כיום אין נוהל רשמי המסדיר נוכחותו של נציג או מתורגמן הדובר את שפתו של התובע המופיע בפני רופא או בפני ועדה רפואית הפועלת לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995. עם זאת, בהזמנה לוועדה הרפואית נכתב כי אם התובע אינו דובר עברית באפשרותו להביא עמו אדם שיתרגם את דבריו (בן משפחה, חבר וכו'). אם התובע מופיע בכל זאת בלי מתורגמן, מופסקת ישיבת הוועדה ונדחית למועד אחר, והתובע מתבקש לבוא עם מתורגמן.
הצעת החוק באה לחייב את המוסד לביטוח לאומי לספק מתורגמן שיהיה נוכח במהלך הדיון בתביעתו של אדם שאינו דובר את השפה העברית, ובלבד שהרופא או אחד מחברי הוועדה אינו דובר את שפת התובע המופיע בפני הוועדה. התיקון מחייב את המוסד לביטוח לאומי לספק מתורגמן בשפה הערבית שהינה שפה רשמית במדינת ישראל, וכן בשפה הרוסית שכן אוכלוסיית דוברי הרוסית נתקלת בבעיה דומה.
מן הראוי לציין שבהרבה מקרים האוכלוסייה המזדקקת לוועדות רפואיות בביטוח הלאומי איננה מדברת את השפה העברית ברמה שתאפשר תקשורת מספקת, גם משום שבחלק גדול מהמקרים מדובר במושגים טכניים ומסובכים, ובמקרים אחרים התובע כלל לא דובר את השפה העברית.
הצעת חוק של מספר חברי כנסת
