במסגרת היום הבינ”ל לאנשים עם מוגבלויות, קיימה היום ג` 30.11.2010, הוועדה לפניות הציבור, דיון מיוחד בנושא נגישות התחבורה הציבורית בישראל, לאנשים אלו. יו”ר הוועדה, ח”כ אורי מקלב (יהדות התורה), הודיע שיפנה לשרי התחבורה והמשפטים, על-מנת לקדם את נושא הנגישת התחבורה הציבורית לאנשים עם מוגבלויות. עוד קרא מקלב לרכבת ישראל, לקיים דיון משותף עם ארגוני הנכים, על-מנת לרדת לפרטים הקטנים, שינגישו את הרכבת עבורם ביתר קלות מן הקיים. כאמור כיום, הרכבת הינה כלי התחבורה היחיד שמאפשר לנכים, תנועה בין-עירונית, שכן טרם הותקנו תקנות שמחייבות הנגשת אוטובוסים בינעירוניים.
הסיבות העיקריות לחוסר נגישות התחבורה הציבורית לאנשים עם מוגבלויות: התקנות מחייבות הנגשת אוטובוסים עירוניים בלבד, רק הרכבת מונגשת בנסיעות בינעירוניות, אך מחייבת נכים, לתאם את נסיעתם 12 שעות לפני הנסיעה. בנוסף, אי התאמת תחנות רכבת ואוטובוס לצרכים של בעלי מוגבלויות, לרבות חוסר מערכות קריזה ושילוט לעיוורים וחירשים. קושי נוסף, הימנעות נהגי מוניות ואוטובוסים מלהעלות בעלי מוגבלויות. יו”ר הוועדה מקלב העיר על-כך, שהמוניות טרם הוכנסו לתקנות וכי יפעל לקידום העניין.
ח”כ אילן גילאון (מר”צ), אמר ש”מצער שצריכים לקיים מאבק על זכות יסוד, חופש התנועה, שמוקנית לכל אדם. לא יתכן שבישראל שהיא מעצמה טכנולוגית, לא יימצאו פתרונות להנגשת התחבורה לאנשים עם מוגבלויות. הטכנולוגיה יכולה לפתור את הבעיות, אם רק ירצו בכך”. ח”כ משה מוץ מטלון (ישראל ביתנו), נכה צה”ל, אמר שנגישות זו תפיסת עולם. לדבריו, במדינה מתוקנת הכל צריך להיות מונגש. על ישראל, אמר, להתאים עצמה למדינות מערב אירופה, שם הכל מונגש ומותאם. ”העובדה שבכלל קיימת עמותה למען הנגישות, איננה לכבודה של ישראל ולכבודנו כחברה” סיכם.
ח”כ יוליה שמאלוב ברקוביץ` (קדימה), קטעה לזמן מה את השתתפותה בדיון לצורך התנסות בנסיעה על כסא גלגלים, מה שאורגן ע”י ארגוני הנכים לרגל היום הבינ”ל לאנשים עם מוגבלות. לדבריה, חשה על בשרה את תחושת המוגבלות וקראה לנציגי משרדי הממשלה שנכחו בדיון, להתאמץ יותר ולמנוע סחבת בהתקנת תקנות חדשות.
יו”ר ארגון אנשי”ם (נכי שיתוק מוחין), אבי סלומה, העיד שנתקל בנהגי אוטובוסים ומוניות, שסירבו להעלות אנשים עם מוגבלויות. היועצת המשפטית של עמותת נגישות ישראל, עו”ד מיכל שיק הרטוב, סיפרה על עיוורים שנהגי מוניות מסרבים להעלותם עם כלבי הנחייה. משה רוטמן ממטה מאבק הנכים, אמר ש”לרבים מהנכים אין רכבים ועקב חוסר נגישות התחבורה הציבורית, הם קבורים בבית ולא מאפשרים להם להיות יותר מועילים לחברה”. אחת הפונות לוועדה, נכה שעובדת בבנק, סיפרה על קשייה להגיע לעבודה מבלי לאחר, עקב ההמתנות הממושכות לנהגים שיועילו בטובם להעלותה לאוטובוסים. לדבריה, נהגים התנו את העלאתה לאוטובוס בכך שתגיע לתחנות מסוימות, הרחוקות ממקום עבודתה. פונה אחר, מוגבל בראייתו, סיפר שמוניות ורכבים פרטיים, שחונים בתחנות אוטובוס, מאלצים אותו לרדת לכביש ולסכן עצמו.
נציג אגד, פנחס גרשון ונציג דן, קזיס מצליח, טענו שמאות אוטובוסים כבר מונגשים וכי עד שנת 2014, כל האוטובוסים העירוניים יונגשו. לדבריהם, החברות פועלות להנגשת האוטובוסים ומקיימות בקרה ואכיפה בקרב הנהגים. גרשון ומצליח העלו גם הם, טענות על חסימת תחנות ע”י מוניות ורכבים פרטיים. יו”ר הוועדה מקלב וח”כ ברקוביץ` קראו לחברות להשקיע בתשדירים שייקראו לציבור להימנע מחסימת התחנות.
סמנכ”ל נוסעים ברכבת ישראל, משה אמסלם, הודיע שעד סוף 2011 כל התחנות תהיינה נגישות וכי הרכבת משקיעה מיליוני₪ להתקנת מערכות מידע מותאמות לצרכי אנשים עם מוגבלויות.
בסיכום, הודיע יו”ר הוועד מקלב, שהוועדה לא תרפה מהנושא עד שתושג נגישות מלאה בתחבורה הציבורית בישראל, מדומה למדינות המפותחות.
