הוועדה דנה היום בפניות ציבור של תושבי הצפון לגבי הקריטריונים לאספקת אוכל וליציאה לרענון למרכז הארץ וכן ב”הערכות ליום שאחרי”- פניות ציבור לגבי הסיוע שלו יהיו זכאים האזרחים בתום המצב המלחמתי.
הוועדה התכנסה בעקבות פניות של מאות אזרחים המתגוררים בצפון שפנו לוועדה וכן בעקבות פניות שהגיעו לחה”כ רוברט אילטוב, החבר בוועדה לפניות הציבור, לפיה האזרחים מתלוננים על אי הספקת מזון ומוצרים בסיסיים נוספים לאזרחים השוהים במקלטים. לדברי האזרחים, הם אינם קיבלו דבר הן מהרשויות והן מפיקוד העורף. הבעיה קשה אף יותר בקרב אוכלוסיית העולים שאינם דוברי עברית.
בתחילת הישיבה ציינה יו”ר הוועדה, ח”כ סופה לנדבר כי הציבור כועס מאוד על היערכות הממשלה במלחמה. יו”ר הוועדה הביעה את מחאתה על כך שנציגי משרד ראש הממשלה בחרו שלא להגיע לישיבה ולדווח לוועדה את תוכניות המשרד וההיערכות ל”יום שאחרי”. לדברי ח”כ סופה לנדבר, התנהגות המשרד מבטאת זלזול בועדת הכנסת וכן בתושבי הצפון.
יו”ר הוועדה ציינה כי לאורך כל חודשי הלחימה בולט היעדר תיאום בין משרדי הממשלה. כמו כן, אין שקיפות לגבי הקריטריונים של חלוקת האוכל ויציאה להתאווררות במרכז הארץ. חה”כ לנדבר ציינה כי נאספו הרבה כספים ותרומות ואף אחד לא קבע קריטריונים לחלוקתם וכנראה שהם חולקו לא לפי בסיס שיוויוני. השכבות החלשות ביותר של האוכלוסייה שנותרו במקלטים ולא יצאו מהם נותרו ללא סיוע וללא תמיכה.
יו”ר הוועדה ח”כ סופה לנדבר טענה כי למרות שאנשים כארקדי גאיידמק תרמו ופתחו את ליבם, כיסם וביתם עבור תושבי קו העימות ככל יכולתם, זה היה תפקיד הממשלה ולא שלהם.
חה”כ רוברט אילטוב ציין כי כל התרומות והאוכל שנאסף לא הגיע לאוכלוסיית העולים, משרדי הממשלה הפלו את אוכלוסיית העולים לאורך כל המלחמה.
חה”כ בני אלון, ציין בישיבה כי בשנת 2001 התקבלה החלטת ממשלה הכוללת נוהל פינוי אזרחים מקו העימות, לפי נוהל זה נחתמו חוזים עם בתי מלון ועם אכסניות להעברת אזרחים בעת התקפת
טילים . ח”כ אלון זעם על הממשלה שלא יישמה את ההחלטה הקיימת. כמו כן הביע ח”כ אלון את כעסו על כך שמשרדי ממשלה רבים נשארו סגורים למרות שלא קיבלו אישור מפורש על כך.
תושבי קריית שמונה שנכחו בישיבה התלוננו על כך שארגונים וולנטרים תרמו ועזרו להם ומשרדי ממשלה בקושי נכחו בשטח, ולא נתנו להן כל מענה לצרכיהם.
תושבים נוספים שנכחו בישיבה ציינו כי התנאים במקלטים היו בלתי נסבלים. כמו כן התלוננו התושבים על הפקעות מחירים שנעשו בצפון.
בוריס סייקלובסקי, חבר מועצת קריית שמונה טען במהלך הישיבה כי האספקה לא הגיעה במהלך המלחמה לרבים מתושבי העיר שהינם עולים חדשים. אזרחים מתנדבים ותורמים מחו”ל תרמו אוכל וציוד לתינוקות וחילקו את האוכל בעצמם. כמו כן ציין כי העולים החדשים לא הוצאו להתרעננות במרכז הארץ.
יוליה שטרייס, חברת מועצת העיר חיפה, ציינה בישיבה כי העיר חיפה לא הייתה מוכנה למלחמה. לדבריה משרד הקליטה כלל לא פעל בחיפה. המקלטים לא היו מוכנים, כל חלוקת האוכל נעשתה ע”י גורמים פרטיים ולא ע”י גורמים ממשלתיים.
ארז ליטן, תקציבן במשרד הפנים, טען כי משרד הפנים תגבר את צוות הכבאות ע”י הבאת כבאים נוספים מהדרום אפילו מחו”ל .
מיד עם פרוץ האירועים, משרד הפנים העביר לרשויות הנמצאות בקו העימות 50 מליון ₪ מבלי להתחשב בחובות קודמים, כמו כן חולקו 100 מליון ₪ בשבוע שעבר. הכסף הועבר לרשויות עפ”י שני שיקולים; גודל האוכלוסיה ומספר הקטיושות שנפלו במקום. המשרד גם העניק 15 מליון ₪ לשירותי הכבאות עבור ציוד וחומרים.
כמו כן, חולקו למעלה מ- 3,000 מזרונים ושמיכות עבור תושבי קו העימות ברשויות המקומיות שקלטו תושבים וכן מספר מסוים לתושבים שקלטו אזרחים מהצפון. בנוסף, נסגרו חובות המשרד כלפי הרשויות (מענק איזון). בנוסף דן השבוע המשרד בנושא ההיערכות של המשרד ”ליום שאחרי”. ליטן ציין כי המשרד לא יכול לפקח בפועל איך העיריות מחלקות את הכסף ולא לפי איזה קריטריונים.
משה הראל, מנהל מחוז חיפה והצפון במשרד הקליטה ציין כי כבר בתחילת המלחמה הם העבירו מידע לאינטרנט ואף דאג באופן אישי שתהיה מערכת כריזה ברוסית ובאמהרית. הראל ציין כי המשרד העביר עולים רבים לאוורור במרכז הארץ ליום אחד. הראל הודה כי במקומות מסוימים משרד הקליטה היה סגור והעובדים לא הגיעו לעבודה בגלל המצב.
אל”מ חיליק סופר, רמ”ח אור בפיקוד העורף טען כי פיקוד העורף בחודש האחרון פעל הרבה מעבר לסמכויות החוק שלו. לדבריו, היות ומשרדי ממשלה רבים לא תפקדו והיו סגורים, פיקוד העורף נכנס במקומות אלה וביצעו את תפקידם של משרדי הממשלה שנותרו סגורים ולא נתנו שירות ומענה לאזרחים.
בהקשר של עולים ושפות, פיקוד העורף פרסם בשפות שונות כולל תאילנדית ורומנית את הודעות המטה ואף ישבו במטה החירום דוברי שפות כדי שיהיה מענה לתושבים העולים.
לדבריו, חיילי הפיקוד חלקו מנות מזון לאזרחים לפי הרשימות שהתקבלו מהרשויות המקומיות.
עידו נחום, דובר משרד הרווחה ציין במהלך הישיבה כי הזרוע הביצועית של הממשלה הם הרשויות המקומיות. הרשויות המקומיות חלקם תפקדו טוב יותר אחרות פחות טוב. כבר בימים הראשונים העביר המשרד למרכז 3,000 נכים מוגבלים ו250 זקנים למוסדות מיוחדים ולבתי אבות.
עידו נחום אף ציין כי מבחינת משרד הרווחה הנוהל היה להוציא את האנשים שבאחריותם לכן הוציאו קודם אנשים מהוסטלים שבאחריותם.
לגבי חלוקת המזון, המשרד לקח על עצמו את נושא חלוקת המזון לצפון לפי ההחלטה, שכל ראש רשות מקומית צריך להתקשר מידי יום למשרד הרווחה ולבקש מספר מנות מזון אותם הוא מקבל. התנאי היחידי הוא שהעירייה בעצמה צריכה לחלק את המזון באופן אישי.
כמו כן בשבוע האחרון פורסם בכלי התקשורת מספר טלפון עבור אנשים שלא קיבלו מזון וטיטולים, כל האנשים שהתקשרו נענו והמשרד דאג להם.
עו”ד ריקי לוין הממונה על פניות הציבור במשרד החינוך ציינה כי המשרד נערך מיד עם תחילת הלחימה והוקם מטה חירום ברשות שרת החינוך ומנכ”ל המשרד. השירות הפסיכולוגי תוגבר, והיועצים הנמצאים בצפון הארץ. כמו כן פתחו קו פתוח לפניות תלמידים: 1-800-222-003. כמו כן יש חדרי מצב בצפון 04-6500109/110 ובחיפה 04-9549244/9.
כמו כן המשרד פינה 10,000 תושבים במהלך המלחמה לכפרי נוער ואכסניות נוער.
לגבי ילדי החינוך המיוחד, פורסמו הנחיות כיצד להתמודד עמם וחלקם הועברו לטיפול במרכז.
במערכת להשכלה גבוהה נחתמה אמנה להקלות על סטודנטים שנפגעו בעקבות הלחימה בצפון.
לגבי ההיערכות לעתיד הודיעה לוין כי כבר מחר יוצאים צוותים של משרד החינוך למבני החינוך שנפגעו, כל מנהל בית ספר וסגל ההוראה צריכים ליצור קשר עם התלמידים ולזהות את הבעיות. בכוונת המשרד להתחיל את שנת הלימודים במתכונת מיוחדת לתושבי הצפון- להכניס את התלמידים אט אט לתלם.
רחל שילה, נציבת פניות ציבור בסוכנות היהודית ציינה כי הסוכנות היהודית פעלה מתחילת המלחמה לטובת תושבי הצפון וכן נערכה לפעילות ל”יום שאחרי”. חיילים שקיבלו צו 8 יהיו זכאים למלגת לימודים ולתמיכה פסיכולוגית. הסוכנות רכשה מזגנים ואף דאגה להתקנתם במקלטים. הסוכנות גם דואגת לרכוש ציוד בסיסי לתלמידים לבתי הספר.
בסיכום הישיבה הודיעה יו”ר הוועדה כי:
1. יו”ר הוועדה דרשה מכל משרדי הממשלה שנכחו בישיבה לקבל תוכניות מפורטות להערכות המשרדים ”ליום שאחרי”.
2. יו”ר הוועדה ביקשה מנציג פיקוד העורף להעביר לוועדה את כל רשימת המשרדים שפעלו בחודש האחרון בצפון ואת אלה שבחרו שלא לפתוח את שעריהם לאזרחים.
3. יו”ר הוועדה ביקשה ממשרדי הממשלה להפיק לקחים וללמוד מהטעויות שנעשו בחודש האחרון.
