הוועדה דנה היום בפעולת הוועדות הרפואיות לנכים כלליים ולנכי עבודה במוסד לביטוח לאומי.
במוסד לביטוח לאומי פועלות כיום ועדות רפואיות מכוח חוק הביטוח הלאומי ובסמכותן לקבוע דרגת נכות רפואית של אדם כתוצאה ממחלה או פגיעה בעבודה. דרגה זו קובעת את מידת הזכאות לקבלת קצבאות נכות שונות מהביטוח הלאומי.
יש שני מרכיבים בקביעת זכאות לקבלת קצבאות שונות: דרגת נכות רפואית ודרגת אי-כושר השתכרות הנקבעת ע”י הביטוח הלאומי. בוועדה רפואית יושבים מזכיר ורופא מומחה בהתאם לנכות שאותה בוחנים. המזכיר הוא עובד הביטוח הלאומי. הרופא אינו עובד של הביטוח הלאומי אלא ממונה על ידי רופא של הביטוח הלאומי מתוך רשימה של רופאים.
בדרך כלל הוועדות מתכנסות בסניפי הביטוח הלאומי. ישנן גם ועדות ערר שיש בהן שניים או שלושה רופאים. בוחר אותם רופא של הביטוח הלאומי, מתוך רשימה. על החלטות ועדות ערר אפשר לערער בבית הדין לעבודה, אבל רק מבחינה משפטית לא רפואית.
הוועדה לפניות הציבור החליטה לכנס את הישיבה בעקבות פניות רבות של נכים שהגיעו לוועדה מהם עלו טיעונים רבים וקשים של ניגוד אינטרסים וחוסר אמון כנגד פעולות הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי כגון העובדה שהוועדות מתקיימות במשרדי המוסד לביטוח לאומי. המוסד לביטוח לאומי גם קובע זכאות לנכות וגם משלם קצבה, ממנה את חברי הוועדה ומשלם את שכרם, השפעה נוספת לביטוח לאומי נעוצה בעובדה שמזכירי הוועדות הם עובדי המוסד. כמו כן חלק מחברי הוועדות לא עברו הכשרה והדרכה מתאימות.
בפתיחת הישיבה אמרה ח”כ סופה לנדבר, יו”ר הוועדה שיש הרבה תלונות חוזרות בעניין הוועדות הרפואיות במוסד לביטוח לאומי. ישנן תלונות על רופאים שמשנים אחוזי נכות בהתאם למסגרת בה הם מטפלים: רופא בוועדה של ביטוח לאומי קובע נכות מסויימת, ובייעוץ פרטי לאותו מטופל קובע נכות שונה. ח”כ לנדבר סיפרה לנוכחים בישיבה כי בנושא הנדון היו שתי ועדות: ועדה בראשות השופט גולדברג (2001); וועדה נוספת שהוקמה על ידי ועדת העבודה והרווחה בראשות פרופ` אשר אור-נוי (2002). שתי הועדות המליצו על הוצאת הוועדות הרפואיות מהמוסד לביטוח לאומי. ח”כ סופה לנדבר ביקשה מנציגי ארגוני הנכים להציג את הבעיות בהם הם נתקלים.
עו”ד אלי לוטן, היועץ המשפטי של עמותת אס”ף העלה מספר בעיות שנתקל בהן כגון; מבחנים ישנים משנת 1954 לקביעת דרגות נכות, חוסר הכרה של המוסד לביטוח לאומי במחלות שונות, אי חשיפת שם הרופא המטפל עד ליום הבדיקה וניגוד אינטרסים של ביטוח לאומי.
הגב` נעמי מורביה, חברת הנהלה במטה מאבק הנכים בישראל טענה שרופא של הביטוח הלאומי מחליט לגבי מקרה שאינו מכיר בדקות מעטות ופוסל חוות דעת רפואית של רופא המטפל בנכה שנים. היא הוסיפה כי לרופאי הוועדות יש דרישות לבדיקות רבות, ארוכות ויקרות שאין להם תמיד צידוק לבדיקה הרפואית.
מר חיים רייזלר, יו”ר עמותת קר”ן טען כי נכים רבים אינם מערערים על החלטת הוועדות בגלל יאוש, חוסר אמון וכוח ומשום שאינם מכירים את זכויותיהם.
מר יהודה דורון, חבר הנהלת ארגון הגג של ארגוני הנכים בישראל סיפר על מקרים של שינוי מסמכים רפואיים ופרוטוקולים של הוועדות על ידי מחיקות ועל החשש של אנשים להתלונן פן ייפגעו עוד יותר. וכי אין לנכה נגישות למסמכים הרפואיים שבתיקו.
עו”ד בלהה ברג, היועצת המשפטית בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות במשרד המשפטים הפנתה לנייר עמדה שכתבה ביולי 2006 המסקר את הבעיות הרבות בוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי, כשהדבר הבולט והבוטה ביותר זהו ניגוד אינטרסים ומנגנון ביורוקרטי. לדעתה יש להשקיע בהכשרה והדרכה, גם אם הוועדות תשארנה במוסד לביטוח לאומי, ולהקים רשות עצמאית. בכל מקרה, התקציב יהיה זהה.
ח”כ משה גפני סיפר שגם אליו הגיעו תלונות רבות במשך השנים בנושא. רוב הפונים לא מכירים את זכויותיהם וחוששים להתלונן. גפני טען כי ישנה החלטה להוציא את הוועדות הרפואיות מידי המוסד לביטוח לאומי, הוא ציין כי לא מדובר ברצון רע של אנשי המוסד לביטוח לאומי אבל העובדה היא שלאנשים נגרם עוול- ”המוסד לביטוח לאומי אינו הפרטנר לויכוח אלא החכי”ם שתפקידם לדאוג לאנשים אלה ולכן צריך לחוקק חוק מקיף בעניין זה” ולהקים רשות אחת שאין לה אינטרסים, לקביעת דרגת הנכות. גפני הוסיף שהקושי העיקרי הוא משרד האוצר שמונע זאת מטעמי חסכון, אך לדעתו מדובר בטעות משום שההתנהלות המסורבלת הזאת גורמת להוצאות רבות, הרשות שתקום תחסוך את כל הוועדות האחרות ובכך יחסכו זמן וכסף.
ח”כ יעקב כהן אמר שאמנם יש קומץ אנשים בעלי תחבולות אבל הכלל הוא שמדובר במשפחות במצוקה ויש צורך להקל ולשמור על זכויות הנפגעים. הוא ציין כי אנשים אלו זקוקים לכתובת מסודרת לבוא ולערער בפניה ושתקל על ההליכים. לציבור זה מגיע לדעת מה הם זכויותיו.
ח”כ אלחנן גלזר ציין שמפלגת הגמלאים תדאג לתקן את העוול שעושה מדינת ישראל לאזרחיה.
ח”כ לנדבר פנתה לנציגי המוסד לביטוח לאומי ובקשה לדעת מדוע יש כל כך הרבה טענות על חוסר לב וחוסר רצון של המוסד לביטוח לאומי לסייע ולמה כל ההמלצות לא יושמו ונשארו רק על גבי הנייר.
הגב` אילנה שרייבמן, סמנכ”ל גמלאות במוסד לביטוח לאומי אמרה שחלק מהטענות נכונות וכי במוסד לביטוח לאומי מודעים לכך והחלו לטפל בנושא. הגב` שרייבמן התמקדה במספר בעיות: הקשר, השקיפות והיחס לנכה; הביורוקרטיה, והמקצועיות של הרופאים והמזכירים. לדבריה, מדובר בתהליך וכי בשנה האחרונה חלו שינויים ושיפורים, הוצאו חוברות הסבר חדשות נערכות סדנאות הכנה לקראת ועדה רפואית ומספקים אינפורמציה לנכים.
ד”ר חיה קטני מנהלת הייעוץ הרפואי במוסד לביטוח לאומי אמרה שהיה ניסיון להעביר ועדות רפואיות למס הכנסה לגוף חיצוני, שנכשל מסיבות כספיות. האוצר סרב להצעת המוסד לביטוח לאומי להוציא את הוועדות הרפואיות. לשם הגברת השקיפות הוכנה מערכת ממוחשבת המכילה את כל הפרטים והמסמכים של הנכה אך היא טרם הוטמעה. יש למוסד לביטוח לאומי הצעה לקבוע מבחנים אחידים של כל מערכות הבריאות .
הגב` רחל הרצוג, מהמחלקה המשפטית בהסתדרות הרפואית לישראל ציינה שהיא מייצגת את ציבור הרופאים, הגב` הרצוג טענה שקשה לגייס רופאים לוועדות וכי הסתדרות הרופאים תומכת בהוצאת הוועדות מן המוסד לביטוח לאומי ומכל שאר הגופים המטפלים בנושא זה אולם האוצר התנגד.
ח”כ סופה לנדבר התנגדה לטענה בדבר הקושי לגייס רופאים ואמרה שהיא מכירה רופאים רבים המוכנים לכך אולם לא מאפשרים להם.
בסיום הישיבה אמרה ח”כ סופה לנדבר שלמעשה כולם מדברים על אותו הדבר באופנים שונים. צריך להוציא את הוועדות הרפואיות מידי המוסד לביטוח לאומי ולהקים רשות אחת שתטפל בנכים ללא אינטרסים ועל חברי הכנסת כמחוקקים מוטלת החובה לדאוג באמצעים שבידיהם להקמת רשות לוועדות הרפואיות וכבר יש מספר הצעות חוק בעניין זה, ח”כ לנדבר מציעה להתמקד בחקיקה ולעשות הכל לשירות הציבור.
