חדשות

פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938, קובעת בסעיף 5ג(ה) רשימה של נכסים הפטורים מארנונה כללית או מאגרה ובכלל זה כנסיה, מסגד או בית תפילה אחר, בית כנסת, מקווה, בית קברות, מוסד חינוך מוכר, מעון יום, מקלט לנשים מוכות, מעון לילדים ולנערות בסיכון ובמצוקה, מבנה המוחזק בידי תנועת נוער ומדרשה תורנית ציונית ליהדות וללימודי ארץ ישראל. במסגרת פטורים אלה לא נכללו מרכזי יום, ששוהים בהם אנשים עם מוגבלות פיזית, שכלית או נפשית המקבלים קצבת נכות לפי פרק ט' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995.
 מרכזי יום לאנשים עם מוגבלויות קשות מקיימים פעילות חשובה וחיונית, התורמת לרווחה, לדימוי העצמי ולבריאות של אנשים עם מוגבלויות השוהים בהם. פעילות זו מגינה על זכותם של אנשים עם מוגבלויות לכבוד ולערך עצמי ומאפשרת התנהלות תקינה לבני משפחותיהם. חרף זאת, לא חל לגבי מרכזי היום פטור מארנונה שחל לגבי מסגרות אחרות, אף פחות חיוניות.
הצעת החוק מבקשת, על כן, להוסיף לרשימת הנכסים הפטורים גם את מרכזי היום האמורים.
נטל ארנונה מוטל בחלק מהמקרים גם על מעונות המשמשים למגוריהם של אנשים עם מוגבלות הזכאים לקצבת נכות, וזאת אף אם הרשות המקומית מעניקה לנכים כאמור המחזיקים בעצמם בנכסים שבהם הם מתגוררים, הנחות לפי תקנות מכוח חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג–1992. חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון מס' 11), התש"ע–2010, חייב רשות מקומית שקבעה הנחה בארנונה לנכה, לתת את אותה הנחה, ובאותם תנאים שקבעה, לגבי נכס שבו מתגורר הנכה שהיה זכאי להנחה האמורה, גם אם אדם אחר נחשב מחזיק בנכס, ואולם הפטור חל רק לגבי נכים שהם נכי נפש.
הצעת חוק זו מבקשת להחיל את אותה הוראה גם לגבי נכים בעלי מוגבלויות פיזיות וקוגניטיביות.