חדשות

ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת בראשות ח"כ חיים כץ אישרה הבוקר את התקנות המסדירות דמי מחיה , עזרה ללימודים וסדורים לילד נכה וכן את התיקון להגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה .
מדובר בתיקונים המחכים לאישור למעלה מ 10 שנים ונסמכים על דוח ועדת פרופסור אור נוי .
 
יו"ר הועדה ח"כ חיים כץ אמר בפתח הדיון – "חיכינו לתקנות הרבה מאוד זמן. נעשה פה מהלך היסטורי אולם חשוב לציין כי לא ניתן לרצות את כולם . מדובר בסדק מבורך בקיר שעם הזמן נפרוץ ונרחיב אותו . כל הטבה לילידים שהגורל התאכזר להם מבורך ."
 
שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג אמר : " 10 שנים מחכות משפחות לרגע הזה . בחירוק שיניים ועבודה קשה של הרבה גופים הצלחנו להביא את התקנות לאישור הוועדה .
אני מבקש מהוועדה לאשר את הבשורה הגדולה הזו" .
 
מנכ"לית הביטוח הלאומי אסתר דומיניסיני אמרה :" שנים שאנו מתמודדים עם פניות של הורים ולא יכולנו לתת להם מענה . הצלחנו להגיע להסכמות עם האוצר והתקנות מוסיפות 2500 ילדים למצבת הילדים שזכאים לעזרה מהמדינה .
אנו ערים לכך שאין פתרון כולל נמשיך ונעקוב אחרי ההתפתחויות שכן התקנות אינן סוגרות את הדלת בפני דברים ושינויים נוספים ,.
 
מנהל המחלקה להתפתחות הילד – פרופסור אשר אור נוי אמר :" מדובר ביום חג של ממש . 10 שנים שהמלצותיי שכבו במגירה . למעשה במהלך העשור לא היה שר רווחה שלא ניסה לאשר את התקנות. השר הנוכחי הוא היחיד שניסה והצליח ".
 
 
דברי הסבר והתקנון שאושר :
 
גמלת ילד נכה ניתנת כיום לפי הוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995  (להלן- החוק), להוריהם של כ- 27,000 ילדים הלוקים  בנכויות קשות ביותר.
 
כללי הזכאות הקיימים כיום, מותירים מחוץ לאוכלוסיית הזכאים ילדים עם ליקויים חמורים ביותר, בעיקר בתחום הליקויים ההתפתחותיים.
בכל הנוגע לילדים הנזקקים לטיפולים אימונוסופרסיביים, מזכים הכללים הקיימים בגמלה לתקופה של שנה אחת בלבד.
 
משמעות המצב הקיים הוא, כי משפחות רבות נאלצות להתמודד עם נטל טיפולי כבד מנשוא, הן מבחינת המשמעות הכספית והן מבחינת ההתמודדות הרגשית אשר מתלווה לטיפול בילד הנכה, שאף שלא ניתן לבטלן, ניתן להקל עליהן בדרך תשלום הגמלה.
 
בשנת 1997 ערך המוסד לביטוח לאומי, בשיתוף עם מכון ברוקדייל, מחקר בנושא ילדים עם צרכים מיוחדים, ממנו עלה כי אוכלוסיית הילדים שלהם צרכים מיוחדים הנובעים מנכות משמעותית, מנתה [במועד השלמת המחקר] כ- 160,000 ילדים. כיום נאמדת האוכלוסייה האמורה בכ- 186,000 ילדים בישראל.
 
הועדות המקצועיות שפעלו במסגרת המחקר המליצו על מתן גמלת ילד נכה לכ- 40,000  ילדים מתוך האוכלוסייה האמורה, בעלות שנאמדה במאות מיליוני ש"ח בשנה.
 
 
הממצאים החמורים אשר עלו מהמחקר האמור באים לידי ביטוי יום יומי, בעת יישום כללי הזכאות המעוגנים בתשתית החוקית הקיימת כיום. זאת כאשר התשתית הקיימת אינה יכולה לעמוד עוד אל מול צרכים הכרחיים שלא ניתן להם מענה.
כך קורה שועדות עררים, בתי הדין לעבודה ובית המשפט העליון, בבואם לבחון את כללי הזכאות, אינם יכולים לעמוד אל מול מצוקות חמורות הנחשפות בפניהן, וכללי הזכאות המעוגנים בדין הקיים החלו להיפרץ. 
 
 
ועדה מקצועית בראשות פרופ' אשר אור-נוי בחנה את כללי הזכאות הקיימים וכן את תוצאות המחקר האמור, והגישה המלצות מפורטות לשינוי כללי הזכאות ושיעורי הגמלה [להלן- הועדה].
 
 
הועדה המליצה כי השינויים ייושמו בשני שלבים, הן בהתחשב בעלות הכרוכה ביישום המלצותיה, והן בהתחשב בצורך לאמץ כלים ראויים לאיתור ואיבחון נכון של ילדים, שלהם צרכים מיוחדים ברמה גבוהה, המחייבים מתן סיוע בעדיפות גבוהה.
 
 
בהתאם להמלצות הועדה, אנו מבקשים לתקן את החוק והתקנות שבנדון, כדלקמן-
 
 
1.                   מוצע לתקן את תקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה עזרה בלימודים וסידורים לילד נכה) התשנ"ח- 1998, בנושאים אלה:
 
 
(א)               לאוכלוסיית הילדים הנכים שבעדם משולמת גמלה יתווספו כ- 2,500 ילדים עם ליקויים קשים כדלקמן:
 
(1)                 כ- 1,150 ילדים שלהם הפרעות התפתחותיות קשות, בעיקר פיגור בינוני וקשה (הרחבת התוספת השנייה לתקנות)*;
 
(2)                 כ- 1,350 ילדים נוספים הזקוקים לטיפול רפואי מיוחד כגון: מתן עירויים, טיפול אימונוסופרסיבי והשלכותיו, חוסר תפקוד של גפיים ועוד (בתוספת הראשונה לתקנות)*;
 
(ב)        תקנה 2 –
הגמלה בעד סידורים מיוחדים, משתלמת כיום בחמשה שעורים שונים (בין 30% ל- 120%), בהתאם למצבו הרפואי של הילד. מוצע לפשט את ההוראות המתייחסות לגמלה זו ולשלמה בארבעה שיעורים (בין 30% ל- 100%).
 
            (ב)        תקנה 3 –
כיום משתלמת גמלה בעד ילד הנמצא במסגרת לימודית או טיפולית בשני שיעורים שונים, תוך הבחנה בין ילדים צעירים (למטה מ- 14) וילדים בוגרים.
מוצע להשוות את שיעור הגמלה הניתנת לילד הנמצא במסגרת חינוכית מאושרת, לכל הגילאים.
 
(ג)        תקנה 4-
תקנה 4 בנוסחה הנוכחי שוללת את הזכאות לגמלה למי שיצא את ישראל; לפי הוראות פסק דינו של בית הדין לעבודה [בעניין אלקובי; ב"ל 2444/05], ילד שיצא את ישראל עם הורהו, בשל שליחות שמטעם המדינה [כגון- שגריר וכיוצ"ב], ייחשב כאילו הוא נמצא בישראל. מוצע לעגן במפורש את הוראות פסק הדין האמור בלשון התקנות.
 
(ד)        תקנה 5 –
 
תקנה 6 בתקנות [כנוסחן היום], דנה בזכאות לגמלה בעד תקופה שקדמה למועד הגשת התביעה (להלן- תשלום רטרואקטיבי) ונדרש בה, בין היתר, כי נתקיימו בילד התנאים המזכים בגמלה בכל התקופה שבעדה נתבעת הגמלה הרטרואקטיבית.
 
הוראות התקנות נועדו, בראש ובראשונה, לסייע בידי הוריו של מי שהליקוי בו הוא לוקה, מטיל על הוריו עומס טיפולי קשה.
ליקויים מסויימים, ואף ליקויים קשים ביותר, אינם מטילים על הורי הילד עומס החורג במידה רבה מבני גילו.
לפיכך, מוצע לקבוע כי בכל מקרה הזכאות לגמלה רטרואקטיבית לא תקדם למועד שבו דווח לראשונה תסמין הנוגע לליקוי המזכה בגמלה או למועד שבו החל הליקוי לגרום נטל טיפולי כבד .
 
(ה)       תקנה 10 –
בהתאם להמלצת הועדה, מוצע לקבוע כי שיעור הגמלה המירבית לפי תקנות אלו לא יעלה על 117% מקצבת היחיד המלאה [לעומת 137%, כיום]
 
(ו)         תקנות 5 ו- 10 בנוסח הקיים, העוסקות באופן הגשת התביעה ובדיקתה- תבוטלנה, ובמקומן יוכנסו הוראות מתאימות בתקנות הביטוח הלאומי [הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה], התשנ"ח- 1998.
 
 
2.                   על מנת לייעל את הליך אישור התביעה לגמלת ילד נכה, יש לצרף לתביעה  פירוט של האבחון הרפואי או הערכת מצבו התפקודי של הילד. לשם כך מוצע לתקן את תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה) התשנ"ח- 1998, ולהבהיר בהן כי על התובע לצרף לתביעתו את התיעוד הרפואי כאמור, ולחילופין, אם אין באפשרותו לצרף אבחון כאמור- מוצע לקבוע כי האבחון הדרוש יבוצע ע"י המוסד 

* מתוכם, כ- 80 ילדים הסובלים מדחף אכילה כפייתי ובלתי נשלט, הידוע גם כתסמונת פראדר- ווילי [בתוספת הראשונה], כ- 300 ילדים הסובלים מסכרת ואינם זכאים כיום לגמלה כחולי סכרת, לפי התקנות (בתוספת ההראשונה) וכ- 500 ילדים הסובלים מירידה בשמיעה ברמה שבין 40-45 דציבל ומרכיבים מכשיר שמיעה בדרך קבע (בתוספת השנייה לתקנות).