אנורקסיה מוגדרת כהפרעת אכילה קשה ואחת המחלות המסובכות לטיפול. פעמים רבות, החולים אינם מבינים שיש להם בעיה ובשל התנגדותם לקבל טיפול הם מסכנים עצמם.
פתרון אשר עשוי לסייע במקרים בהם מדובר בהפרעה חמורה ולעיתים להציל את חיי המטופל הוא אשפוז כפוי.
כאשר קטינים סובלים מהפרעה זו, ניתן לנקוט בהליך של אשפוז כפוי באמצעות קביעת אי כשירות משפטית ומינוי אפוטרופוסים. עם זאת, במקרים בהם מעורבים בגירים, כאשר מטופל או מטופלת מסרבים לקבל טיפול, אין בסיס חוקי המאפשר את אשפוזם הכפוי.
עד כה נעשה שימוש בחוק חולי נפש כדי לאשפז בעלי הפרעות אכילה אף על פי שהם אינם עונים להגדרות הקבועות בחוק ועל כן מדובר בפתרון לוקה בחסר.
לא אחת, ביקרה הפסיקה את השימוש במנגנון האמור בטענה כי על מנת לאשפז בעלי הפרעת אכילה באמצעות החוק לחולי נפש יש להרחיב את הגדרת מצב חולה אנורקסיה קשה לכדי מצב פסיכוטי.
כפי שעולה מדברי השופטת סביונה רוטלוי בפסק דין – ע"ש (תא) 1127/01 פלונית נ' הועדה הפסיכאטרית "אין זה ראוי ונכון כי המערכות הנוגעות בדבר…ימשיכו לעשות שימוש בחוק לטיפול בחולי נפש, תוך הרחבת הגדרת מצבה של חולת אנורקסיה הקשה לכדי מצב פסיכוטי – דבר המאפשר הימנעות מהמתמודדות עם השאלה האם ראוי לאשפז בכפייה חולת אנורקסיה".
הצעה זו נועדה אם כן להקנות לפסיכיאטרים מחוזיים את האפשרות להורות על אשפוזם הכפוי של בעלי הפרעת אכילה חמורה המסכנים את שלומם.
הצעת חוק של קבוצת חברי כנסת
