפויות באמות המידה ומתן ביטוי למעשה למומחיותם ונסיונם של גורמי המקצוע והשטח היושבים במועצה.
המועצה תהיה בת 20 חברים ויהיו חברים בה הן נציגי משרדי הממשלה והמוסד לביטוח לאומי והן נציגי ציבור מארגונים הרלוונטים לקידום השתלבותם של אנשים עם מוגבלות בכל תחומי החיים, נציגי עובדים ומעסיקים וכן נציגי אקדמיה. בראש המועצה יעמוד שופט בדימוס של בית הדין הארצי לעבודה, או של בית משפט מחוזי, או של בית משפט עליון. מוצע הרכב ועדה המאזן בין מספר נציגי הממשלה החברים בה ובין מספרם של נציגי הציבור.
עוד מוצע כי סדרי ההתכנסות והדיונים של המועצה הציבורית וכן קביעת המניין החוקי של חברי המועצה לשם קיום הישיבות וקבלת החלטות יקבעו על-ידי השר.

סעיף 6: הגבלת השתתפות בדיונים בשל אפשרות לניגוד עניינים של חבר מועצה בין עניין אישי ונשוא הדיון.

סעיף 7: סיום כהונתו של חבר מועצה טרם תום תקופת כהונתו החוקית.

סעיף 8: סדירות הפעילות של המועצה בלי קשר לבעיות הקשורות בהעדרות, במינוי או הפסקת פעילות של מי מחבריה.

סעיף 9: לאור הסבירות כי במסגרת פעילות המועצה, החברים בה יחשפו למידע רגיש הנוגע לבית העסק הנבדק או לעובדים עם מוגבלות המועסקים בו, בא סעיף זה להבטיח חסיון המידע ואי שימוש בו אלא לצורכי פעילותה של המועצה ולצורך מילוי תפקידה כנדרש בלבד.

סעיף 10: בכדי להבטיח כי התקציב שייועד לשם הגשמת מטרות חוק זה והן בלבד, מוצע כי התקציב המיועד למתן מענקים כספיים על-פי הצעת החוק ייקבע בתכנית נפרדת בסעיף תקציב בחוק התקציב השנתי/דו-שנתי.

סעיף 11: מדי שנה יועבר דיווח על יישום החוק לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת. הדיווח יתייחס לכלל הפעילות שהתבצעה במסגרת יישום החוק, למעסיקים שקיבלו אותות הכרה ומענקים ולפעילותם של מעסיקים אלה, אשר זיכתה אותם באותות או במענקים כאמור.

סעיף 12: שר התמ"ת הוא הממונה על ביצוע חוק זה ובסמכותו להתקין תקנות לשם ביצועו, באישורה של ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.