על מנת לקבוע את אחוזי נכותם של נכים ניצולי שואה או נכי המלחמה בנאצים, מתכנסת ועדה רפואית שדנה בעניינם וקובעת את אחוזי הנכות המגיעים לנכה שלפיהם ישתלמו לאותו נכה תגמולים (להלן הוועדה).
על החלטת הוועדה יש לנכה או לרשות המוסמכת אפשרות ערעור, בהתאם לתקנות, בפני ועדה רפואית עליונה שתדון מחדש בקביעת הוועדה ותקבע מחדש את אחוזי הנכות, אם תמצא לנכון לעשות כן.
עקב תלונות חוזרות ונשנות ועדויות רבות של ניצולי שואה על היחס המשפיל והמזלזל לו הם זוכים בוועדה ובוועדה הרפואית העליונה, על הבירוקרטיה וחוסר הרגישות, חוסר הסובלנות והסבלנות כלפיהם באותן ועדות ובהתחשב בעובדה שמדובר באנשים קשישים שחוו את טרגדיית השואה על בשרם וקשה להם לעיתים להתבטא היטב ולהבין את המערכות הבירוקרטיות סביבם, מוצע לתקן את חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד-1954 (להלן – החוק).
בהתאם לתיקון המוצע, בוועדה הרפואית שקובעת את דרגת נכותו של הנכה (סעיף 6 לחוק) ובוועדה הרפואית העליונה שבודקת מחדש את אחוזי הנכות (סעיף 12א לחוק), תהיה נציגות לניצולי השואה בדמותו של נציג מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל, שהוא ארגון גג המאגד בתוכו ארגונים שונים המטפלים באופן שוטף בזכויותיהם ובתנאי חייהם של ניצולי השואה. נציג שכזה בוועדות השונות יהיה בבחינת לשון מאזניים לחברי הוועדה, יצמצם למינימום את חוסר הסובלנות ולא יאפשר את היחס המשפיל כלפי ניצולי שואה הקיים בהן כיום.
יודגש, כי אין תפקידו של נציג מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל בוועדות האמורות בקביעת אחוזי נכות ובעניינים של רפואה גרידא, כי אם בדאגה לשמירה על צלם אנוש באותן ועדות ועל יחס נאות לניצולים ברוח חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.
