שעור התעסוקה בקרב אנשים עם מוגבלויות ובמיוחד אלה עם מוגבלות חמורה הוא נמוך במיוחד בהשוואה לאנשים ללא מוגבלות. הצעת החוק נועדה להוות עוד נדבך בחקיקה הקיימת אשר מטרתו להעניק הזדמנות הוגנת ושווה לשילובם של אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה החופשי וחברה בכלל. החלת עיקרון של אפליה מתקנת בחוק היא הערובה לשינוי ולפתיחת השערים להעסקת אנשים עם מוגבלויות ולשילובם בשוק העבודה ובחברה.
גם וועדת לרון, בדו"ח משנת 2005, המליצה לקבוע מנגנון של התניה של השתתפות במכרזים המתפרסמים מטעם המדינה ומטעם גופים ציבוריים בהעסקת אחוז מסוים של אנשים עם מוגבלות מתוך כלל העובדים, במסגרת חוק חובת מכרזים.
הצעת החוק נועדה ליתן תמרוץ למעסיקים להעסיק אנשים עם מוגבלויות באמצעות מתן יתרון במכרזים לעסק המעסיק אנשים עם מוגבלות.
חוק חובת מכרזים, התשנ"ב–1992 הינו המקום הטבעי להטמעת תהליכים ליצירת שוויון מהותי באמצעות אפליה מתקנת לאור סעיף 2ב המקנה יתרון לעסק בשליטת אישה, ולאור סעיף 3א המעניק העדפה של תוצרת הארץ, העדפה בשל התחייבות לשיתוף פעולה עסקי בינלאומי או לרכש גומלין בינלאומי והעדפה של תוצרת מאזורי עדיפות לאומית.
