בהתאם להוראות חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג–1993 (להלן – החוק), זכאי עובד לזקוף על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו עד 8 ימי היעדרות בשנה בשל מחלת ילדו שטרם מלאו לו 16 שנים.
עובד, שהילד נמצא בחזקתו הבלעדית או שהוא הורה יחיד, רשאי לזקוף עד 16 ימי היעדרות כאמור.
בנוסף, מאפשר החוק היעדרות של עד 30 ימים בשנה לעובד כאמור כאשר מחלת ילדו, בגינה הוא נעדר מעבודתו, היא מחלה ממארת.
עובד, שהילד החולה במחלה ממארת נמצא בחזקתו הבלעדית או שהוא הורה יחיד, רשאי לזקוף עד 60 ימי היעדרות כאמור.
הוראות החוק אינן קובעות דין שונה לעובד שהוא הורה לילד אחד ולעובד שהוא הורה למספר ילדים.
כפועל יוצא, עובד שהוא הורה לשני ילדים זכאי, למעשה, להיעדר מעבודתו רק 4 ימים בשנה עבור כל אחד מילדיו, והורה ל-4 ילדים, למשל, זכאי להיעדר מעבודתו רק 2 ימים בשנה עבור כל אחד מילדיו.
מוצע, להגדיל את ימי ההיעדרות אותם רשאי עובד לזקוף על חשבון ימי המחלה הצבורים שלו בגין מחלת ילדו מ-8 ימים ל-10 ימים.
זאת ועוד, מוצע לקבוע מדרג, כך שמספר ימי ההיעדרות הניתנים לזקיפה יגדל ככל שלעובד ילדים נוספים (תוספת של 3 ימים בעד כל אחד מהם), ובלבד שסך הימים כאמור לא יעלה על 20 בשנה.
עוד מוצע, כי ההוראות החלות לגבי היעדרות בשל מחלתו הממארת של ילדו של העובד יחולו, בהתאמה, גם על מצב שבו הילד חולה במחלה כרונית.
