תלמידים בעלי צרכים מיוחדים, שהוחלט ע"י גורם מוסמך להעבירם למסגרת חינוך מיוחד, מטופלים ע"י משרד החינוך בהתאם לחוק חינוך מיוחד. לעומתם אין חוק המסדיר את מעמדם של תלמידים בעלי לקויות למידה הלומדים במסגרת החינוך הרגיל, ולכן הם אינם זוכים לטיפול מקצועי, מערכתי, עקבי ושיטתי.
כ-10% – 15% מכלל אוכלוסיית התלמידים הם בעלי לקויות למידה בתחום אחד או יותר. בכל השלבים במערכת החינוך תלמידים אלה מקופחים ואינם זוכים לשוויון זכויות והזדמנויות. חוק זה בא לתקן את העוול הנגרם להם ולעגן את זכאותם לתנאים, שיאפשרו להם להביא לידי ביטוי את יכולתם וכישוריהם בכל מוסדות החינוך הרגיל.
לקות הלמידה היא בלתי הפיכה והשלכותיה באות לידי לביטוי גם בשלבי החיים המאוחרים יותר; בלימודים גבוהים, בצבא ובמסגרות העבודה.
בצבא- בלשכת הגיוס, מגיע, לעיתים, לקוי הלמידה לשיבוץ בלתי מתאים בעקבות העדר תנאי בחינות מתאימים. כך גם לגבי מסגרות העבודה.
ענייניים אלו נכללים בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח – 1998.
תלמידים המבקשים להתקבל ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה מתקשים לבטא יכולתם- ללא התאמות הנדרשות- במבחנים של המרכז הארצי לבחינות והערכה, לרבות בחינות פסיכומטריות. כמו כן הם גם אינם זוכים לתמיכה בתהליך הלימודי במסגרות הלימודים הגבוהים ובשל כך אינם זוכים להזדמנות שווה.
הצעת חוק זו באה להסדיר את מעמדם של תלמידים בעלי לקויות למידה הלומדים במסגרת החינוך הרגיל.
הצעת חוק של חברי הכנסת יעקב מרגי ואחרים
