ביום 8.1.2001 החליטה הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, להקים ועדת חקירה בנושא הסיוע לניצולי השואה. ביום 20.1.2008 מונתה הוועדה האמורה בראשות שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) הגב' דליה דורנר (להלן – ועדת דורנר).
בדו"ח שפרסמה ועדת דורנר בחודש יוני 2008 נקבע כי במשך השנים עשתה המדינה עוול לניצולים, על ידי כך שוויתרה בשמם על הפיצויים מגרמניה, תוך הבטחה כי היא תדאג לרווחתם. הבטחה זו יושמה באופן חלקי ולא מספק. הואיל והממשלה טרם יישמה בפועל את המלצות ועדת דורנר, מוצע בהצעת החוק לפעול במהרה לשם יישום עיקרי ההמלצות שפורסמו על ידי ועדת דורנר.
מסקנות ועדת דורנר הן כי על המדינה להקים מערך שירותים המותאם לצורכי ניצולי השואה החיים היום במדינת ישראל. לשם כך, קבעה ועדת דורנר שעל המדינה לקיים סקר צרכים מקיף, לאסוף מידע ולהביאו לכל ניצול שואה. עוד המליצה ועדת דורנר לחייב את מדינה להעלות באופן מיידי את הגמלה המשולמת לניצולי השואה על פי חוק נכי רדיפות הנאצים, ולהעמידה על 75% מן הרנטה המשולמת על ידי גרמניה. בנוסף, קובעת ועדת דורנר בדו"ח שהגישה, כי יש לשנות את יחסה של המדינה לניצולי השואה, בין היתר, המליצה הוועדה כי בקביעת הקשר הסיבתי בין הנכות לבין אימי השואה, יעשה שימוש בנתונים סטטיסטיים.
בנוסף, מבקשת הצעת החוק לשנות את המצב החוקי הקיים, כך שהרשות המוסמכת לא תוכל לערור על קביעת שיעור הנכות לפי קביעה של הוועדה הרפואית ולא תוכל לערער על החלטת הועדה הרפואית העליונה.
