חדשות

אושרו תקנות בדבר הנגשת בניינים ציבוריים קיימים בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת.

מדובר בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), התש"ע – 2010. 

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים החלה כבר בשנת 2006 בהכנת תקנות מטעם שר המשפטים כדי לאפשר גם לאנשים עם מוגבלות נגישות לבניינים ציבוריים ולשירותים הניתנים בבניינים אלו.

התקנות מחייבות הנגשת כל הבניינים הציבוריים הקיימים על ידי ביצוע התאמות שיאפשרו לאנשים עם מוגבלות נגישות אל כל השירותים הניתנים בכל בניין ציבורי. 

התקנות הוכנו בשיתוף פעולה עם ארגונים המייצגים אנשים עם מוגבלויות ורשויות ציבוריות שונות הנוגעות בדבר. 

לאחר תהליך הכנה ארוך ומורכב, ולאחר שנתקבל אישור שר האוצר ואישור מסוייג משר הפנים, העביר שר המשפטים את התקנות לאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. 

ח"כ אילן גילאון ניהל את ועדת המשנה שדנה בתקנות. הוועדה הכריעה בחילוקי דעות שנתעוררו והיום אושרו התקנות על ידי מליאת ועדת הרווחה בראשות ח"כ חיים כ"ץ, כך שיחייבו את כל הרשויות המקומיות בישראל ללא הפליה, כפי שדרשה נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. 

אישור התקנות יביא למהפכה בחיים של מאות אלפי אנשים עם מוגבלות בישראל שכעת, יזכו לנגישות לבנייני ציבור ולכל השירותים הניתנים בהם. 

מרבית הפעילות היומיומית בישראל, בכל תחומי החיים, מתרחשת באלפי בניינים קיימים הפזורים ברחבי המדינה. פעילות זו כוללת סוגים שונים של שירותים – בסיסיים, חיוניים, ממשלתיים, מוניציפאליים, פנאי ובידור, ועוד. 

החל מתחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת נדרשו בנינים מסוימים שהוקמו בסידורי נגישות בסיסיים כגון מעלית, בית שימוש נגיש לאדם בכסא גלגלים ועוד. למרות קיום החובה, בניינים רבים הוקמו ללא סידורים בסיסיים אלו. 

המצב כיום הוא שחלק גדול מהבניינים הציבוריים אינו נגיש לאנשים עם מוגבלויות. משמעות הדבר היא שמאות אלפי אנשים בישראל אינם יכולים לקבל שירותים ככל אדם אחר מן הציבור. לעיתים עד כדי היסגרות בביתם בהעדר כל חלופה אחרת. בכך הם נענשים פעמיים – באי קבלת שירות בסיסי ככל שיהיה, ובהרחקתם ממרקם החיים בישראל. 

התקנות שאושרו היום מסדירות הליך שתחילתו בבדיקת הבניין. לאחר תוצאות הבדיקה על מנהלי/ בעלי הבניין תהיה החובה להתקין את התאמות הנגישות החסרות. עם זאת, התקנות מאפשרות לקבל פטור מביצוע התאמות נגישות מסוימות מטעמים של סיבות הנדסיות (כגון חוסר מקום) או פגיעה באופיו המיוחד של המקום (כגון מטעמי שימור). התקנות גם קובעות מראש פטורים בנושאים שונים לסוגי בניינים שונים מתוך עיקרון של מניעת הכבדה מיותרת על מי שבסופו של תהליך יהיה קרוב לודאי פטור מהתאמת נגישות מסוימת. 

לאור המסגרת שקבע חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, קובעות התקנות מסגרת זמנים הדרגתית להשלמת הנגישות בבניינים השונים. כך למשל הסקטור הפרטי יידרש להשלים את הנגשת הבניינים עד לסוף 2015, הרשויות המקומיות עד לסוף 2021 ושאר הרשויות הציבוריות עד לסוף 2018.   

התקנות טרם נכנסו לתוקף, והן טעונות חתימה של שר הפנים ופרסום ברשומות. הן ייכנסו לתוקף כעבור חצי שנה מיום פרסומן ברשומות. 

שר המשפטים, יעקב נאמן: "מברך על תיקון התקנות בעניין הנגשת מבני ציבור. לאחר שנים של דיונים, הגיע הנושא לפתרון. הנגשת מבנה לטובת כלל הציבור הינה הכרח וברצוני לברך את כל העוסקים במלאכה על הישג חשוב זה". 

אחיה קמארה, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות: "זהו יום חג לציבור האנשים עם מוגבלות בישראל ולחברה בכללותה. התקנות יאפשרו לאנשים, שעד כה היתה חסומה בפניהם הדרך אל בנייני ציבור ולשירותים הניתנים בהם, ליהנות מגישה עצמאית ומכובדת אליהם, לחיות כאחד האדם ולא להזדקק עוד לחסדי הזולת. אני מבקש להודות לכל מי שתמכו במהלך ובראשם ליו"ר ועדת הרווחה בכנסת, ח"כ חיים כ"ץ וליו"ר ועדת המשנה לנושא תקנות הנגישות, ח"כ אילן גילאון". 

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים הוקמה מתוקף חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998. תפקידי הנציבות הם, בין היתר, קידום עקרונות היסוד של החוק, קידום שוויון ומניעת הפליה של אנשים עם מוגבלות, קידום נגישות ועידוד השתלבותם והשתתפותם הפעילה של אנשים עם מוגבלות בחברה.