עשרות בכירים בחמש רשויות מקומיות לפחות נחקרו בחודשים האחרונים באזהרה בגין אי-קיום הוראות של צווי נגישות שהוצאו לרשות המקומית. זאת הפעם הראשונה בישראל שבה מתנהלת חקירה פלילית נגד בכירי רשות עקב אי-קיום צווי נגישות, הנגזרים מתקנות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
החוק מעניק לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, לערוך חקירות ולהגיש כתב אישום בגין הפרתו. הקנס על הפרת הצו הוא עד 75 אלף שקלים, ויכול להסתיים בהעברת הבכיר מתפקידו במקרה של הרשעה בבית משפט. בנציבות טרם גיבשו עמדה אם להעמיד לדין את המעורבים.
ל"הארץ" נודע כי שניים מהנחקרים הם מנכ"ל ומהנדס העיר ראשון לציון, פרנקו גונן ואלי יהלום. על פי החשד, עיריית ראשון לציון לא עמדה בלוח הזמנים של תוכנית רב-שנתית, שלפיה היתה מחויבת להנגיש 258 מתוך 271 תחנות האוטובוס בעיר עד סוף 2011. התיק נסגר בימים האחרונים, לאחר שהעירייה דאגה להשלים את הנגשת התחנות לפי היעד.
בשלטון המקומי רואים בדאגה את החקירה, וחוששים שבכירים ברשויות נוספות עלולים לעמוד בפני הליכים דומים. במכתב לשרי המשפטים והפנים, ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליט המדינה, כתבו יו"ר מרכז השלטון המקומי, שלמה בוחבוט ויו"ר פורום 15 הערים, רון חולדאי, כי "התנהלות זו, שבה מוזמנים בכירי הרשות המקומית לחקירה באזהרה בנושא ההנגשה, הינה תקדים בעייתי ומסוכן שאין לו מקום". השניים דרשו לתקן את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ולבטל את סמכות הנציבות לפתוח בהליך פלילי.
בתגובה למכתבם השיב הנציב לשרים, לפרקליט המדינה וליועץ המשפטי לממשלה: "אני מבקש למחות על תופעה מדאיגה של ניסיון של אישי ציבור להתערב בהליכי חקירה המתנהלים בימים אלו על ידי רשות שלטונית". לדברי הנציב, "הקביעה בחוק כי הפרת הוראות צו נגישות היא עבירה פלילית היא קביעה ערכית, המכירה בחשיבותה של הנגישות כזכות אדם הראויה להגנה באמצעות ניהול הליך פלילי על ידי המדינה… בחוק השוויון יצר המחוקק עבירה הקובעת אחריות אישית פלילית לנושאי משרה… שהפרו את חובתם לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה של הפרת צו נגישות". שר המשפטים העניק לנציב גיבוי מלא במכתב פנימי שנשלח אליו.
בשלטון המקומי מאשימים את הממשלה בהיעדר תקצוב, בלעדיו אין ביכולתן של הרשויות לקיים את הוראות החוק במלואן. על פי הערכה שבוצעה בעבור הרשויות, התקצוב הנדרש לתוכנית אב לביצוע חוק הנגישות מוערך בכ-70 מיליון שקלים לכלל הרשויות. התוכנית כוללת סקרים של מבני ציבור ורחובות, ופורסת את הנגשתם לפי לוח הזמנים שנקבע בחוק. לפי הדרישות בחוק, עד 2021 אמור כל המרחב הציבורי ברשויות – מדרכות, פארקים, בתי עלמין, בריכות, מבני תרבות, מרכזים קהילתיים ועוד – להיות נגיש במלואו לבעלי מוגבלויות. עלות ההנגשה המלאה נאמדת בכ-2.7 מיליארד שקלים. דווקא בנוגע להנגשת תחנות אוטובוס, שבעניינן מתבצעים הליכי החקירה, משתתף משרד התחבורה באופן יוצא דופן בתקצוב חלקי של ההנגשה – בשיעור של 75 מיליון שקלים לכלל הרשויות.
ביום חמישי האחרון התקיימה בשלטון המקומי פגישה בעניין עם שר המשפטים, יעקב נאמן ושר הפנים, אלי ישי. בפגישה דרש בוחבוט לדחות את לוחות הזמנים המיועדים להשלמת ביצוע התוכנית בהתאם לתקצוב, ולבטל את הסעיפים בחוק המטילים סנקציות פליליות על נבחרי ציבור. "מגוחך כי עד שהמדינה הכירה בזכותם למבני ציבור נגישים, היא לא מעבירה תקציבים כדי לממש את זכותם זו", אומר בוחבוט. "אין ראש עיר או אזרח היום המתנגד לחוק הנגישות, אך תוצאתו היא כי לא מעט רשויות נכנסו לגירעונות בניסיון לקיים אותו. גם עיר מבוססת אינה מסוגלת לעמוד בעלויות אלו. האם ראש עיר אשם בכך שהוא לא יכול להקציב כסף שאין לו?".
הפער בין דרישות החוק לבין בעיית התקציב ברשויות היה ידוע עוד לפני שנחתמו התקנות בנושא. מפרוטוקול ישיבה פנימית שהתקיימה לפני שנה וחצי בנוגע לחתימה על תקנות הנגישות, בנוכחות שרי המשפטים והפנים ואנשי משרד האוצר, מצוטט שר הפנים ישי: "אין בעיה לחתום על התקנות, אך צריך תוספת תקציב כי השלטון המקומי בקריסה". שר המשפטים אמר בפגישה כי "לא יכול להיות מצב שהחוק בתוקף ולא מקיימים אותו… משרד הפנים יכין תוכנית לפריסת ביצוע עד 2021, ומשרד האוצר יתקצב את הסכומים הנדרשים". נציג משרד האוצר לא התחייב לתקצוב וציין כי "הסוגיה הממונית תבוא לפתחה של הממשלה". ישי העיר בדיון כי "מבקש שיהיה ברור שלא יוגשו כתבי אישום נגד ראשי רשויות".
מעיריית ראשון לציון נמסר כי "העירייה פועלת במרץ לקידום ההנגשה בעיר. במסגרת זו הוכנה תכנית רב שנתית (2014-2010) להנגשת תחנות האוטובוס וסביבתן. מדובר בתוכנית מורכבת שזמן הביצוע שלה התארך בשל הצורך לערוך סקר צרכים, לבחור מתכננים, להשלים תכנון, לקיים מכרזים לקבלני ביצוע, לחתום חוזים ולבצע את העבודות. אלה תהליכים שאורכים זמן. מידע זה הועבר לממונה על הנגישות ולמרות זאת הוא בחר לפתוח בחקירה פלילית".
ממשרד האוצר נמסר כי "החוק קובע כי על הרשויות לפעול להנגשת מבני ציבור בבעלותן או בתפעולן. משרד האוצר אינו מכיר הבטחה למימון 70 מיליון שקלים לביצוע תוכניות אב. עלות של תוכנית אב ברשות מקומית נאמדת בכ-280 אלף שקלים. מדובר בסכום קטן יחסית שמרבית הרשויות מסוגלות לעמוד בו. במסגרת דיוני תקציב המדינה ל-2013, שצפויים להתקיים בחודשים הקרובים, משרד הפנים יוכל להעלות בקשה לסיוע לרשויות החלשות במימון תוכנית האב. ממשלת ישראל, בהתאם לסדרי עדיפויותיה, תכריע בשאלה זאת".
